משנה פרה ז ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ז · משנה ב | >>
הממלא באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו, הממלא לו ולאחרד, או שמלא לשנים כאחד, שניהן פסולין, שהמלאכה פוסלת במלוי, בין לו בין לאחרה.
משנה מנוקדת
הַמְמַלֵּא בְאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר, אוֹ שֶׁמִּלֵּא לִשְׁנַיִם כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין, שֶׁהַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בַּמִּלּוּי, בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר.
נוסח הרמב"ם
הממלא באחת ידו - ועושה מלאכה באחת ידו,
- הממלא לו - ולאחר,
- או שמילא לשנים כאחת - שניהן פסולין,
- שהמלאכה פוסלת במילוי - בין לו, בין לאחר.
פירוש הרמב"ם
אמר בין לו בין לאחר, רוצה לומר שזה הוא אם מלא לעצמו או מלא לאחרים, אם התחיל להתעסק במלאכה אחרת בעת המילוי פסול.
והשאיבה עסק מכלל העסקים, ולכן אם מלא לשנים כאחד שאיבה לכל אחד מהן עסק השאיבה יפסול לאחר, ולכן שניהן פסולין:
פירוש רבינו שמשון
ועושה מלאכה בידו אחת: פסול המילוי מטעם מלאכה:
לו ולאחר או שמילא לשנים כא': כלומר לו ולאחר כאחת או לשנים כאחת כיון דלתרי גברי קממלא נחשב מילוי האחד מלאכה לחבירו:
בין לו בין לאחר: כלומר דאע"פ שאין המים שלו כיון דאיהו קממלא פוסלן במלאכה שבשעת מילוי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ועשה מלאכה בידו אחת - פסול המילוי מטעם מלאכה:
לו ולאחר - (כו כאחת):
שניהם פסולים - דכיון דלתרי גברא קא ממלא, נחשב האחד מלאכה לחבירו:
בין לו בין לאחר - דאע"פ שאין המים שלו, פוסלן במלאכה שבשעת מילוי:
פירוש תוספות יום טוב
באחת ידו. וכן העתיק הרמב"ם ספ"ז מהלכות פרה [הל' ג']. והר"ב העתיק בידו אחת וכן גי' מהר"ם בכוליה פרקין:
[לו ולאחר או שמילא לשנים כאחת. כלומר לו ולאחר כאחת או לשנים כאחת. הר"ש]
שהמלאכה פוסלת במלאוי. כו' משא"כ בקדוש כדלעיל וכן לקמן. וכתב הראב"ד בפ"ז מה"פ [שם] שהטעם מפני שנוטלין שכר על המלאוי ואפילו בחנם יש בו טובת הנאה וכממלא לעצמו דמי אבל הקדוש כיון שאין בו לא שכר (כדתנן במשנה פ"ד דבכורות) ולא טובת הנאה והמים של (אחד מהם) [צ"ל אחר הם] אינן נפסלים
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על המשנה) לו ולאחר. פירוש, כאחת. הר"ש:
(ה) (על המשנה) בין לאחר. משא"כ בקידוש, כיון שאין בו שכר ולא טובת הנאה והמים של אחר הם אינם נפסלים במלאכתו, אבל במילוי יש בו שכר או טובת הנאה וכממלא לעצמו דמי. הר"א:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בין לו בין לאחר: דאע"פ שאין מלאכת הקדוש פוסלת במים של אחר כיון שהוא ממלא המים פוסלן במלאכה אפילו הן של אחר. הרא"ש ז"ל. ועיין שם בהשגות פ"ז שהוא סובר שלא משום מלאכה הוא נפסל אלא משום היסח הדעת שהוא שרש פיסול המלאכה והוא נקרא על שמה וכל מקום שתמצא פיסול ע"ש מלאכה לא תתלה אותו אלא על היסח הדעת חוץ מן העושה מלאכה בגוף המים ובגוף האפר שנפסלין אפילו לא הסיח דעתו מהן מ"ט כתחלתה של פרה שהמלאכה פוסלת בה ויש לזה שורש וכו' ע"ש:
תפארת ישראל
יכין
הממלא לו ולאחר: כאחת ואף ששניהן לחטאת. כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו [כקידושין נא"א]. ולא זו אף זו קתני:
שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר: ר"ל אם המים הם של המקדש ששאבן הוא או אחר לצרכו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת