משנה פסחים ח דפוסים

משנה פסחים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה פסחים ח דפוסים | >>

משנה א עריכה

האשה בזמן שהיא בבית בעלה, שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה, תאכל משל בעלה.

הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה, תאכל במקום שהיא רוצה.

יתום ששחטו עליו אפוטרופסים, יאכל במקום שהוא רוצה.

עבד של שני שותפין, לא יאכל משל שניהן.

מי שחציו עבד וחציו בן חורין, לא יאכל משל רבו.

האומר לעבדו: צא ושחוט עלי את הפסח, שחט גדי, יאכל.

שחט טלה, יאכל.

שחט גדי וטלה, יאכל מן הראשון.

שכח מה אמר לו רבו, כיצד יעשה? ישחוט טלה וגדי ויאמר: אם גדי אמר לי רבי, גדי שלו וטלה שלי.

ואם טלה אמר לי רבי, הטלה שלו וגדי שלי.

שכח רבו מה אמר לו, שניהם יצאו לבית השריפה, ופטורין מלעשות פסח שני.

האומר לבניו: הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים, כיון שהכניס הראשון ראשו ורובו, זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו.

לעולם נמנין עליו עד שיהא בו כזית לכל אחד ואחד.

נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחוט.

רבי שמעון אומר, עד שיזרוק עליו את הדם.

הממנה עמו אחרים בחלקו, רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו, והוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן.

זב שראה שתי ראיות, שוחטין עליו בשביעי.

ראה שלוש, שוחטין עליו בשמיני שלו.

שומרת יום כנגד יום, שוחטין עליה בשני שלה.

ראתה שני ימים, שוחטין עליה בשלישי.

והזבה שוחטין עליה בשמיני.

האונן, והמפקח את הגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית, שוחטין עליהן.

על כולן אין שוחטין עליהן בפני עצמן, שמא יביאו את הפסח לידי פסול.

לפיכך אם אירע בהן פסול, פטורין מלעשות פסח שני, חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחילתו.

אין שוחטין את הפסח על היחיד, דברי רבי יהודה.

אפילו חבורה של מאה שאין יכולין לאכול כזית, אין שוחטין עליהן.

ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים.

אונן טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא בקדשים.

השומע על מתו, והמלקט לו עצמות, טובל ואוכל בקדשים.

גר שנתגייר בערב פסח, בית שמאי אומרים, טובל ואוכל את פסחו לערב.

ובית הלל אומרים, הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר.

משנה פסחים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה פסחים ח דפוסים | >>