משנה פסחים ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ח · משנה ד | >>
הממנה עמו אחרים בחלקו, רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו, והוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן.
הַמְמַנֶּה עִמּוֹ אֲחֵרִים בְּחֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן:
הממנה אחרים עימו - על חלקו,
- רשאין בני חבורה,
- ליתן לו את שלו,
- והוא אוכל - משלו,
- והן אוכלין - משלהם.
- ליתן לו את שלו,
זה מבואר:
הממנה אחרים על חלקו - אחד מבני חבורה שהמנה אחרים על חלקו, בלא דעת חבורה:
רשאין בני חבורה לומר לו - טול את שלך וצא ואכול אתה וחבריך, שאין בני חבורה מתרצים להיות כל אלו הדעות בחבורתן. ואית ליה להאי תנא פסח נאכל בב' חבורות:
רשאין בני חבורה כו'. כתב הר"ב ואית ליה להאי תנא פסח נאכל בשתי חבורות כן לשון רש"י. ומיהו הר"ב לא הוצרך לפרש דהא כבר סתם לן תנא הכי בס"פ דלעיל. ורש"י שפירש כן משום דלעיל אמרינן הכי בגמרא אההיא מתניתין והלכך פירש ליה הכא נמי אהך מתניתין:
.אין פירוש למשנה זו
הממנה: גרסי' המם הראשונה בפת"ח והשניה בשב"א:
עמו על חלקו וכו': היא עיקר הגירסא. ועיין במ"ש לקמן פ"ט ריש סי' י"א:
רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו וכו': בגמ' בעינן אחד מבני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות כלומר ממהר לאכול הרבה ולישנא מעלייא נקט ועליה איבעיא לן דמהו שיאמרו טול חלקך וצא ובעינן למפשטה ממתני' ודחי לה דילמא דעות שאני דאע"ג דלא אכלו תרוייהו אלא כאחד מבני חבורה מצי אמרי ליה דלא ניחא לן איניש נוכראה גבן שמא יעכב עלינו זמן הסעודה עד בואו גם הוא ופשיט לה מברייתא דרשאין ומייתי עלה עובדא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דכריכו רפתא בהדי הדדי וכו' ע"ש:
יכין
הממנה עמו אחרים בחלקו: בחלק שיש לו בהפסח:
רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו: ר"ל דרשאין לומר לו טול חלקך וצא, דאין אנו רוצים שיתערב זר בינינו, דהרי פסח מותר לאכלו בב' חבורות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש