משנה פסחים ה דפוסים

משנה אעריכה

תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה.

בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה, בין בחול בין בשבת.

חל ערב פסח להיות בערב שבת, נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה, והפסח אחריו.

משנה בעריכה

הפסח ששחטו שלא לשמו, וקיבל והלך וזרק שלא לשמו, או לשמו ושלא לשמו, או שלא לשמו ולשמו, פסול.

כיצד לשמו ושלא לשמו? לשם פסח ולשם שלמים.

שלא לשמו ולשמו? לשם שלמים ולשם פסח.

משנה געריכה

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו, לערלים ולטמאים, פסול.

לאוכליו ושלא לאוכליו, למנוייו ושלא למנוייו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים, כשר.

שחטו קודם חצות, פסול, משום שנאמר (שמות יב) "בין הערבים".

שחטו קודם לתמיד, כשר, ובלבד שיהא אחד ממרס בדמו עד שייזרק דם התמיד.

ואם נזרק, כשר.

משנה דעריכה

השוחט את הפסח על החמץ, עובר בלא תעשה.

רבי יהודה אומר, אף התמיד.

רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו חייב, ושלא לשמו פטור.

ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן, פטור.

ובמועד, לשמו פטור, ושלא לשמו חייב; ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן – חייב, חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה.

משנה העריכה

הפסח נשחט בשלש כיתות, שנאמר (שמות יב): "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל", קהל ועדה וישראל.

נכנסה כת הראשונה, נתמלאת העזרה, נעלו דלתות העזרה.

תקעו והריעו ותקעו.

הכהנים עומדים שורות שורות, ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב.

שורה שכולה כסף כסף, ושורה שכולה זהב זהב.

לא היו מעורבין.

ולא היו לבזיכין שולים, שמא יניחום ויקרש הדם.

משנה ועריכה

שחט ישראל וקיבל הכהן, נותנו לחברו וחברו לחברו, ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן.

כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד.

משנה זעריכה

יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה.

יצתה שניה, נכנסה שלישית.

כמעשה הראשונה, כך מעשה השניה והשלישית.

קראו את ההלל.

אם גמרו – שנו, ואם שנו – שילשו, אף על פי שלא שילשו מימיהם.

רבי יהודה אומר, מימיהם של כת שלישית לא הגיע ל"אהבתי כי ישמע ה'", מפני שעמה מועטין.

משנה חעריכה

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים.

רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובות, זרקו זריקה אחת על גבי המזבח; ולא הודו לו חכמים.

משנה טעריכה

כיצד תולין ומפשיטין? אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין.

וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט, מקלות דקים חלקים היו שם, ומניח על כתפו ועל כתף חברו, ותולה ומפשיט.

רבי אליעזר אומר: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מניח ידו על כתף חברו, ויד חברו על כתפו, ותולה ומפשיט.

משנה יעריכה

קרעו והוציא אימוריו, נתנו במגיס והקטירן על גבי המזבח.

יצתה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית, שניה בחיל, והשלישית במקומה עומדת.

חשכה, יצאו וצלו את פסחיהן.