משנה פסחים ג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ג · משנה ו | >>

ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מבערים את הכל מלפני השבת, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, בזמנן.

רבי אלעזר בר צדוק אומר: תרומה מלפני השבת, וחולין בזמנן.

משנה מנוקדת

אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מְבַעֲרִים אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּזְמַנָּן. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְחֻלִּין בִּזְמַנָּן:

נוסח הרמב"ם

ארבעה עשר - שחל להיות בשבת,

מבערין את הכל - מלפני השבת,
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: בזמנו.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:
תרומה - מלפני השבת.
וחולין - בזמנן.

פירוש הרמב"ם

והלכה כרבי אליעזר בר צדוק:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מבערים את הכל - בין חולין בין תרומה. חוץ מכדי אכילתו לשבת:

תרומה מלפני השבת - שאין יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמה ולהשהותה אי אפשר. אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להם אוכלים הרבה. והלכה כר"א ברבי צדוק:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ארבעה עשר שחל להיות בשבת:    ביד שם פ"ג סי' ג' ובטור א"ח סי' תמ"ד. וכתוב בשבלי הלקט סי' כ"א ובחלוק שלש סעודות של שבת נחלקו הגאונים ז"ל יש מהן אומרים שאין מקדימין סעודת הצהרים לאכלה קודם ד' שעות ומביאין ראיה מהא דתניא י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות ואם איתא דיכול לאכלה קודם ד' שעות ליתני מזון שלש סעודות. ובספר יראים בסימן ק"ה פירשו הא דתני שתי סעודות פירושו שתי שביעות ואותן שתי שביעות יחלק לשלש סעודות ע"כ. וכן בספר הרוקח סי' רס"ז ומשמע קצת שהיו גורסין בהדיא במתני' ומשיירין שתי סעודות ולא מצאתי כן בשום מפרש אבל שם בספר הרוקח סי' ס"א מוכח שאותה היא תוספתא ודומה לי שהיא הברייתא שהובאה בגמ' בפ"ק דף י"ג שפסקה להלכתא הרי"ף ז"ל שם ספ"ק כמו שארמוז בסמוך בעה"י. ירושלמי אתיא דר"מ דאמר הכא מבערין את הכל מלפני השבת כר' אליעזר דשרי לעיל בפירקין להערים כדי שלא יבוא לעבור על בל יראה ובל ימצא ודר"מ עדיפא ורבותא טפי מדר' אליעזר דר"א לא התיר להערים ולאפות בי"ט רק מפני דאי לא עביד עבר בודאי על בל יראה ובל ימצא ור"מ שרי שריפת תרומה קודם זמנה מפני שלא יבוא לידי ספק בל יראה דשמא לא ימצא לה אוכלין. וכתב ה"ר אלעזר אזכרי ז"ל ולא תיקשי כיון דר"מ לא התיר אלא מפני ספק הא אפשר להנצל מן הספק שיבטלנו בלבו כיון דמדאורייתא בבטול בעלמא סגי דבשלמא גבי חלה דר' אליעזר לא אפשר ע"י בטול דנכסי כהן הוא ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כדאמרי' לעיל בירוש' די"ל דע"כ אין זה בטול דהא מעלה בדעתו אם יבואו אורחים שיאכילנה להם ע"כ. ועוד כתב ז"ל וה"ה דר' אלעזר ב"ר צדוק אתי כר' אליעזר שהתירו לשרוף התרומה קודם זמנה כדי שלא יבוא למחר לידי ספק בל יראה ובל ימצא אע"ג דאסור לשרוף תרומה טהורה מן התורה כמו שאסור לטמאותה מדכתיב את משמרת תרומותי וכדכתבו תוס' ז"ל והר"ן ז"ל בפ"ק הכא התירו כיון דסופה הולכת לאבוד ע"כ. עוד בירוש' אתיא דרבנן שאמרו בזמנן ובודאי לצדדין אמרו תרומה דוקא בזמנה דהא אסור לשרפה קודם זמנה כיון דשרי להשהותה אבל חולין לאו דוקא אלא אם רצה שורפן בזמנן קאמר ואסרו לשרוף ולעשות מעשה בידים ואף כי ודאי יהיה עובר למחר בבל יראה ובבל ימצא ממילא דס"ל כר' יהושע דפליג לעיל אר"א ואסר להערים ולאפות בידים אע"פ שעובר בבל יראה ובבל ימצא ממילא ועדיפא דרבנן מדר' יהושע דר' יהושע לא אסר אלא כדי שלא ישרוף קדשים מ"ט די"ט עשה ולא תעשה כדאיתא בבבלי פ' במה מדליקין ורבנן לא התירו בידים אפי' שריפת קדשים קודם זמנן בחול דליכא אלא אזהרה דאת משמרת תרומותי כדי שלא יעבור בבל יראה ובבל ימצא. עוד גרסי' בגמ' דהתם בירוש' אתיא דר"א ב"ר צדוק כר"ג כמה דר"ג חילק בין חולין לתרומה לעיל רפ"ק לדין ביעור חמץ דתנן ר"ג אומר חולין נאכלין כל ד' ותרומה כל חמש כן ר"א ב"ר צדוק חילק הכא במתני' בין תרומה לחולין ודלא כתנאי דהכא ודהתם דסברי דלא פלוג רבנן בחמץ בין תרומה לחולין. כמה דתימר התם הלכה כר"ג ודכותה הכא הלכה כר"א ב"ר צדוק. וכתב הרי"ף ז"ל וקיימא לן כר' אלעזר ב"ר צדוק דקאי כר' אלעזר ב"ר יהודה איש ברתותא דהלכתא כותיה ע"כ. ועיין במה שהאריך על זה הר"ן ז"ל לעיל ספ"ק. וכאן בפי' המשנה פסק הרמב"ם ז"ל הלכה כר"א ב"ר צדוק אבל בפ"ג דהלכות חמץ ומצה כתב והשאר מבערו מלפני השבת סתם משמע אפי' חולין:

תפארת ישראל

יכין

מבערים את הכל מלפני השבת:    אפי' חולין, ומשייר כדי צורך אכילתו לשבת ב' סעודו':

תרומה מלפני השבת:    מדאין לה אוכלין מרובין, וגם לבהמה אינו יכול להאכילה, לכן מהשתא יבערנה:

וחולין בזמנן:    דכשלא יזדמנו לה אוכלין יאכילן לכלבים בשבת, וקיי"ל דמבער הכל בע"ש קודם חצות [שלא יטעה בשאר שנים לבער ג"כ אחר חצות] ומשייר ב' סעודות לשבת, וסעודה ג' יעשה בפירות או בבשר מעט, ובשבת בשעה ה' יבער הנשאר ויבטל (שו"ע או"ח, תמד):

בועז

פירושים נוספים