משנה פאה ג ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ג · משנה ד | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

האמהות של בצלים חייבות בפאה, ורבי יוסי פוטר.

מלבנות הבצלים שבין הירק, רבי יוסי אומר, פאה מכל אחד ואחד.

וחכמים אומרים, מאחד על הכל.

משנה מנוקדת

הָאִמָּהוֹת שֶׁל בְּצָלִים, חַיָּבוֹת בַּפֵּאָה.

וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.

מַלְבְּנוֹת הַבְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.

נוסח הרמב"ם

האימהות של בצלים -

חייבות בפאה.
רבי יוסי פוטר.
מלבנות הבצלים שבין הירק -
רבי יוסי אומר: פאה מכל אחד ואחד.
וחכמים אומרים: מאחד על הכל.

פירוש הרמב"ם

האמהות — הם הבצלים השמורים לזרע.

ואין הלכה כרבי יוסי בשני דברים אלו:

פירוש רבינו שמשון

האמהות. בצלים גדולים מניחין אותן לזרע ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק לכך פטר ר' יוסי:

ירושלמי (הל' ג') האמהות רב אמר פרגדא שמואל אמר צומחתא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינא לא אמר רבי יוסי אלא משום הפקר רבי בון ברבי חייא בעא קומי רבי מנא והפקר חייב בפאה אמר להם בזכה בהן אחת אחת והא תניא אע"פ שאינן מתקיימין לו במרובה מתקיימין לו במועט הוי אומר לית טעמא אלא משום מוכנסין לקיום פי' צומחתא כשעוקרין הבצלים נשאר מן הנשרשין לארץ ועמהן מן הבצל וחוזר וצומח ומי שיש לו בצלים הרבה אינו חושש לקיימם אבל במועט מקיימן ויותר נראה ליישבו לפי הענין שפירשתי:

שבין הירק. דירק כזרע אחר דמי ומפסיק ובריש פרקין רוצה לומר בירושלמי (הלכה א') דבית שמאי דאמרי לעיל דזיתים מפסיקין בתבואה אתיא כרבי יוסי ומסיק בית שמאי מודו לרבי יוסי שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצל בין הירק רבי יוסי לא מודה לבית שמאי שכן דרך בני אדם להיות מכניסין זרעים בין האילנות. ובנדה (דף נ.) מייתי לה אמתני' דכלל אמרו בפאה דלעיל דקאמר התם ומכניסו לקיום למעוטי ירק והדר קאמר אם היו בהן שומין ובצלים חייבים דתנן מלבנות בצלים והשתא תמיהא דמתניתין דהמחליק בצלים הוה ליה לאתויי דמיתניא ברישא והיה נראה לומר דעל ידי גזירת מלבנות השומים והבצלים שבין הירק חייב אף הירק ומיהו יש לפרש דאיצטריך לאשמועינן דלא בטלי שומים ובצלים בירק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

האמהות של בצלים - בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע, ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק ט, ולכך פטר רבי יוסי. ואין הלכה כמותו:

מלבנות הבצלים שבין הירק - סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

האמהות של בצלים חייבות בפאה. וכתב הר"ב דלא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק. ומכל מקום הואיל והבצלים עצמן שלא נשתהו מידי דאכילה נינהו. אף האמהות שמשהין אותן בארץ לא יצאו מכללן להפטר מפאה מה שאין כן ספיחי סטיס שכתב הר"ב בפ"ק משנה ד' שכל המין אינו ראוי לאכילה אלא ע"י הדחק:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על הברטנורא) ומכל מקום הואיל והבצלים עצמן שלא נשתהו מידי דאכילה נינהו אף האמהות שמשהין אותן בארץ לא יצאו מכללן להפטר מפאה משא"כ ספיחי סטיס שבפ"ק מ"ד שכל המין אינו ראוי לאכילה אלא ע"י הדחק. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

האמהות של בצלים כו':    מפרש בירושל' רב אמר אמהות פדגוגא. פי' הרש"ש ז"ל לשון אם. ושמואל אמר צומחתא פי' הרש"ש ז"ל הן עלי הבצלים ואמהות ל' שפחה שהעלין הן משמשין לעקרן בהן ולקושרן אגודות אגודות ור"י פטר להו מטעם הפקר ורבנן ס"ל דלאו מפקירן הוא ונקטי' במסקנא דפי' אמהות כרב הוא והם השרשים ע"כ בקיצור. ועי' בתוי"ט:

מלבנות הבצלים:    בחולין בפ' ראשית הגז (דקל"ז) שמעי' מינה דאע"ג דר' יוסי דייק בעלמא לישנא דקרא לקט קציר ולא לקט קטוף מודה הוא במידי דאורחיה בקטוף כגון בצלים ושומים דקטוף שלהן זהו קצירן. דהא מחייב פאה בבצלים ואע"ג דאינו קוצרן במגל ומרבה לה מקרא דתניא קציר אין לי אלא קציר עוקר כגון עדשים מנין ת"ל לקצור. תולש כגון פולים מנין ת"ל בקוצרך ע"כ. ופי' בערוך טעמא דר' יוסי דס"ל הואיל והירק פטור מן הפאה וכל ערוגה לבדה אין מצטרפות ע"כ. ובירוש' ר"פ מפרש טעמא דר"י משום דאין דרך בנ"א להכניס בצלים בין הירק ומש"ה מפסקי. ורבנן סברי כיון דבצלים מכניסן לקיום הוא וירק אין מכניסו לקיום בטלה ערוגת ירק לגבייהו וכאוירא חשיבא:

תפארת ישראל

יכין

האמהות של בצלים:    בצלים שמשאירן בארץ להרבות זרע. ולא חזו לאכילה:

חייבות בפאה:    דעכ"פ תחלה הוה חזי לאכילה בשעה שלקט הראשונים לאכילה היו גם אלו שהשאירן בקרקע לזרע ג"כ ראויין לאכילה וחייבין. לפיכך נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן כלעיל [מ"ג]:

מלבנות הבצלים שבין הירק ר' יוסי אומר פאה מכל אחת ואחת:    ס"ל ירק כזרע אחר דמי דמפסיק. כפ"ב. ולא דמי לתבואה בין הזתים במ"א. דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות. משא"כ הכא:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים




שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


משנה הקודמת - משנה - סדר זרעים - מסכת פאה - משנה הבאה


משנה פתוחה

(ד) האמהות של בצלים – חייבות בפאה;
ורבי יוסי פוטר.
מלבנות הבצלים שבין הירק –
רבי יוסי אומר:
פאה מכל אחת ואחת;
וחכמים אומרים:
מאחת על הכל.

משנה מנוקדת

נוסחאות ופירושים

נוסח הרמב"ם

האמהות של בצלים – חייבות בפאה;
ר' יוסי פוטר.
מלבנות הבצלים שבין הירק –
ר' יוסי אומר:
פאה מכל אחד ואחד;
וחכמים אומרים:
מאחד על הכל.

פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)

פירוש הרע"ב

האמהות של בצלים – בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע. ומתוך שמשתהין בארץ – לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק. ולכך פטר רבי יוסי, ואין הלכה כמותו.

מלבנות הבצלים שבין הירק – סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק. ותנן לעיל בפרק שני, דזרע אחר – מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי.