משנה ערכין ו ניקוד


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א) שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם;
וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב.
הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו,
וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, יַדִּיר הֲנָאָה;
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
אֵינוֹ צָרִיךְ.
כַּיוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָה,
וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ,
יַדִּיר הֲנָאָה;
שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה,
וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:
(ב) הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו,
וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב,
אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ,
וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ;
אֶלָּא הַפּוֹדֶה פּוֹדֶה,
עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ,
וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ.
הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה,
וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה,
מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בּוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ,
עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ,
וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ:
(ג) אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:
חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן –
נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
וּמִטָּה מֻצַּעַת,
וְסַנְדָּלִין, וּתְפִלִּין;
לוֹ,
אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו.
אִם הָיָה אֻמָּן,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמְּנוּת מִכָּל מִין וָמִין.
חָרָשׁ,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם הָיָה אִכָּר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ;
חַמָּר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:
(ד) הָיָה לוֹ מִין אֶחָד מְרֻבֶּה וּמִין אֶחָד מֻעָט,
אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִמְכֹּר מִן הַמְּרֻבֶּה וְלִקַּח לוֹ מִן הַמֻּעָט,
אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מִינִין מִן הַמְּרֻבֶּה,
וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמֻּעָט.
הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו,
מַעֲלִין לוֹ אֶת תְּפִלָּיו:
(ה) אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו,
וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ,
אֵין לוֹ
לֹא בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ,
וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו,
וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן,
וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:
עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לִשְׁבַח,
שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְּסוּת בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר –
מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה,
וְכֵן פָּרָה,
אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס –
מַשְׁבַּחַת הִיא,
וְכֵן מַרְגָּלִית,
אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרָךְ – מַשְׁבַּחַת הִיא,
אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ: