משנה ערכין ז ניקוד
<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז, ערכין • הפרק הבא >>
(א) אֵין מַקְדִּישִׁין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים,
- וְלֹא גּוֹאֲלִין לְאַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה.
- אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ,
- אֲבָל הַהֶקְדֵּשׁ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים.
- הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל,
- נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף.
- הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אֵין נִמְדָּדִים עִמָּהּ;
- פָּחוֹת מִכָּאן,
- נִמְדָּדִים עִמָּהּ.
- אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- הִקְדִּישָׁהּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל,
- נוֹתֵן סֶלַע וּפֻנְדְּיוֹן לְשָׁנָה.
- אִם אָמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה,
- אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,
- אֶלָּא נוֹתֵן אֶת כֻּלּוֹ כְּאֶחָד:
- מַה בֵּין הַבְּעָלִים לְבֵין כָּל הָאָדָם?
- אֶלָּא שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים חֹמֶשׁ,
- וְכָל אָדָם אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ:
- אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיוֹבֵל.
- גְּאָלָהּ בְּנוֹ,
- יוֹצְאָה לְאָבִיו בַּיוֹבֵל.
- גְּאָלָהּ אַחֵר אוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים, וּגְאָלָהּ מִיָּדוֹ,
- אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיוֹבֵל.
- גְּאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ,
- לֹא יֹאמַר:
- הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל,
- וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי,
- הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי,
- אֶלָּא יוֹצְאָה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:
- הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִים אֶת דָּמֶיהָ,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִים אֶת דָּמֶיהָ,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִכְנָסִין:
- אֲבָל לֹא נוֹתְנִין.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- לֹא נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין,
- אֶלָּא נִקְרֵאת שְׂדֵה רְטוּשִׁין,
- עַד הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי.
- הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי וְלֹא נִגְאֲלָה,
- נִקְרֵאת רְטוּשֵׁי רְטוּשִׁין,
- עַד הַיּוֹבֵל הַשְּׁלִישִׁי.
- נִקְרֵאת רְטוּשֵׁי רְטוּשִׁין,
- לְעוֹלָם אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ,
- עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר:
- מֵת אָבִיו,
- וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ,
- הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה.
- הִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו,
- הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה מִקְנָה,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה מִקְנָה,
- וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
- כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, כב):
- "וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ",
- שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה;
- יוֹצְאָה זוֹ,
- שֶׁהִיא רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה.
- שְׂדֵה מִקְנָה
- אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל,
- שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.
- אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל,
- כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם
- מַקְדִּישִׁים לְעוֹלָם,
- וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם,
- בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל,
- בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל:
משנה ערכין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב