משנה נידה ב ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ב · משנה ז | >>

[עריכה]

איזהו אדום, כדם המכה.

שחור, כחרת.

עמוק מכן, טמא.

דהה מכן, טהור.

וכקרן כרכום, כברור שבו.

וכמימי אדמה, מבקעת בית כרם, ומציף מים.

וכמזוג, שני חלקים מים, ואחד יין, מן היין השרוני.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

איזה הוא האדום? - כדם המכה.

והשחור - כחרת.

דיהה מכן - טהור.

וכקרן כרכום - כברור שיש בו.

וכמימי אדמה - מבקעת בית כרם מצף כמים.

וכמזג - שני חלקים מים, ואחד יין מן היין השרוני.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

לקח מאמר בתלמוד בדם המכה הנזכרת פה, שהוא דם ההקזה.

וחרת - הדיו היבש, וכן ביאר בתלמוד.

ודיהה - יותר חלוש השחרות ופחות מבריק, והוא שיהיה כמראה הזיתים השחורים או כמראה הזפת או כמראה העורבים הנה הוא טהור.

וכן שאר חמשת המראות, אם יהיה מראה מהם יותר חזק מן המראה הנגדר פה הנה הוא טמא, ואם היה יותר חלוש ממנו הנה הוא טהור, זולת המראה אשר גדרנוהו כמזג, כי הוא אם היה יותר חזק ממנו או יותר חלוש טהור. ואמנם זכר דיהה מכן במראה השחור לבדו, בסיבת מה שזכרנוהו מן השחור אמנם יהא טמא לפי שהוא אדום לקוי, והיה עולה במחשבתינו שהוא אף על פי שהיה יותר חלוש השחרות מן הדיו יהיה טמא לפי שהוא קרוב אל האדום, והודיענו שאין העניין כך.

ואמרו כברור שיש בו - שיקח מן העורקין האמצעיים והוא רטוב ויוקש עליו.

ובקעת בית כרם - מקום בארץ כנען עפרו אדום ישפך עליו מים ויוקש במראהו. ובתוספתא אמרו "מביא אדמה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים, משערין אותן עכורין, ואין משערין אותן צלולין", ושם נאמר שאין שיעור למים ולעפר.

ויין השרוני - יין גפנות הנטועות בשרון ארץ כנען.

ודע שאין ראית דם בזמנינו זה, אבל כל דם שתראה האשה טמא וכן לא נבחין לו מקום, אבל בין שימצא הדם מן הלול ולפנים בין מן הלול ולחוץ הכל טמא, זה כולו להחמיר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כדם המכה - כדם של שור שחוט שהוא אדום הרבה, ובתחילת הכאתה של סכין, ולא כדם של כולה שחיטה, שדם שחיטה משתנה והולך. ואית דאמרי, כדם המכה של הקזה:

כחרת - כמראה הדיו שבשולי הכלי, שהוא שחור הרבה, ולא כמראה הדיו שבראש הכלי שהוא קלוש ואינו שחור כל כך. פירוש אחר, חרת אדרמינ"ט בלע"ז, שצובעין בו העורות. כמו חרתא דאושכפי [דמגילה פ"ב]:

עמוק מכן - שעמוק במראה שחרורית, כלומר שחור יותר מחרת:

דיהה - שנדהית מראיתו ואינו שחור כל כך. והוא הדין לכל דמים טמאים ^טז, דבכולהו עמוק מכאן טמא, דיהה מכאן טהור, חוץ מיין מזוג, דבין עמוק בין דיהה טהור:

כברור שבו - שיש עלין ברורים במראה אדמדומית יותר מחבריהן. ושלש שורות של עלין יש בכרכום, ובכל שורה שלשה עלין, ואין בודקין אלא בשורה האמצעית, והעלה האמצעי שבשורה האמצעית, משובח שבכולן לבדיקה:

מבקעת בית כרם - מקום ידוע בארץ ישראל ששמו בית כרם:

ומציף מים - נותן מים על העפר, עד שיהיו המים צפין על גבי האדמה. ומשערין אותן עכורים, ואין משערים אותן צלולים:

וכמזוג - כיצד שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני. הבא מארץ השרון. מקום ידוע בארץ ישראל. פירוש אחר, יין העשוי מן הגפנים הנטועים בבקעה ובעמק. לשון חבצלת השרון. ובזמן הזה, כל מה שתראה באשה מאותו מקום, טמא ^יז, חוץ מן הלבן והירוק. ומימינו לא שמענו מי שהתיר שום מראה דם, אלא הלבן והירוק ככרתי ^יח בלבד:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

כחרת. פ"א שכתב הר"ב שהוא אדרמינ"ט היינו נמי שרגילין לתתו בדיו. והכי מוכח בגמ' [דף כ]:

דיהה מכן טהור. כתב הר"ב וה"ה לכל דמים טמאים וכו'. אלא מאי שנא שחור דנקט. סד"א הואיל ואמרינן שחור אדום הוא אלא שלקה. הלכך אפי' דיהה מכן נמי ליטמא. קמ"ל. גמרא. ומה שכתב הר"ב שבזמן הזה כל מה שתראה באשה מאותו מקום טמא. בין שימצא הדם מן הלול ולפנים [בין] מן הלול ולחוץ. הרמב"ם. [ומה שכתב הר"ב ומימינו לא שמענו כו' אלא הלבן והירוק ככרתי בלבד. והבית יוסף סימן קפ"ח כתב. שלא שמע ולא ראה מי שפקפק מלטהר כמראה שעוה או זהב כל שאינו נוטה לאדמומית. ע"כ. ואין להאריך כאן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טז) (על הברטנורא) ונקט שחור, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמרינן שחור אדום הוא אלא שלקה, הלכך אפילו דיהה מכן נמי ליטמא, קא משמע לן. גמרא:

(יז) (על הברטנורא) בין שימצא הדם מן הלול ולפנים, בין מן הלול ולחוץ. הר"מ:

(יח) (על הברטנורא) וכן מראה שעוה וזהב, כל שאינו נוטה לאדמימות. ב"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

כדם המכה: עולא מפר' כדם היוצא מצפור חי ע"י מכה וזעירי אמר כדם מאכולת של ראש והא דתנן לקמן פ"ח הרגה מאכולת ה"ז תולה בה ואליבא דרבנן דלא בעי שיעור כתם כגריס ומשמע דכל מאכולת דומה לדם נדות אפי' דכוליה גופא איהו מפר' דדוקא במאכולת של ראש דסומק טפי אבל דשאר הגוף ל"ד לדם נדות אמי ורדינאה א"ר אבהו כדם אצבע קטנה של יד שניגפה וחזרה וניגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה דסומק טפי ועד כמה עד בן עשרים מיתיבי תולה בבנה או בבעלה בשלמא בבנה משכחת לה שלא נשא אלא בעלה היכא משכחת לה אמר רב נחמן בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה שעדיין אינו נשוי מיקרי להא מילתא. ושני הפי' אחרים שהביא ר"ע ז"ל איתנייהו נמי בגמ':

עמוק מכאן טמא: מתק הר' יהוסף ז"ל שלשת מלות הללו וכתב מצאתי זה בספרים ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל וה"ה לכל דמים טמאים וכו'. אמר המלקט ולהכי נקט דין עמוק מכאן טמא. גבי גוון שחור בעבור שהוא תחלתו היה אדום אלא שלקה והי' עולה במחשבתנו שהוא אע"פ שהיה יותר חלש השחרות מן הדין יהיה טמא לפי שהוא קרוב אל האדום והודיענו שאין הענין כך. הרמב"ם ז"ל והכי מפרש לה בגמ':

מבקעת בית כרם: הן דברי ר"מ בברייתא דמייתי בגמ' ור' עקיבא אומר מבקעת יודפת ור' יוסי אומר מבקעת סכני רש"א אף מבקעת גינוסר וכיוצא בהן ובערוך בערך צף מבקעת בית כרם פי' מפני שהיא אדומה ומציף עליה מים כמעט ויראה אדמימותה. כקליפת השום כלומר שלא יציף עליה אלא מעט מים שלא יהא עביין יותר מקליפת השום ע"כ:

השרוני: בתשובת הרשב"א ז"ל סי' שמ"א כתוב יין שרוני דרפי לאו חמרא הוא ע"כ. ובגמ' תנא השרוני מזוג נידון ככרמלי חי דהכי נמי בדקי בכרמלי חי חדש ולא ישן. וכתב רש"י ז"ל דאית דגרסי כשרוני נידון הכרמלי ע"כ. אמר רב יצחק בר אבדימי וכולן אין בודקים אותם אלא בכוס טבריא של זכוכית דאיידי דקליש נרא' בו אדמימות היין ע"כ: