משנה נידה ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ב · משנה ה | >>
משל משלו חכמים באשה, החדר, והפרוזדור, והעליה.
דם החדר, טמא.
נמצא בפרוזדור, ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור.
משל משלו חכמים באשה -
- החדר, והפרוזדוד, והעליה.
- דם החדר - טמא.
- נמצא בפרוזדוד - ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור.
חדר - הוא חלל הרחם איזה שיהיה מן החללים, כי לרחם שני חללים.
ופרוזדור - צוואר הרחם.
ועליה - שתי תוספות דומות לשני קרנים אשר על צוואר הרחם, ואמנם מה הם זה הביצים, וזאת הצורה התבאר בספר הניתוח.
ויחובר בקערירות הרחם והוא הנקרא "חדר עורק, בו ילך דם הנדות ויזול ברחם ויצא על צוואר הרחם הנקרא "פרוזדור". ותתחבר באלה התוספות והביצים, והיא הנקרא "עליה", עורק אחר יזונה כשאר עורקי הגוף ואינו מעבר למותרים, ואם ישוסע מזה העורק מעט יזול גם כן ממנו על צוואר הרחם, והוא דם טהור לפי שהוא כדם רעיפת הנחירים או דם הטחורים, ונתאמת מזה שדם החדר טמא ודם העליה טהור.
ואם נמצא דם בצוואר הרחם והוא הפרוזדור, אם יהיה בין המקום אשר בו אלה התוספות ובין חלל הרחם הנה הוא טמא, ולא נאמר לך אולי מן העליה ירד לשם, וזה אמרו פה ספקו טמא שחזקתו מן המקור, לפי שברוב העניינים לא ימצא שם זולת דם הנדות, ולהיות זה ברוב שמוהו חזקה. וכן אמרו "בשלושה מקומות הלכו חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי", אחד מהם שזכרנוהו.
ואם נמצא דם בפרוזדור והוא צוואר הרחם בין המקום אשר בו אלה התוספות ובין פה הרחם אשר יטה לחיצוני הגוף, הנה יש בזה הבדל גדול. וזה,
- שאם נמצא בעליונות, רוצה לומר ממה שיטה אל הראש אם תהיה עומדת, והוא הנקרא אצלם "גג פרוזדור", הנה הוא דם טהור, לפי שהוא מעורק ששוסע וחזקתו מן העליה.
- ואם נמצא הדם בתחתיתו, רוצה לומר ממה שיטה אל הרגלים והוא "קרקע פרוזדור", הנה הוא טמא מספק, לפי שלפעמים יהיה מן החדר ולפעמים מן העליה.
והתוספות אשר זכרתי לך המבדילות לצוואר הרחם, אשר הושם מהם נוטה לתוך הגוף בחזקת טמא, ומה שיטה לחוץ העליון בחזקת טהרה, ותחתיתו טמא מספק, ואין התוספות בכללם כי יש להם רוחב. ואמנם נרצה מהם קצותיהן הם החדרים, לפי שראש כל תוספת מהם דומה לפטמת השד, ויבוא מחיבור אלה הקצוות יחברם הביצים דומה לנקב בעליון הפרוזדור, והוא אשר יקראוהו "לול שבעליה". וממנו אמרו "מן הלול ולפנים ודאי טמא, מן הלול ולחוץ ספקו טמא", כמו שביארתי לך אמיתתו.
ומי שהורגל בחכמת הניתוח מעט יתבאר לו כל מה שזכרנו, וגם כי יהיה ציור מה שזכרנו קרוב מאד, לפי שאנחנו הפלגנו בביאור זה:
החדר והעליה והפרוזדור - חדר מבפנים, ופרוזדור מבחוץ, שניהם זה אצל זה, חדר לצד אחוריה, ופרוזדור לפניה, ועלייה בנויה על שתיהן, ונקב יש בין עליה לפרוזדור ונקרא לול. ופעמים יורד דם מן העליה לפרוזדור דרך הלול. וכותלי רחם, למטה באמצע פרוזדור, ודרך שם דמים יוצאים:
דם החדר טמא - דהיינו דם המקור:
ספיקו טמא - מספק טמא טומאה ודאית:
שחזקתו מן המקור - ולא אמרינן שמא מן העלייה בא, ודמי העלייה טהורים הם, אלא עשאוהו כאילו ודאי בא מן המקור. והני מילי, כשנמצא מן הלול ולפנים לצד החדר, אבל נמצא מן הלול ולחוץ, אינו טמא טומאה ודאית לשרוף, אלא ספיקו טמא לתלות, שהרי שני דמים יוצאין דרך שם, דמי החדר ודמי העלייה, ולא ידעינן מהי אתא:
החדר והפרוזדור. כתב הר"ב וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור. וכן ל' רש"י והוא המקום שהשמש דש בו. כדפירש הר"ב ברפ"ה. וע"ש. ובאמצע פרוזדור. נראה דר"ל שמאמצעו נמשכו הכתלים הללו. וכלומר שהפרוזדור מתרחב מחלל כותלי הרחם. וזהו שכתב הרמב"ם בפ"ה מהל' איסורי ביאה. בפי' פרוזדור שהוא [צואר הרחם כולו והוא] ממקום הארוך שמתקבץ ראשו בשעת העיבור כדי שלא יפול הולד ונפתח הרבה בשעת לידה. ובשעת גמר ביאה האבר נכנס בפרוזדור. ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים. אלא רחוק ממנו מעט לפי האצבעות. ע"כ. [ועל שם החדר כתב הר"ב החדר מבפנים. וז"ל הרמב"ם בפרק הנזכר. הרחם שנוצר בו הולד. הוא הנקרא מקור. והוא שדם נדה וזבה יוצא ממנו. וקוראין אותו חדר לפי שהוא לפני ולפנים. ע"כ. ובפי' המשנה כתב. חדר הוא חלל הרחם. איזה שיהיה מן החללים. כי לרחם שני חללים. ע"כ]:
והפרוזדור. פרוז בל' יון לפני. דור לשון דירה. תוס':
שחזקתו מן המקור. כתב הר"ב ולא אמרי' שמא מן העלייה בא ודמי עליה טהורין הן ואפי' הוא ממראה דמים טמאים. דאי אין בעלייה מד' מיני דמים טמאים. א"כ דם שבפרוזדור אמאי הוי ספק. נחזי אי הוי מד' מיני דמים או לאו. ודוחק לומר דאיירי בנאבד. והיינו טעמא דטהור דכתיב ממקור דמיה. דוקא דמי מקור דהיינו חדר א"נ דמיה כתיב. מקום שמצויין הרבה דמים. ובעליה ליכא אלא מין א'. תוס'. והרמב"ם כתב דדם שבמקור הוא דם מותרות ודם שבעלייה אינו מן המותרות. אבל הוא כמו רעיפת הנחירים או דם הטחורים:
.אין פירוש למשנה זו
פרוזדור: פירשו תוס' ז"ל פרוז בלשון יון לפני דור לשון דירה ואית דגרסי פרוזדוד בשני דלתי"ן. ובתוס' חיצוניות מצאתי כתוב אומר רשב"ם ז"ל כי יש לומר פרוזדור ברי"ש כמו לפני דירה פרוז לפני בל' יון ור"י פירש פרוז הוא פתח הדבר ותקונו ואית דגרסי פרוס דור בסמ"ך וסמ"ך וזיי"ן מתחלפין כמו פרוזבול פרוסבול ע"כ וכן כתב ג"כ בערוך ופירש עליה מקום השתנת מי רגלים ע"כ. ובר"פ יש בכור גם בר"פ בהמה המקשה כתבו תוס' ז"ל כי לא כל המקומות המוזכר בהן פרוזדור שוין דהכא קרי ליה לבית החיצון פרוזדור והתם בגמ' קרי לעובי הירכים שמכסין את הרחם שראש הולד מתכסה בהן אחר שיצא פרוזדור. וכן כתוב ג"כ בתוספי הרא"ש ז"ל אע"פ שתוספות חיצוניות דחקו להשוות. ועי' בפירקין דלקמן סי' ה'. ואיתא בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ד) ופי' שם רש"י ז"ל ספקו טמא ספק זה טומאה ודאית מדקתני שחזקתו מן המקור ומה ספיקא יש כאן ע"כ והכין מוכח בגמרא וכמו שפי' ר"ע ז"ל. ועי' במ"ש לקמן ר"פ המפלת:
יכין
משל משלו חכמים באשה: בית רחם שלה נחלק לג' מקומות:
החדר: הוא בפנים לצד אחוריה והוא המקור:
והפרוזרור: סמוך לחדר לצד פניה:
והעלייה: ע"ג שתיהן ומנוקב לפרוזדור:
טמא: ודם עליי' טהור:
נמצא בפרוזדור ספקו טמא: מספק טמאה טומאה וודאי'. ורק בנמצא מלול העלי' ולפני'. דאל"כ הוה ליה ס' טומאה דשמא מעליה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש