משנה נזיר ח דפוסים

<< | משנה נזיר ח דפוסים | >>

שני נזירים שאמר להן אחד: ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם,

מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה,

ואומר: אם אני הוא הטמא, קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך. ואם אני הוא הטהור, קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך.

וסופרין שלשים יום, ומביאין קרבן טהרה,

ואומר: אם אני הוא הטמא, קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך, וזה קרבן טהרתי.

ואם אני הוא הטהור, קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך.

מת אחד מהן, אמר רבי יהושע: יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר,

ואומר: אם טמא הייתי, הרי אתה נזיר מיד. ואם טהור הייתי, הרי אתה נזיר אחר שלשים יום.

וסופרין שלשים יום, ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה,

ואומר: אם אני הוא הטמא, קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך. ואם אני הוא הטהור, קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק.

וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה,

ואומר: אם אני הוא הטמא, קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי.

ואם אני הוא הטהור, קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק וזהו קרבן טהרתך.

אמר לו בן זומא: ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר? אלא מביא חטאת העוף ועולת בהמה,

ואומר: אם טמא הייתי, החטאת מחובתי והעולה נדבה. ואם טהור הייתי, העולה מחובתי והחטאת בספק.

וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה,

ואומר: אם טמא הייתי, העולה הראשונה נדבה וזו חובה. ואם טהור הייתי, העולה הראשונה חובה וזו נדבה, וזה שאר קרבני.

אמר רבי יהושע, נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים.

אבל הודו לו חכמים לבן זומא.

נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק, אוכל בקדשים אחר שישים יום, ושותה יין ומטמא למתים אחר מאה ועשרים יום.

שתגלחת הנגע דוחה תגלחת הנזיר בזמן שהיא ודאי, אבל בזמן שהיא ספק אינה דוחה.

<< | משנה נזיר ח דפוסים | >>