משנה נגעים יד י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה י | >>

[עריכה]

נטל מלוג השמן ויצק לתוך כפו של חברו.

ואם יצק לתוך כף עצמו, יצא.

טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים.

על כל הזיה טבילה.

בא לו אצל המצורע, מקום שהוא נותן את הדם, שם הוא נותן את השמן, שנאמר (ויקרא יד) "על מקום דם האשם".

והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר.

אם נתן, כפר.

ואם לא נתן, לא כפר^כ, דברי רבי עקיבא.

רבי יוחנן בן נורי אומר, שירי מצוה הן^כא, בין שנתן בין שלא נתן, כפר, ומעלין עליו כאילו לא כפר.

חסר הלוג עד שלא יצק, ימלאנו.

משיצק, יביא אחר בתחלה, דברי רבי עקיבא.

רבי שמעון אומר, חסר הלוג עד שלא נתן, ימלאנו.

משנתן, יביא אחר בתחלה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם, שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם. וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר. אִם נָתַן, כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן, כִּפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר. חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁנָּתַן, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

נטל מלוג השמן - ויצק לתוך כפו של חברו.

ואם יצק לתוך כף עצמו - יצא.

טבל - והזה שבע פעמים כנגד בית קודש הקדשים,

על כל הזיה - טבילה.

בא לו אצל המצורע -

מקום שהוא נותן את הדם - שם הוא נותן את השמן,

שנאמר: אל מקום דם האשם, והנותר מן השמן אשר על כף הכוהן, ייתן על ראש המיטהר לכפר (ראה ויקרא יד כח-כט).

אם נתן - כיפר,

ואם לא נתן - לא כיפר,

דברי רבי עקיבה.

רבי יוחנן בן נורי אומר: שירי מצוה הן,

בין שנתן, בין שלא נתן - כיפר,

ומעלין עליו - כאילו לא כיפר.

חסר הלוג -

עד שלא יצק - ימלאנו.

משיצק - יביא אחר כתחילה,

דברי רבי יעקב.

רבי שמעון אומר: חסר הלוג -

עד שלא נתן - ימלאנו,

משנתן - יביא אחר כתחילה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

זה מבואר כולו.

ואמרו על כל הזאה טבילה - רוצה לומר שהוא יטבול אצבעו בשמן אשר בכפו, אבל לא שיטבול אצבעו פעם אחת ויזה ממנו שתי הזאות או שלשה.

ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי, ולא כרבי שמעון:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

בטל מלוג השמן. שהעלה הלוג עם האשם במקום שחיטתו בצפון והיה מזומן שם:

לתוך כפו של חבירו. משום דכתיב (ויקרא יד) ויצק על כף הכהן משמע שהכהן העושה את ההזאות היה יוצק על כף כהן אחר:

כנגד בית קדשי הקדשים משום שנאמר (שם) שבע פעמים לפני ה' ולא שיהא מכניס את השמן בהיכל להזו' כנגד הפרוכ' דהא לא כתיב והביא את השמן אל אהל מועד כדאשכחן בהזאו' הפנימיו' ועוד תניא בהקומץ רבה (דף כו:) ושבפנים ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונו' כשרות משמע דשבמצורע לאו מבפנים נינהו אלא בעזרה היה עומד והופך פניו לצד בית קדשי הקדשים ומזה על קרקע העזרה והא דתניא בתוספתא היה מערה מן הלוג ויוצא אל המצורע קרי ליה יציאה מה שהיה הולך לצד חוץ:

על כל הזיה טבילה. דשבע פעמים אטבילת אצבע ואהזאה קאי:

כאילו לא כפר. בפרק קמא דזבחים (דף ו:) בעי למימר כפר גברא לא כפר גבי שמיא כלומר שלא עשה מצוה מן המובחר ומסיק כפר מתן בהונות לא כפר מתנות הראש:

חסר הלוג. שמן של מצורע עד שלא יצק על כפו השמאלית ימלאנו ולא אמרינן דקבעה ליה לוג שהוא כלי שרת ובפ"ק דמנחות (דף ט.) איתותב מהכא ר"ל דאמר מנחה שחסרה קודם קמיצה לא יביא מתוך ביתו וימלאנה משום דקדושת כלי קבעה לה ור' יוחנן קאמר התם יביא מתוך ביתו וימלאנה דקמיצה קבעה לה וה"נ יציקה קבעה לה ור"ש לא חשיב יציקה כקמיצה וקאמר עד שלא נתן מתן שבע:

תניא בתוספתא [פ"ט] עד מתי מועלין בשמן עד [ב] שיתן מתנותיו רש"א עד שיזה הזאותיו הקדים מתן שמן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן מתן שמן אחר מתן דם הקדים מתן בהונות למתן שבע ונשפך הלוג [ג] יביא לוג אחר ויתחיל כתחילה ע"ג בהונות הקדים מתן בהונות זו לזו יחזור ויתן על בהונות כסדרן שירי השמן שבלוג היה נאכל לזכרי כהונה ושביד נותנו על ראש המטהר וכפר חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו משיצק יביא אחר כתחלה דברי ר"ע ר"ש אומר אע"פ שיצק ימלאנו ואם משהזה חסר הלוג הכל מודים שיביא אחר כתחלה נתן מקצת המתנות בפנים ונשפך הלוג יביא לוג אחר ויתחיל כתחלה בפנים ר' אלעזר ור"ש אומרים יתחיל ממקום שפסק גמר את המתנות בפנים [ד] ונתן מקצת בהונות ונשפך הלוג יביא לוג אחר ויתחיל תחלה על הבהונות ר' אלעזר ור"ש אומרים [ה] ממקום שפסק וכולן אין נאכלין חוץ מן האחרון שהוא נאכל ר' אלעזר ור"ש אומרים כולם נאכלין. פי' עד שיתן מתנותיו מתן בהונות שאחר שבע הזאות שנגמרה מצותו בר מיציקת הראש והוה ליה כקדשים שהזריקה מוציאתן מידי מעילה ור"ש סבר דבתר הזאות שבע אזלינן. ימלאנו שמן ולא דמי לחסר משיצק לו משנתן דלא ימלאנו והני מילי ביצק במצותו או נתן במצותו אבל בשלא במצותו כאילו לא יצק ולא נתן כלל. והקדים מתן בהונות למתן שבע כלומר נתן אלו ואלו אלא שהקדים. ויתחיל כתחלה על גבי בהונות דמתן שבע עלו לו ומהאי לוג אחר יתחיל כתחלה על גבי בהונות. וא"ת ומתן ז' איך עלו לו הרי חסר לוג במתן בהונות שהקדים דשלא במצותו נעשו ולא עלו לאו פירכא היא דלא חיישינן בחסר אלא אשמן שבלוג אבל אשמן שביד לא מעכב ולהכי נקט נמי נשפך הלוג דאי לאו דנשפך לא היה צריך להביא לוג אחר אלא היה חוזר ויוצק ממנו על ידו ונותן ממנו מתן בהונות אחר מתן שבע דדמי למי שקבל הדם בכוס ונשפך דאם יש דם הנפש יחזור ויקבל:

הקדים מתן בהונות זו לזו שהקדים בהן רגל לבהן יד. נתן מקצת מתנות בפנים כלומר מקצת מתן שבע שבעזרה. יביא לוג אחר כתחלה בפנים קסברי רבנן דכל שבע הזאות מצוה אחת וכן כל מתן בהונות מצוה אחת ור' אלעזר ור"ש סברי כל הזאה והזאה מצוה בפני עצמה וכן כל בהן ובהן מצוה בפני עצמה וכי היכי דפליגי הכא פליגי ביומא בשילהי הוציאו לו (דף סא.) גבי פרים הנשרפין והתם מייתי פלוגתא דהכא גבי שמן. וכולם אין נאכלים וכי תימא מה אכילה שייך בהו הרי נשפכו אפשר שנשאר כטיפה או כשתים או יאספנו לאותו שנשפך. חוץ מן האחרון שהוא נאכל שבו גמר כל המתנות ור"א ור"ש סברי כולן נאכלין שבכולן נעשית כפרה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נטל מלוג השמן - שהעלה את הלוג עם האשם במקום שחיטתו בצפון והיה מזומן שם:

לתור כפו של חברו - משום דכתיב ויצק על כף הכהן, משמע שהכהן העושה את ההזאות היה יוצק על כף כהן אחר:

כנגד בית קדשי הקדשים - משום שנאמר שבע פעמים לפני ה'. ולא שהיה מכניס את השמן בהיכל להזות כנגד הפרוכת, אלא בעזרה היה עומד והיה הופך פניו לצד בית קודש הקדשים ומזה על קרקע העזרה:

על כל הזאה טבילה - על כל פעם שמזה טובל אצבעו בשמן, ולא שיטבול אצבעו פעם אחת ויזה מאותה טבילה שתים ושלש הזאות. דשבע פעמים, אטבילת אצבעו נמי קאי:

בין שנתן בין שלא נתן כיפר - וטהר גברא:

ומעלין עליו כאילו לא כיפר - קמי שמיא, שלא עשה מצוה מן המובחר. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי:

חסר הלוג - שמן של מצורע:

עד שלא יצק - לכפו השמאלית, ימלאנה. ולא אמרינן דקבעה ליה הלוג ^כב שהוא כלי שרת, אלא יציקה קבעה:

עד שלא נתן - שבע מתנות. דסבר ר' שמעון מתן שבע קבע, ולא יציקה. ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

כנגד בית קדש הקדשים. כתב הר"ב ולא שהיה מכניס את השמן בהיכל כו' דהא לא כתיב והביא את השמן אל אהל מועד. כדאשכחן בהזאות הפנימיות. הר"ש [י]:

והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן וגו'. והנותר מן השמן אשר בכלי. תנינן ליה בספ"י דזבחים:

לא כפר. דכפרה אמתנת הראש כתיבה. רש"י פ"ק דזבחים דף ו':

שירי מצוה הן דכתיב והנותר. הלכך הוי כשפיכת שירי דם החטאת דלא מעכבי כדתנן באיזהו מקומן. רש"י שם:

ומעלין עליו כאילו לא כפר. פי' הר"ב קמי שמיא כו'. גמ' דזבחים (שם). ואע"ג דדחינן. נ"ל דלמסקנא ההוא דחויא בעלמא הוא. והיינו דלא כתב הר"ב כפי' הר"ש. ואין להאריך בזה:

[חסר הלוג עד שלא [יצק] ימלאנו. כתב הר"ב ולא אמרינן דקבעה ליה הלוג שהוא כלי שרת. כלומר קבעה לה בשם. וקרינא ביה מן המנחה פרט לשחסרה. רש"י פ"ק דמנחות דף ט']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כ) (על המשנה) לא כיפר. דכפרה אמתנת הראש כתיבא. רש"י:

(כא) (על המשנה) שיירי כו'. דכתיב והנותר, והוי כשפיכת שיירי דם חטאת:

(כב) (על הברטנורא) בשם ולהוי כמו מנחה שחסרה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

והנותר מן השמן וכו' פסחים וזבחים דף ו' ומסיק התם כאילו לא כפר דכפר מתנות בהונות ולא כפר מתנות הראש ואע"ג דאיכא קרא אחרינא קודם לזה דכתיב ביה והנותר בשמן וכו' התם לא כתיב בי' מלת לכפר להכי מייתי קרא תניינא דכתיב בי' לכפר לדרשא:

חסר הלוג ובת"כ פ' שלישי דפ' מצורע ראיתי הגרסא ר' ישמעאל אומר חסר הלוג וכו' במקום ר' שמעון ואין בידי הכרע. ומ"מ דברי ר' יעקב במקום דברי ר' עקיבא. וראיתי שהגי' ה"ר יהוסף ז"ל והנותר בשמן אשר וכו' והן אמת כי פסוק ראשון הוא בשמן אך שם אין כתוב לכפר אלא וכפר א"כ הי' לו להגי' ג"כ וכפר אם נתן וכו' דוק. והוא ג"כ הגי' ר' יעקב:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

נטל:    הכהן נטל ביד ימינו:

מלוג השמן:    ר"ל מן השמן שבלוג שהניפו עם האשם. ולא יצק כולו לתוך היד. רק כפי השיעור הצריך להזאות ומתנות. והשאר מניחו בכלי שהוא בתוכו. ומתחלק לכהנים [כספ"י דזבחים]:

ויצק לתוך כפו של חברו:    לתוך כף שמאל של כהן חבירו:

טבל:    הכהן שיצק טובל אצבע ימינו הסמוך לאגודל. תוך השמן שבכף חבירו. והופך פניו לק"ק:

שם הוא נותן את השמן:    דהיינו על תנוך ועל בהן יד ועל בהן רגל. ואפילו נתקנח הדם ביני ביני אינו מעכב מדלא כתיב על דם. רק על מקום דם האשם:

אם נתן:    על ראשו:

לא כפר:    מדכתיב יתן על ראש המטהר וכפר. משמע שהנתינה מעכב כפרתו [רש"י זבחים ד"ו]:

ומעלין עליו כאילו לא כפר:    ר"ל דלא עשה מצוה מן המובחר:

חסר הלוג עד שלא יצק:    לתוך כף הכהן:

ימלאנו:    ולא אמרינן דכלי הלוג כששפכו לתוכו קבע לו שיפסול הנשאר כשחסר אח"כ. ואע"ג שהשמן שימלא בו החסרון לא הונף עם האשם. אפ"ה הרי קיי"ל דאם הניף השמן בפ"ע יצא [כרמב"ם פ"ד ממחוסכ"פ]. לפ"ז אחר שחזר ומילא הלוג צריך להניפו:

משיצק:    דהיונו אחר שהתחיל ויצק תוך כף הכהן עד אחר שנתן ג' מתנות הבהונות. ומשמע אפילו לא חסר השמן שיצק לתוך הכף. רק מהשמן שנשאר בהכלי אחר שיצק:

יביא אחר:    דיציקה קבעה לי' שכשיחסר אח"כ נפסל הנשאר. מיהו ההזאות ומתן הבהונות כל חד מצוה בפ"ע הוא. שכשנחסר אחר שיצק קודם שגמר ההזאות. מביא לוג אחר ומתחיל מתחלת ההזאות. אבל אם נחסר אח"כ. או קודם גמר מתן הבהונות. מביא לוג אחר ומתחיל רק מתחלת מתן הבהונות:

עד שלא נתן:    ר"ל עד שלא התחיל ליתן המתנות:

משנתן:    ר"ל משהתחיל ליתן מתן הבהונות וקודם גמרן [ודלא כהר"ב]:

יביא אחר בתחלה:    אבל א"צ שוב להתחיל מתחלת המתנות. רק ממקום שפסק שם הוא מתחיל:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

• כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
• דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
• מהדורת ויקיטקסט המבוארת