משנה נגעים ז ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ז · משנה ג | >>
בהרת ואין בה כלום; בתחלה, בסוף שבוע ראשון -- יסגירג; בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- יפטורד. עודהו מסגירו ופוטר ונולדו לו סימני טומאה -- יחליט.
בהרת ובה סימני טומאה -- יחליט. עודהו מחליטו והלכו להן סימני טומאה; בתחלה, בסוף שבוע ראשון -- יסגיר. בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- יפטורה.
בהרת, ואין בה כלום -
- כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.
- עודהו מסגירו ופוטרו, ונולדו לו סימני טומאה - יחליט.
- בהרת, ובה סימני טומאה - יחליט.
- עודהו מחליטו, והלכו להן סימני טומאה -
- כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.
- עודהו מחליטו, והלכו להן סימני טומאה -
כבר התבאר בשלישי מזאת המסכתא, שסימני טומאה בנגעי עור בשר שיער לבן או מחיה או פסיון, ובנגעי שחין ומכווה שיער לבן או פסיון, ובנגעי קרחת וגבחת אשר בו שני שבועות כמו שקדם, והוא ההיקש בשאר נגעים.
וכוונת זאת ההלכה שהוא יחשוב לטמא או לטהר, וקודם שידבר בזה ולא התעכב התחדש בנגע חידוש מה שהיה חושב, שיאמר שהוא ישפוט כפי העניין האחרון, ולא יאמר כמו שהיה חושב, לפי שאם דינו שיחליט לא יוכל להסגיר לפי שאין מסגירין את המוחלט, כמו שקדם זה בשאר העניינים:
בהרת. מהשתא איירי בבהרות טמאות:
ואין בה כלום. לא מחיה ולא שער לבן:
בתחלה. כלומר יסגיר וכן בשבוע ראשון אם נולד בה כלום יסגיר:
בסוף שבוע שני. כלומר אם לא נולד בה כלום יפטור וכן לאחר הפטור נמי אם לא נולד בה כלום יפטור כלומר שעומד בפטור זה כל ימיו ולא יסגיר עוד:
עודהו. מסגירו. כלומר היה רוצה להסגירו כגון בתחלה או בסוף שבוע ראשון ולא הספיק להסגירו עד שנולדו סימני טומאה כגון בתחלה בשער לבן ומחיה ובסוף שבוע ראשון בשער לבן ומחיה ופסיון יחליט אבל משהסגירו הא תנן לעיל ברפ"ג אין מחליטין את המוסגר:
ופוטרו. כלומר או פוטרו כגון בסוף שבוע שני ואפילו לאחר הפטור אם נולדו סימני טומאה יחליט:
עודהו מחליטו. שהיה רוצה להחליטו ולא הספיק עד שהלכו סימני טומאה בתחלה או בסוף שבוע ראשון יסגיר אבל משהחליטו הלכו להן כגון אם החליטו בשער לבן והלך לו שער לבן ובהרת קיימת אין מסגירו עליה אלא פוטרו ומטהרו כדאמרינן בפ"ג:
בהרת - מהשתא איירי בבהרות טמאות:
ואין בה כלום - לא מחיה ולא שער לבן:
בתחלה - כשהובא אל הכהן. וכן בסוף שבוע ראשון אם לא נולד בה כלום, יסגיר:
בסוף שבוע שני - אם לא נולד בה כלום, פטור. וכן לאחר הפטור, אם לא נולד בה כלום, עומד בפטור זה כל ימיו ושוב אינו מסגירו:
עודהו מסגירו - שהיה רוצה להסגירו, בין בתחלה כשהובא אל הכהן, בין בסוף שבוע ראשון, ולא הספיק להסגירו עד שנולדו סימני טומאה, כגון בתחלה בשער לבן ומחיה, ובסוף שבוע ראשון בשער לבן ומחיה ופשיון, יחליט. אבל משהסגירו, הא תנן לעיל בריש פ"ג, אין מחליטין את המוסגר:
ופוטר - כלומר או פוטרו, כגון בסוף שבוע שני. ואפילו לאחר הפטור אם נולדו סימני טומאה, יחליט:
עודהו מחליטו - שהיה [בא] להחליט ולא הספיק עד שהלכו סימני טומאה:
בתחלה - כשהובא אל הכהן, או בסוף שבוע ראשון, ימגיר. אבל אם משהחליטו הלכו להן, כגון שהחליטו בשער לבן והלך לו שער לבן ובהרת קיימת, אין מסגירו עליה, אלא פוטרו וטהור:
בסוף שבוע ראשון יסגיר. ידבר בכאן בנגעי עור בשר. או נגעי קרחת וגבחת. אשר בה שני שבועות. כמו שקדם. והוא ההיקש בשאר נגעים. הרמב"ם בנא"י:
לאחר הפטור יפטור. י"ל דאצטריך למסתם כרבנן דר"ע דאמרי לעיל פ"ד [משנה ח]. בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס. והלך מן האום כחצי גריס וכו' עדוחכמים מטהרין. מהר"ם:
ופוטר. כתב הר"ב או פוטרו כו'. כמו חלץ ועשה מאמר [פ"ה דיבמות] [משנה ג] מהר"ם. ומ"ש הר"ב ואפי' לאחר הפטור. וכ"כ הר"ש. ועודהו דנקט. לא נקט אלא משום מסגירו. דאי כבר הסגירו לא יחליטנו. דאין מחליטין את המוסגר. אבל לענין לפוטרו דקתני. לאו דוקא נקט עודהו. מהר"ם:
עודהו מחליטו. לשון הר"ב שהיה בא להחליט. ולא הספיק לומר לו [טמא] אתה. הרמב"ם פ"ו מהט"צ [הלכה ז]:
בסוף שבוע ב' לאחר הפטור יפטור. ואצטריך לאשמועינן דלעולם לא תצטרף בהרת זו לטמא בנגע. כגון שכנסה כחצי גריס למזרח. ופשתה כחצי גריס למערב לא נימא תראה בתחלה כר"ע דאמר לעיל פ"ד [משנה ח]. תראה בתחלה. אלא כרבנן דמטהרי. והוי מחלוקת ואחר כך סתם. כרבנן. מהר"ם:
(ג) (על המשנה) יסגיר. ידבר בנגעי עור בשר או בקרחת וגבחת אשר בהם שני שבועות והוא ההיקש בשאר נגעים. הר"מ:
(ד) (על המשנה) לאחר. כו'. יש לומר דאצטריך למסתם כרבנן דר' עקיבא פרק ד' משנה ח':
(ה) (על המשנה) יפטור. ואצטריך לאשמעינן דלעולם לא תצטרף בהרת זו ליטמא בנגע, כגון שכנסה כחצי גריס למזרח ופשתה כחצי גריס למערב, לא נימא תיראה בתחלה. והוי מחלוקת ואח"כ סתם כרבנן דפ"ד מ"ח:
לאחר הפיטור יפטור. ושוב אינו מסגירו אפי' נשתנה להקל או להחמיר:
בסוף פי' רעז"ל אלא פוטרו וטהור. אמר המלקט כתב הרא"ש ז"ל ויראה לי שאם הלכו סימני טומאה שנולדו אחר שהסגירו שאינו פוטרו עד סוף השבוע דכי היכי דאחר הסגר אין ה"נ אין פוטרו אם הלכו בתוך השבוע אלא מסגירו שנית אם הוא בשבוע ראשון ואם הוא בסוף שני פוטרו ה"נ אין פוטרו אם הלכו בתוך השבוע ואם חזרו בסוף השביע מחליטו עכ"ל ז"ל וכך נראה לע"ד פירוש לפירושו שאינו פוטרו עד סוף השבוע כי שמא יחזרו בסוף השבוע ויחליטנו ומ"מ לא ירדתי לעמקם של דבריו ז"ל:
יכין
בהרת: שהיא כגריס שבא לפני הכהן:
ואין בה כלום: שאין בה אפילו קצת מסיט"ו. דהיינו שער א' לבן או חצי עדשה מחיה. וקמ"ל דאף דאין רגליי' כלל שיוולד סיט"ו אפ"ה יסגיר:
בסוף שבוע ראשון: ר"ל בין בזה או בזה:
יפטור: אפילו נשתנה ביני ביני ממראה למראה [הרא"ש]:
ופוטר: ר"ל ואם בעודו עוסק להסגירו או לפוטרו רק שלא אמר עדיין בפירוש דינו. נולדו וכו':
ונולדו לו סימני טומאה: כגון ש"ל או מחיה. בין שאירע כך בשעה שעוסק להסגירו בתחלה. ובין שאירע כך או נתהווה הפסיון בשעה שעוסק להסגירו בתחלת שבוע ב'. או שאירע כך בסוף שבוע ב' בשעה שעוסק לפטרו:
יחליט: אבל אם נולדו בו סיט"ו תוך שבועת ההסגר. הא תנן לעיל [פ"ג מ"א] אין מחליטין את המוסגר [הרא"ש]:
יחליט: אפילו בתחלה. חוץ מפסיון שהרי אמ"ט בתחלה:
בתחלה בסוף שבוע ראשון יסגיר: דלא גרע מעמד בעינו. אבל כשעברו סיט"ו אחר שהחליטו בהן פוטרו אע"ג שעדיין הנגע גדולה כגריס ויותר. מיהו הכא מיירי רק בנגע שבעור הבשר. או שבקרחת וגבחת. או שבנתק. דאילו שבשחין ומכוה. אם בתחילה יסגיר ואם בסוף שבוע א' פטרו לגמרי דבהנך א"צ הסגר רק שבוע א':
בסוף שבוע שני לאחר הפטור יפטור: אבל סיט"ו שנולד תוך ימי ההסגר. בין ששוב עבר או לא עבר תוך ימי ההסגר ישאר בהסגרו עד סוף השבוע [הרא"ש]. ונ"ל דה"ה אפילו עברה כל הנגע תוך ימי ההסגר צריך להשאר בהסגרו עד סוף שבוע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת