משנה מעשר שני ה ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ה · משנה ח | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אמר רבי יהודה: בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות, מהרו והתקינו את פירותיכם עד שלא תגיע שעת הביעור.

עד שבא רבי עקיבא ולימד, שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות, פטורים מן הביעור.

משנה מנוקדת

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹלְחִין אֵצֶל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁבַּמְּדִינוֹת,
מַהֲרוּ וְהַתְקִינוּ אֶת פֵּרוֹתֵיכֶם עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר.
עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, פְּטוּרִים מִן הַבִּעוּר:

נוסח הרמב"ם

אמר רבי יהודה:

בראשונה -
היו שולחין - אצל בעלי בתים שבמדינות,
ואומרין להן:
"מהרו, והתקינו פירותיכם,
עד שלא תגיע - שעת הביעור".
עד שבא רבי עקיבה - ולמד,
שכל הפירות, שלא באו לעונת המעשרות -
פטורין - מן הביעור.

פירוש הרמב"ם

התקינו פירותיכם - עניינו כשיהיו עושין בהם כל הראוי כדי להגיען בירושלים בעונת המעשרות הנזכר במסכת מעשרות, ושיוציאו מהם המתנות הראויות ויעשו בהם מה שזכר.

ודברי רבי עקיבא אמת:

פירוש רבינו שמשון

שלא באו לעונת מעשר. קודם מירוח כל אחד כמפורש בפ"ק דמעשרות ובירושלמי (הל' ד) פריך ולא טבל הוא כלומר דאפי' הגיע לעונת מעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הופרשו ומשני ר' זירא בשם שמואל יאות הוא אומר שטבל קרוי קודש ובראשונה היו סבורין דאפי' קודם מירוח קרוי קודש והא דאמרי' בפ"ק דסנהדרין (דף יא:) ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרי מעמרי שבולייא וממעטני זיתיא דהוא קודם ר' עקיבא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מהרו ותקנו את פירותיכם - תרומות ומעשרות לתת אותן לראוי להן, ומעשר שני להעלותו ולאכלו בירושלים:

שלא הגיעו לעונת המעשרות - כל פרי ופרי כמו שמפורש עונתו בפרק קמא דמעשרות:

פטורים מן הביעור - ובראשונה היו אומרים דקודם עונת המעשרות נמי זקוק לבער. והלכה כר"ע:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

א"ר יהודה וכו':    ופי' ה"ר שמשון ז"ל דהא דאמרי' התם ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרשא מעמרי שבלייא וממעטני זיתייא ההוא קודם ר' עקי' ע"כ:

מהרו והתקינו פירותיכם:    נ"ל שלא היו צריכין להזהירם שיתנו המעשרות לבעלים כי כל מי שהיה מעשר לא היה משה' אותו בביתו כי אסור לשהותו דהא איכא כהנים ולוים ועניים והמשה' עובר משום בל תאחר וצ"ע. עד שלא תגיע פי' כי אם תגיע שעת הביעור תצטרכו לבער מעשר שני שהוא ניתן בשעת הביעור. ה"ר יהוסף ז"ל:

שלא באו לעונת המעשרות:    לאו בהבאת שליש קאמר אלא בגרנן הוא דקאמר והשתא אתי שפיר הא דאמרי' בירוש' ממעטני זיתייא ומעומרי שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקא אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא הר"ש שירילי"ו ז"ל. ובירוש' פריך ולאו טבל הוא כלומר דאפי' הגיע לעונת המעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הפרישן ומשני זאת אומרת דטבל קרוי קדש ובראשונה היו סבורין דאפי' קודם מירוח נמי קרוי קדש:

תפארת ישראל

יכין

אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם:    קצרו הפירות מהר ותנו תומ"ע לבעליהן:

עד שלא תגיע שעת הבעור:    ותצטרכו לאבד מהעולם הבכורים ומעשר שני:

עד שבא רבי עקיבא ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות:    כפ"ק דמעשר:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים