משנה מעשר שני א ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק א · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אין לוקחין עבדים ושפחות וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני.

ואם לקח, יאכל כנגדןיג.

אין מביאין קיני זבים, וקיני זבות, וקיני יולדות, חטאות, ואשמות, מדמי מעשר שני.

ואם הביא, יאכל כנגדם.

זה הכלל: כל שהוא חוץ לאכילה ולשתיה ולסיכה מדמי מעשר שני, יאכל כנגדו.

משנה מנוקדת

אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי;

וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּם.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא חוּץ לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ:

נוסח הרמב"ם

אין לוקחין - עבדים,

וקרקעות,
ובהמה טמאה - מדמי מעשר שני.
ואם לקח - יאכל כנגדן.
אין מביאין - קיני זבים,
קיני זבות,
קיני יולדות,
חטאות,
ואשמות - מדמי מעשר שני.
ואם הביא - יאכל כנגדן.
זה הכלל -
כל שהוא -
חוץ לאכילה, ולשתייה, ולסיכה,
מדמי מעשר שני - יאכל כנגדו.

פירוש הרמב"ם

קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות - הם שתי תורים, או שני בני יונה, שאלו הם חייבים בהם, והם אחד לחטאת ואחד לעולה. וכל אלו אין אוכלים אותם בעליהן, אבל העולה נשרפת והכוהנים אוכלין החטאת, וכמו כן האשם אוכלין אותו הכוהנים.

וכבר בארנו שאין קונין במעות מעשר שני אלא דבר הראוי לאכילה ולשתיה, רוצה לומר שיאכלו וישתו אותו הבעלים או שיסוכו בו, כמו שנתבאר בפרק שמיני (משנה ב) ממסכת שביעית.

ועניין יאכל כנגדו - שיוציא ממנו כנגד אותן שנסתפק ממעות מעשר שני שלא לצורך אכילה ושתיה, ויאכל מהם פירות בירושלים כדין מעשר שני. וזה כשקנה במזיד, אבל שוגג יחזרו דמיהם למקומן כמו שנתבאר בכאן:

פירוש רבינו שמשון

אין לוקחין עבדים. בסיפרי ממעט להו יכול בעבדים ושפחות וקרקעות ת"ל בבקר ובצאן:

ואם לקח יאכל כנגדן בירושלים ובפ' האיש מקדש (נו.) פריך ואמאי יחזרו דמים למקומן כי התם כדאמר גבי לוקח בהמה טהורה מזיד במתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין ומשני אמר שמואל בבורח:

אין מביאין קיני זבין. כדדרשי' כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין לוקחין עבדים וקרקעות - לפי שאינן אוכל, ורחמנא אמר (דברים יד) בבקר ובצאן ואכלת שם:

יאכל כנגדן - כנגד מעות מעשר שני שהוציא בדברים הללו, יוציא משלו ויקנה דבר שהוא אוכל ויאכל בקדושת מעשר בירושלים. והכא מיירי כשברח המוכר ומשום הכי לא תנא יחזרו דמים למקומן. אי נמי מתניתין איירי במזיד, אבל שוגג יחזרו דמים למקומן:

קיני זבים וקיני זבות - שתי תורים או שני בני יונה שחייבין הזבים והזבות להביא. וקיימא לן דכל דבר שהוא חובה אינו בא אלא מן החולין, שאין אדם פורע חובו במעות מעשר שני:

פירוש תוספות יום טוב

יאכל כנגדם. שיחלל אלו המעות על אותן שביד המוכר וכולה מלתא משום קנסא כדמוכח בגמרא רש"י פ"ב דקדושין ד' נו:

[*זה הכלל כל שהוא חוץ לאכילה וכו'. עיין במשנה יב דפ"ה. וגם עיין בריש פ' דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) יאכל כנגדן. שיחלל אלו המעות על אותן שביד המוכר. וכולה מלתא משום קנסא, כדמוכח בגמרא רש"י פרק ב' דקדושין דף נ"ו.:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין לוקחין עבדים ושפחות וכו':    ס"א ל"ג שפחות והתם בקדושין נמי ל"ג שפחות:

וקרקעות:    אפי' פירות המחוברין לקרקע תנן לעיל דלא קנה מעשר וכ"ש קרקע עצמו וקושיא זו פריך לה בירוש' ומשני תרי שינויי חד מינייהו דמתני' דהכא בדרך מכירה ומש"ה כיון שמכר לו הקרקע דרך מכירה מתחלל והמעות קנויין אצל המוכר והלוקח יאכל כנגדן ומתני' דלעיל מיירי ע"י חלול שאמר הרי מעות הללו מחוללין על פירות המחוברין וה"ה דבהמה טמאה אי קנאה בחלול דודאי אינו מתחלל אלא דוקא במקח וממכר וגם בגמ' דילן פריך לה ומשני לה:

חטאות ואשמות:    במשניות החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל נמחקו:

בפי' ר"ע ז"ל וקי"ל דכל דבר שהוא בא חובה אינו בא אלא מן החולין. אמר המלקט במתני' דבס"פ התודה:

מצאתי:    מוגה פה חלוקה אחרת וזו היא אין סכין כלים בשמן של מע"ש ואם סך יאכל כנגדו זה הכלל וכו':

כל שהוא חוץ לאכילה:    הא מידי דאכילה אפי' דגים וחגבים כמהין ופטריות קונה ואפי' לכתחלה ואין צריך לאכול כנגדו ומתני' ר"ע היא ודלא כר' ישמעאל:

תפארת ישראל

יכין

לא) ואם לקח יאכל כנגדן:    ר"ל כפי מה שהוציא ממעות מע"ש יאכל משלו בקדושת מע"ש ומיירי בברח המוכר או בקנה במזיד. דאל"כ הרי המקח בטל:

לב) אין מביאין קיני זבים:    ב' תורים או ב' בני יונה שמקריבין כשיטהרו וכל דבר שבחובה אינה בא רק מחולין. והרי קיי"ל דמע"ש ממון גבוה הוא. מיהו כ"ש עולות שלא יביא מדהיא כולה כליל. והרי מעש"נ ניתן רק לאכילה שתיה וסיכה. אבל שלמים כך מצותו שיביא בדמי מעש"נ שלמים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים