משנה מעשר שני א ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק א · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

הלוקח בהמה, שוגג, יחזרו דמיה למקומן.

מזיד, תעלה ותאכל במקום. ואם אין מקדש, תקבריא על ידי עורה.

משנה מנוקדת

הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה,

שׁוֹגֵג,
יַחְזְרוּ דָּמֶיהָ לִמְקוֹמָן.
מֵזִיד,
תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בַּמָּקוֹם.
וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ,
תִּקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרָהּ:

נוסח הרמב"ם

הלוקח בהמה -

שוגג - יחזרו דמיה למקומן.
מזיד - תעלה ותיאכל במקום.
ואם אין מקדש - תיקבר, על ידי עורה.

פירוש הרמב"ם

תקבר על ידי עורה - עניינו שתקבר בעורה אם מתה, כדי שלא יהנה אדם בעורה:

פירוש רבינו שמשון

תעלה ותאכל במקום. ובפ' האיש מקדש (דף נו.) א"ר יהודה בד"א במתכוין ולקחה מתחלה לשם שלמים ואמזיד קאי אבל נתכוין להוציא מעות מעשר לחולין שלקחה לאכלה חוץ לירושלים בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן שוגג לאו אמתכוין להוציא מעות לחולין קאי דאם כן לאו שוגג הוא ואמזיד קאי והכי קאמר אבל לקחה לשם חולין דמזיד דידהו מתכוין להוציא מעשר לחולין הוא בין שוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומם שוגג דמקח טעות הוא מזיד דקנסינן ליה למוכר דלאו עכבר' גנב אלא חורא גנב ובתוספתא (פ"א) מסיים אם היתה בעלת מום בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם אם היו פירות טמאין בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם:

על ידי עורה שגם עורה אסור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תקבר ע"י עורה - עם עורה יב, לפי שגם עורה אסור:

פירוש תוספות יום טוב

[*תקבר. אם מתה. הרמב"ם. וכך תנן להדיא בפ"ג משנה יא]:

על ידי עורה. פירש הר"ב עם עורה. ולא דמי למתני' ג דיצא העור לחולין דהתם לזבחי שלמים נקנית ונותן עינו בבשר. אבל הכא דתקבר נמצא שהוא כאילו לא נתן עיניו בבשר ועיין במשנה יא פ"ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) תקבר. אם מתה. כך כתב הר"מ, וכך תנן בפ"ג משנה י"א:

(יב) (על הברטנורא) ולא דמי למשנה ג' דיצא העור לחולין, דהתם לזבחי שלמים נקנית ונותן עיניו בבשר. אבל הכא דתקבר, נמצא שהוא כאילו לא נתן עיניו בבשר. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הלוקח בהמה וכו':    כתב ה"ר שמשון ז"ל דבפ' האיש מקדש (קידושין ד' נ"ו) תניא א"ר יהודה בד"א במתכוין ולקחה מתחלה לשם שלמים אז במזיד תעלה ותאכל במקום אבל לקחה מתחלה לשם חולין דמזיד דידהו מתכוין להוציא מעשר לחולין הוא בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן שוגג דמקח טעות הוא מזיד דקנסינן ליה למוכר דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב ובתוספתא מסיים בה אם היתה בעלת מום בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם אם היו פירות טמאים בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן ע"כ. ועיין במ"ש שם בפ' האיש מקדש סימן ח'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל הלוקח בהמה תמימה דחזיא לקרבן וחוץ לירושלם דיעבד אין לכתחלה לא ועוד דתכחיש גופה בדרך ועוד דחיישינן לגדול עדרים והכי תניא בהאיש מקדש בהדיא אין לוקחין בהמה ממעות מעשר שני ואם לקח בשוגג וכו' וסתמא דמתני' ר"מ היא למאי דגרסי' מתחללין דיעבד על בהמה חיה ועוף בין חיים בין שחוטים דברי ר"מ דלא חייש דילמא יגדל מהם עדרים בדיעבד וחכמים אומרים אין מתחללין ע"כ וקל להבין אמאי לא עריב בבא דפירות עם בבא דבהמה חדא משום דבעי לאשמועי' דהבהמה תקבר עם עורה ועוד משום דגבי בהמה איכא פלוגתא:

תפארת ישראל

יכין

כט) מזיד תעלה ותאכל במקום:    ואפי' הומם [כפ"ג מ"י]. ונ"ל דכשהוא תם יקדישו שם לשלמים ויאכלו. דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן שגזרו שלא יקנו בהמת חולין בירושלים ממעות מעש"ש כירושלמי פ"א:

ל) ואם אין מקדש תקבר על ידי עורה:    ר"ל עם עורה כשתמות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים