משנה מעילה ו ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ו · משנה ד | >>
נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לי אתרוג, והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון, שניהם מעלו.
רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע.
נתן לו דינר זהביד, אמר לו הבא לי חלוק, והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית, שניהם מעלו.
רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע.
נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,
- אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי אֶתְרֹג,
- וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּפְרוּטָה אֶתְרֹג וּבִפְרוּטָה רִמּוֹן,
- שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ.
- וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּפְרוּטָה אֶתְרֹג וּבִפְרוּטָה רִמּוֹן,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל,
- שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ:
- אֶתְרֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ,
- וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע.
- נָתַן לוֹ דִינַר זָהָב,
- אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי חָלוּק,
- וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּשְׁלֹשָׁה חָלוּק וּבִשְׁלֹשָׁה טַלִּית,
- שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל,
- שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ:
- חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ,
- וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע:
נתן לו שתי פרוטות,
- ואמר לו: "הבא לי אתרוג",
- והלך והביא לו בפרוטה אתרוג, ובפרוטה רימון,
- שניהם מעלו.
- רבי יהודה אומר: בעל הבית לא מעל,
- שהוא אומר לו: "אתרוג גדול הייתי מבקש, והבאת לי קטן ורע".
- נתן לו דינר זהב,
- אמר לו: "הבא לי חלוק",
- הלך והביא לו בשלש חלוק, ובשלש טלית,
- שניהם מעלו.
- רבי יהודה אומר: בעל הבית לא מעל,
- שהוא אומר לו: "חלוק גדול הייתי מבקש, והבאת לי קטן ורע".
מה שאמר שניהן מעלו - על מנת שיהא אותו האתרוג שווה שתי פרוטות ואותו הבגד שווה דינר.
תנא קמא אומר, הואיל וקנה לו מה שאמר והוא שווה כדי מה שנתן לו, נעשית שליחותו ומעל בעל הבית, וכן מעל השליח לפי שהוא גם כן הוסיף מדעתו שווה פרוטה.
ורבי יהודה אומר, לא נעשית שליחותו לפי שאילו קנה לו אתרוג בשתי פרוטות כפי מה שנתן לו היה שווה ארבע פרוטות, ויהא כמו זה שהביא לו בלי ספק, והוא עניין מה שאמר הביא לו קטן ורע. וכן הוא אומר בבגד.
וכבר בארנו כי דינר זהב עשרים וחמישה דינר של כסף, והם ששה סלעים בקירוב.
ורבי יהודה חולק על מה שאפשר בו לומר גדול וקטן, אבל אם אמר לו דרך משל קנה לי בפרוטה פירות פלוני, וקנה לו בחצי פרוטה מאותם פירות ובחצי פרוטה דבר אחר שניהם מעלו, אבל על מנת שיביא מהפירות הידועים בחצי פרוטה ששווה פרוטה כמו שהקדמנו.
ואין הלכה כרבי יהודה:
שניהם מעלו - והוא שיהא אותו האתרוג שוה שני פרוטות כמו שנתן לו בעה"ב. בעה"ב מעל כיון שקנה לו השליח כמו שאמר ושוה כמו שנתן לו, הרי נעשית שליחותו. והשליח מעל, שהרי קנה רמון בפרוטה מדעתו שלא בשליחות בעה"ב:
ר' יהודה אומר בעה"ב לא מעל - דאמר ליה לשליח אילו היית קונה אתרוג בשתי פרוטות כמו שנתתי לך היית מביא לי אתרוג גדול שוה ארבע פרוטות, עכשיו שלא נתת אלא פרוטה הבאת לי אתרוג שוה שתי פרוטות שהוא קטן ורע, ונמצא שלא עשית שליחותי. ואין הלכה כר' יהודה:
נתן לו דינר זהב. דינר [זהב כ"ה דינר] של כסף והם ו' סלעים בקרוב. הרמב"ם:
(יד) (על המשנה) דינר זהב. כ"ה דינר של כסף והם ו' סלעים בקרוב. הר"מ:
שניהם מעלו: והוא שיהא אותו האתרוג שוה שני פרוטות וכו' לשון רעז"ל עד מדעתו שלא בשליחות ב"ה. אמר המלקט והכי מיפרשא נמי סיפא דמתניתין בבא דנתן לו דינר זהב כגון דאייתי ליה חלוק שוה דינר זהב בשלשה דינרי כסף דהואיל ושוה דינר זהב נעשית שליחותו ולהכי מעל בע"ה ג"כ ור"י אמר ב"ה לא מעל דאכתי מצי אמר ליה אי יהבת דינר זהב כוליה כמו שאמרתי לך הוית מייתית לי חלוק שוה שני דינרי זהב בדינר ואכתי לא עבדת שליחותי ולא מעל ב"ה. ואיתא תו בגמ' בברייתא ומודה ר"י שאם נתן לו דינר להביא קטנית והביא לו קטנית שוה דינר זהב בשלשה דינרי כסף שהוא חצי דינר זהב לפירוש רש"י ז"ל שניהם מעלו שכל קטנית קטנית הוא כלומר דלא מוזלי למאן דזבין קטנית בדינר ממאן דלא זבין אלא בפרוטה ול"מ למימר קטנית קטן ורע. ובסמוך בע"ה יתבאר יותר. וכתבו תוספות ז"ל בפרק לולב הגזול (סוכה דף ל"ט) דהכא מיירי באתרוג פסול דלא בעי ליה אלא לאכילה והיינו דקתני בפרוטה אתרוג וכו' והא דמשמע מהתם דיש בדמי אתרוג יותר ממזון שלש סעודות מיירי בכשר והדר לברכה דדמיו יקרים ע"כ:
נתן לו דינר זהב: פרק אלמנה נזונת (כתובות דף צ"ט.) וקאמר התם וגם הכא בגמרא דייקא נמי דרע דקאמר רע בדמים קאמר פירוש שהוא צווהו לקנותו לו בשש שע"י כן היה בע"ה מרויח יותר שהלוקח הרבה ביחד מוזלי גביה טפי דאע"ג דהשתא נמי קנה לו חלוק שוה שש בשלש מ"מ מצי אמר ליה אי אייתית לי בשית כ"ש דהוה שוה תרתי סרי סלעים גדולים מדקתני מודה ר' יהודה בקטנית דהתם לא מצי למימר כ"ש דאי מייתית בדינר זהב היה שוה יותר מכפלים דהוו מוזלי גבך טפי שהקטנית אם מוכרין בסלע ג"כ מוכרין בפרוטה ומשום דאי הוה זבין טפי לא מוזלי גבי' ואם אתה חפץ יותר שלח עוד וקח. ואם רישא חלק רע ממש קאמר שאינו שוה אלא שלש ודכוותה גבי קטנית דא"ל הבא לי בסלע פולין והביא לו בחצי סלע בשוה חצי סלע ובחצי סלע הביא לו מין אחר אמאי מעל בע"ה לימא ליה לשוה סלע הייתי צריך פולין אלא ש"מ דודאי רע בדמים קאמר וכדפרישנא ע"כ. ועיין עוד בהעתקתי להגהות הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל בפרק זה בספר שקראתי שמו בנין שלמה לחכמת בצלאל. דינר זהב שוה עשרים וחמשה דינרי כסף והם ששה סלעים בקירוב הרמב"ם ז"ל ותוספות ז"ל האריכו על זה שם בפרק אלמנה נזונת. וז"ל תוספות ז"ל שבכתיבת יד הכא במכלתין נתן לו דינר פירוש שהוא כ"ד של כסף וא"ל הבא לי חלוק פירוש בכל דינר זהב והלך והביא בשלש חלוק ובשלש טלית פירוש בשלש סלעים שהם י"ב דינרין. וקשה דהכא משמע שהדינר של זהב שוה כ"ד דינר של כסף בלבד ובפרק הזהב משמע ששוה כ"ה דינר. ופירש ר"ת ז"ל דאותו דינר הוא לקולבון ולהכרע. וא"ת מ"מ קשה דהכא משמע שהדינר של זהב היה שוה כ"ד דינר של כסף לכל הפחות וכמו כן הזקוק של זהב היה שוה כ"ד זקוקים של כסף. וקשה דהאיך הוזלו כ"כ דעתה אין הזקוק של זהב שיה יותר מעשרים זקוקים. וי"ל דהדינר של זהב היה עב כפלים משל כסף לפי המשקל וא"כ לפי החשבון דעתה נמי היה שוה עשרים. ואם היו אז שוין כ"ד אין זה שנוי זהב יותר מדאי. וכן משמע בכל מקום דאמרינן כעובי דינר זהב ואמאי נקט של זהב לימא כעובי דינר סתמא אלא ש"מ דהדינר של זהב היה עב יותר משל כסף ולכך נקט של זהב עכ"ל ז"ל: ובפירוש לא נודע למי פירש דבההוא דינר לא דק תנא דמתניתין למיתני בשלש וחצי דינר ע"כ:
יכין
שניהם מעלו: והוא שיהיה האתרוג שוה ב' פרוטות, להכי מעל גם המשלח, מדנעשת שליחותיה:
והבאת לי קטן ורע: ר"ל לא לחנם נתנו לך גם רימון, אלא וודאי או משום שהאתרוג שהבאת הוא יותר קטן ממה שציוותיך, או שהוא רע וגרוע ממה שרציתי. ואף ששוה ב' פרוטות, עכ"פ אילו הבאת כמו שאמרתי, היה שוה ד' פרוטות, ושנית מדברי:
נתן לו דינר זהב: שהוא כ"ה דנרי כסף, וד' דנרי כסף הוא סלע:
והלך והביא לו בשלשה: סלעים:
בשלשה טלית: והחזיר לו דינר:
שניהם מעלו: והוא שהחלוק שהביא שוה דינר זהב. וכלעיל:
והבאת לי קטן ורע: דאילו הבאת כדברי, היה שוה כפליים. [ונ"ל דקמ"ל חלוק, אף דבמלבוש אדם רגיל לבזבז בשויין, כדאמרינן (ב"מ דנ"ב א') עשיק לגבך ושוה לכריסך. אפ"ה פליגי רבנן על ר"י. וס"ל דלא מצי למימר דהיה לו להביא כמו שצוה ויהיה שוה כפליים. ונקט אתרוג לרבותא דר"י איפכא. או נ"ל איפכא דנקט חלוק לרבותא דר"י דאף שהחזיר לו דינר, לא אמרינן אגב דקבל זוזא גמר להתרצות במעשה השליח, כדאמרינן [ב"ב דנרח א'] בתלוהו וזבן, אגב אונסא וזוזא גמר ומקני, ונקט מה"ט אתרוג לרבותא דרבנן]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
גביעי גביע הכסף
מתוך: גביעי גביע הכסף/ש"ס (עריכה)
(משנה, מעילה ו, ד) נתן לו שתי פרוטות וכו' והבאת לי קטן ורע: פי' התוספות טעם למה קטן ורע. ולולא פירוש התוס' נוכל לפרש קטן או רע, דבוודאי מה שנמכר בפחות הוא מחמת קטנו או מחמת רעתו, וכן גבי חלוק במשנה ה'. וק"ל.