משנה מעילה ו ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ו · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

המפקיד מעות אצל השלחני, אם צרורין, לא ישתמש בהם.

לפיכך אם הוציא, מעל.

אם מותרים, ישתמש בהן.

לפיכך אם הוציא, לא מעל.

אצל בעל הבית, בין כך ובין כך, לא ישתמש בהם.

לפיכך אם הוציא, מעל.

החנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, כשלחני.

נוסח הרמב"ם

המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשולחני.

פירוש הרמב"ם

המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין כו': כבר בארנו פעמים שהשלחני ידוע והחנוני כל בעל חנות כבשמים והתגרים והדומה להם ולפי שיש בעיקר דיני ממונות שכל זמן שמפקידין אצל השלחני מעות שאינן צרורין בקשר משונה ויהא עליו חותם לפי שכל האחרים קרוין מותרים יכול להשתמש בהן כמו שבארנו בשלישי ממציעא היוצא מזה כשנותנין מעות הקדש לשלחני ולא הודיעו שהן הקדש ונשתמש בהן לפי שאינם צרורים שהוא פטור מן המעילה וכאילו אמר לו המפקיד אצלו השתמש בהן ושליחותו עשה ולפיכך לא מעל וכן המפקיד לא מעל לפי שלא צוה אותו בשום דבר והענין כולו מבואר על הדרך שפירשנו והלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם צרורין - קשורים קשר משונה אע"פ שאין עליו חותם, או קשורים כשאר קשרים וחתומין:

לא ישתמש בהן - דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד, הואיל וקשרן קשר משונה או הטיל עליו חותם:

מותרין - קרי כל זמן שאין קשורים קשר משונה אלא קשור כשאר קשרים ואין עליו חותם:

לפיכך אם הוציא לא מעל - דהוי כאילו אמר לו המפקיד שישתמש בהן, כיון שלא היו צרורין, והרי שליחותו עשה, והמפקיד נמי לא מעל דהא לא אמר לו בפירוש שישתמש בהן:

החנוני - שמוכר פירות או בשמים בחנות:

כבעל הבית - ואם הפקידו אצלו מעות, אף על פי שאינן צרורים, לא ישתמש בהם, הלכך אם היו מעות של הקדש ונשתמש בהן מעל:

כשלחני - ומותר להשתמש במעות שהפקידו אצלו כשאינן צרורים, הלכך לא מעל. והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

לפיכך אם הוציא מעל. כתבו התוס' צ"ע בב"מ פרק המפקיד דף מ"ג. דמייתי לה לההיא דהכא. ולא מייתי לה כלישנא דתנינן לה הכא ע"כ. והתם מעל הגזבר קתני. והכ"מ בפ"ו מהלכות מעילה. בשם הרר"י קורקוס. כתבה לההיא דמציעא בשם ברייתא. וע"ש. שאין להאריך בזה בכאן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אצל שלחני:    בס"פ המפקיד תניא אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל הגיזבר שהרי לא ברשות הוציאן ואינו שלוחו ואם מותרים ישתמש בהן לפיכך אם הוציא השלחני מעל הגזבר דהוה ליה כנותן לו רשות והוה ליה שלוחו ע"כ. ורעז"ל פסק כדברי הרמב"ם ז"ל שבפירוש המשנה כאן וגם שם בפ"ז דהלכות מעילה דמפקיד נמי לא מעל ועיין במ"ש שם על זה כסף משנה בשם הר"י קורקוס ז"ל. ומצאתי כתוב בשם המאירי ז"ל דבקדושין דנראה שהוא הרמב"ם ז"ל גורס במשנה זו אם הוציא שלחני לא מעל אבל בע"ה בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא בה מעל ע"כ:

החנוני כבעל הבית:    פרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ג) ואמרינן התם דר' יוחנן ובר פדא ס"ל דלר"מ אין מעילה בהקדשות אלא באוכל אוכלי הקדש אבל המוציא מעות הקדש אין לו מעילה דבכל מקום שהם שם הקדש עליהם ופרכינן עליה ממתניתין דקתני חנוני כבע"ה דברי ר"מ ע"כ ל"פ אלא דמ"ס חנוני כשלחני ומ"ס חניני כבע"ה אבל דכ"ע אם הוציא מעל ומשני ר"מ לדבריו דר' יהודה קאמר לדידי אם הוציא לא זה ולא זה מעל שאין מעילה במעות אלא באוכלין לדידך דיש מעילה במעות אודי לי מיהת דחנוני כב"ה והוא מעל ולא גזבר דלאו ברשותיה עבד וא"ל ר' יהודה אף בהא לא מודינא לך אלא כשלחני הוא ומעל גזבר דמידע ידע דצריך תמיד במעות לקנות סחורה ע"כ:

כבע"ה:    לפי שאינו רגיל בחלופין כשלחני ובין כך ובין כך לא יגע בהן:

ר' יהודה אומר כשלחני:    דפעמים נמי הוא רגיל להחליף כשלחני לפיכך דינו כשלחני רש"י ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

המפקיד מעות אצל השלחני אם צרורין:    קשורין קשר משונה בלי חותם, או שקשורין קשר פשוט אבל מחותמין:

לא ישתמש בהם:    דגלי מפקיד דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד:

לפיכך אם הוציא:    ר"ל אם הפקיד בידו מעות הקדש כן, והוציאן הנפקד:

מעל:    הנפקד, שהרי לא הרשיהו שיוציאן:

אם מותרים:    אף בקשורין רק שאין הקשר משונה:

ישתמש בהן:    דהו"ל כהרשהו להוציאן כשיצטרך:

לפיכך אם הוציא לא מעל:    דהו"ל כאילו הרשיהו המפקיד להוציאן, והרי לא שינה משליחותו. מיהו גם המפקיד לא מעל, שהרי לא א"ל בפירוש שישתמש בהן:

אצל בעל הבית:    שאין דרכו להחליף או לפרוט מעות:

לפיכך אם הוציא מעל:    הבעה"ב מעל, מדהוציאן שלא ברשות:

החנוני:    שיש לו חנות למכור שם סחורתו על יד על יד, ורגיל להצטרך למעות לקנות או להחליף למי שיש לו סלע וקונה בפרוטה:

כבעל הבית:    דבהפקיד בידו אפילו אינן צרורין לא ישתמש בהן. לפיכך בהיו הקדש והוציאן החנווני, מעל:

רבי יהודה אומר כשלחני:    ומותר להשתמש בהן כשאינן צרורים, גם לא מעל כשהוציאן.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים