משנה מעילה ה ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ה · משנה ב | >>

נהנה בכחצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר, הרי זה לא מעל, עד שנהנה בשוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נֶהֱנָה בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה,

אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד

וּפָגַם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר,

הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל,

עַד שֶׁנֶּהֱנֶה [נ"א: שֶׁיֵּהָנֶה] בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה

וְיִפְגֹּם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה

בְּדָבָר אֶחָד:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הנהנה בכחצי פרוטה, ופגם בכחצי פרוטה,

או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד, ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר,

הרי זה לא מעל - עד שיהנה בשוה פרוטה, ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד.

דוגמא זה, כגון שקרע קצת מבגד הקדש ונותן אותה חתיכה שקרע בבגדו, ולבש אותו ונתקשט בו ונהנה בשווה פרוטה בתכשיטו ולא פגם בחתיכה שום דבר. אבל פגם בבגד הקדש שקרע ממנו בשווה פרוטה, הרי זה נהנה ופגם אבל הדבר שפגם לא נהנה באותה הפגם עצמו.

ואנו צריכים שתהא הנאה ופגם בדבר אחד אם הוא דבר שיש בו פגם כמו שהקדמנו, כגון האוכל שום דבר מן הקדש ויהיה מה שאכל שווה פרוטה שהרי זה נהנה ופגם בדבר אחד.

והביא ראיה לדין זה ממה שנאמר במועל חטא ובאוכל תרומה בשגגה "חטא"(ויקרא ה, טו), אמרו "מה חטא האמור (במעילה) [בתרומה] פוגם ונהנה ובמה שפגם נהנה, אף חטא האמור (באוכל תרומה) [במעילה] פגם ונהנה ובמה שפגם נהנה":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ופגם בכחצי - שיעור. כגון, לבש בגדי קודש בהנאת שיעור שוה חצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, שקרע בו ופגמו כשיעור חצי פרוטה:

ששנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד - שיש בו פגם ולא פגם:

ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר - כגון שפך משקה של קודש ולא נהנה ^ה: הרי זה לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד. בעצמו, ויהיה דבר שיש בו פגם ^ו. דבמעילה כתיב (ויקרא ה,) וחטאה בשגגה, ובאוכל תרומה כתיב (במדבר יח) ולא תשאו עליו חטא, מה חטא האמור באוכל תרומה פוגם ונהנה, ובמה שפגם נהנה, אף חטאת האמור במעילה צריך שיהיה פוגם ונהנה ובאותו דבר בעצמו שפוגם נהנה ולא בדבר אחר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בש"פ בד"א. ל' הר"ב כגון ששפך משקה של קדש ולא נהנה. וכ"פ רש"י ומלישנא דמתני' משמע שהוא נהנה בשעה שפוגם. אלא שאין שניהם בדבר אחד. וזה לא פירשו והוא דחוק. ולשון הרמב"ם כגון שקרע קצת מבגד הקדש ונתן אותה חתיכה שקרע בבגדו ולבש אותה ונתקשט בו ונהנה בש"פ בתכשיטו. ולא פגם בחתיכה שום דבר אבל פגם בבגד הקדש שקרע ממנו בש"פ ה"ז נהנה ופגם אבל הדבר שפגם לא נהנה באותו הפגם עצמו:

הרי זה לא מעל עד שיהנה כו'. לשון הר"ב ויהיה דבר שיש בו פגם וז"ל רש"י והכא מיירי בדבר שיש בו פגם וקסבר דכתרומה בעינן דפגימתו והנאתו כאחת:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על הברטנורא) ומלישנא דמתני' משמע שנהנה בשעה שפגם ול' הר"מ כגון שקרע קצת לבגד הקדש ונתן אותה חתיכה שקרע בבגדו ונתקשט בו ונהנה ממנו בש"פ בתכשיטו ולא פגם בחתיכה שום דבר אבל פגם בבגד ההקדש שקרע ממנו בש"פ הרי זה נהנה ופגם. אבל הדבר שפגם לא נהנה באותו הפגם עצמו:

(ו) (על הברטנורא) ל' רש"י והכא מיירי בדבר שיש פגם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בדבור ראשון לרעז"ל: צריך להיות נהנה בכחצי שיעור כגון וכו' וצריך למחוק מלת ופגם:

עד שיהנה וכו': גמרא אקשה רחמנא למעילה לסוטה דכתיב נפש כי תמעול מעל ובסוטה נמי כתיב איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל לומר לך מה סוטה אע"ג דלא פגמה הבועל מעלה דהא סוטה פגומה ועומדת היא מבעלה דהא בעינן שקדמה שכיבת הבעל לבועל כדכתיב מבלעדי אישך גבי הקדש נמי נתנה טבעת בידה או שתתה בכוס של זהב אע"ג דלא פגמתו מעלה. ואקשה נמי רחמנא לע"ז דכתיב בה דמעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים לומר לך מה ע"ז שמשנה עצמו משכינה לע"ז גבי הקדש נמי לא מעל עד דבקע בקורדום של קדש עצי חולין דשינה ממלאכת קדש למלאכת חול ופגמה מידי דבר איפגומי הוא. ואקשה נמי רחמנא לתרומה בג"ש דחטא חטא לומר לך מה תרומה כי יאכל כתיב פרט למזיק אוכלין או משקין של תרומה אף גבי הקדש נמי כל מידי דבר אכילה כי מזיק ליה ששפכו ולא נהנה ממנו פטור ממעילה א"נ לההיא דרשא דמתניתין וכדפירש רעז"ל: