משנה מעילה ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש -

אף על פי שלא פגם - מעל,

דברי רבי עקיבה.

וחכמים אומרין:

כל דבר שיש בו פגם - לא מעל עד שיפגום,

וכל שאין בו פגם - כיון שנהנה מעל.

כיצד?

נתנה קטלה בצווארה, טבעת בידה, שתת בכוס של זהב - כיון שנהנה מעל.

לבש בחלוק, כיסה בטלית, בקע בקורדום - לא מעל עד שיפגום.

תלש מן החטאת -

כשהיא חיה - לא מעל עד שיפגום,

כשהיא מתה - כיון שנהנה מעל.

(ב) הנהנה בכחצי פרוטה, ופגם בכחצי פרוטה,

או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד, ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר,

הרי זה לא מעל - עד שיהנה בשוה פרוטה, ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד.

(ג) אין מועל אחר מועל במוקדשין - אלא בבהמה, וכלי שרת.

כאיזה צד?

רכב על גבי בהמה, ובא חברו ורכב, ובא חברו ורכב,

שתה בכוס של זהב, ובא חברו ושתה, ובא חברו ושתה,

תלש מן החטאת, ובא חברו ותלש, ובא חברו ותלש - כולם מעלו.

רבי אומר:

כל שאין לו פדיון - יש בו מועל אחר מועל.

(ד) נטל אבן או קורה של הקדש - הרי זה לא מעל.

נתנה לחברו - הוא מעל, וחברו לא מעל.

בנאה בתוך ביתו -

הרי זה לא מעל - עד שידור תחתיה בשוה פרוטה.

נטל פרוטה של הקדש - הרי זה לא מעל.

נתנה לחברו - הוא מעל, וחברו לא מעל.

נתנה לבלן - אף על פי שלא רחץ, מעל,

שהוא אומר לו: הרי המרחץ פתוחה - היכנס ורחוץ.

(ה) אכילתו ואכילת חברו,

הניתו והנית חברו,

אכילתו והנית חברו,

הניתו ואכילת חברו -

מצטרפין זה עם זה - אפילו לזמן מרובה.

הדף הראשי של משנה מעילה ה

משנה מעילה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב