משנה מנחות ח ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ח · משנה ה | >>
הראשון שבראשון, אין למעלה ממנו.
השני שבראשון והראשון שבשני, שוין.
השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי, שוין.
השלישי שבשני והשני שבשלישי, שוין.
השלישי שבשלישי, אין למטה ממנו.
אף המנחות היו בדין שיטענו שמן זית זך,
מה אם המנורה שאינה לאכילה, טעונה שמן זית זך,
המנחות שהן לאכילה, אינו דין שיטענו שמן זית זך,
תלמוד לומר (שמות כז כ): "...זך כתית למאור", ולא זך כתית למנחות.
משנה מנוקדת
הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן,
- אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.
- הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי,
- שָׁוִין.
- הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן,
- וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי,
- וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,
- שָׁוִין.
- הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,
- שָׁוִין.
- הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,
- אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
- אַף הַמְּנָחוֹת הָיוּ בְּדִין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ;
- מָה אִם הַמְּנוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה,
- טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זַךְ,
- הַמְּנָחוֹת, שֶׁהֵן לַאֲכִילָה,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ?
- תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז, כ):
- זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר,
- וְלֹא זָךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת:
- זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר,
נוסח הרמב"ם
הראשון שבראשון - אין למעלה הימנו.
- והשני שבראשון, והראשון שבשני - שווין.
- השלישי שבראשון, והשני שבשני, והראשון שבשלישי - שווין.
- השלישי שבשני, והשני שבשלישי - שווין.
- והשלישי שבשלישי - אין למטה הימנו.
- אף המנחות - היה בדין שיטענו שמן זית זך,
- מה אם מנורה שאינה לאכילה - טעונה שמן זית זך,
- מנחות שהן לאכילה - אינו דין שיטענו שמן זית זך?
- תלמוד לומר "זך, כתית למאור" (שמות כז כ ויקרא כד ב),
- ולא זך - כתית למנחות.
פירוש הרמב"ם
כל מקום שהוא אומר שוין, אין רצונו לומר בכל הדברים, לפי שכבר אמרנו שאין ראוי למנורה אלא ראשון שבשלשתן.
ורוצה לומר ושווין למנחות, ואין יתרון לזה על זה אלא למי שרוצה מצווה מן המובחר, לפי שכולן שלישי שבשלישי כשר למנחות. אבל הרוצה היפה והטוב כבר ידוע מעלתן בשבחן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שוין - לאו לכל מילי שוין, דהא בכולהו תנן הראשון למנורה והשאר למנחות, אלא שוין למנחות קאמר. ומשום דקיי"ל בכל מקום מבחר נדריך, שיביא מן המובחר, קא משמע לן השתא שהראשון שבשני והשני שבראשון שוין. שאם יש לו מנחה להביא ויש לו משניהם, מאיזה שירצה יביא. אבל אם יש לו משלישי שבראשון ומראשון שבשני, יביא מנחתו מראשון שבשני שהוא מובחר:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הראשון שבראשון וכו': פ"ג דיומא דף מ':
המנחות שהן לאכילה: פי' לאכילת מזבח. רש"י ז"ל:
תלמוד לומר זך כתית למאור ולא זך כתית למנחות: מפרש בגמרא בברייתא יכול יהא כתוש זה פסול למנחות ת"ל ועשרון סלת בלול בשמן כתית א"כ מה ת"ל למאור מפני החיסכון שהתורה חסה על ממונם של ישראל לפי שהמנחות מרובות וצריכות שמן הרבה ואילו היה צריך לחזר אחר זך כתית למנחות כמו למנורה היו מפסידין שהיו לוקחין אותו ביוקר אבל נרות ליכא שמן כולי האי אלא שלשה לוגין וחצי ליום חצי לוג לכל נר ונר:
תפארת ישראל
יכין
השני שבראשון והראשון שבשני שוין: לא שוין ממש. דהרי ב' שבראשון כשר רק למנחות. וא' שבשני כשר גם למנורה. אלא ר"ל שוין למנחות. אע"ג שגם למנחות צריך שיביא היותר מובחר. למנחות שניהן נקראין מובחרין:
המנחות שהן לאכילה: נ"ל דר"ל לאכילת המזבח. דכתיב בי' ריח ניחוח מדמקריבין ממנו הקומץ. דאי לאכילת כהנים קאמר מה ק"ו איכא. והרי וודאי לגבוה צריך מובחר טפי. ותו הרי מנחת נסכים ומנחת כהנים וכדומה לא היה בהן אכילת כהנים כלל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת