פתיחת התפריט הראשי

משנה מנחות ח ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ח · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

תקועה, אלפא לשמן.

אבא שאול אומר, שניה לה רגב בעבר הירדן.

כל הארצות היו כשרות, אלא מכאן היו מביאין.

אין מביאין לא מבית הזבלים, ולא מבית השלחים, ולא ממה ח שנזרע ביניהם.
ואם הביא, כשר.

אין מביאין אנפיקנון.
ואם הביא, פסול.

אין מביאין מן הגרגרים ט שנשרו במיםי, ולא מן הכבושיםיא, ולא מן השלוקין.
ואם הביא פסול.

נוסח הרמב"ם

תקועה אלפא לשמן אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן וכל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא ממה שנזרע ביניהן ואם הביא כשר אין מביאין אנפיקנון ואם הביא כשר אין מביאין מן הגרגרים שנשרו במים ולא מן הכבושין ולא מן השלוקין ואם הביא פסול.

פירוש הרמב"ם

תקוע אלפא לשמן אבא שאול אומר שניה לה כו': תרגום ולמדתם ותלפון כאילו אומר תקוע מלומדת להביא שמן שהיא רגילה לעשות שמן טוב והוא לשון עברי לפי שכבר נאמר מהשרש הזה מלפנו מבהמות ארץ ובארתי אותו מהתרגום כמו שיתבאר שענין אלף ולמד אחד הוא וכן מה שאמר למעלה אלפא לסלת זה ענינו שאלו הארצות היו בקיאין בהן לעשות סלת טוב. ואנפיקנון הוא השמן שקורין אותו הרופאים שמן ההוצאה והוא שסוחטים אותו מן הזיתים הפגים והוא מר בטעמו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תקועה - עיר ששמה תקועה כדכתיב (שמואל ב יד) וישלח יואב תקועה:

אלפא לשמן - השמן שלה ראשון ומובחר לשמנים. כאל"ף זו שהיא ראשונה לאותיות:

אנפיקנון - שמן העשוי מזיתים שלא הביאו שליש בשולן, והוא מר מאד:

שנשרו במים - שהמים מקלקלים את השמן:

פירוש תוספות יום טוב

ולא ממה שנזרע ביניהם. מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם. לפי שהזרעים מכחישים לאילנות. רש"י:

אין מביאין מן הגרגרים. של זיתים שנפלו. רש"י:

שנשרו במים. נראה דמלתא באפי נפשא היא ולא קאי אגרגרים וכן בברייתא שמן זית כבוש שלוק שרוי. והרמב"ם בפ"ו מה' אסורי מזבח. העתיק שמן של גרגרים (שנכמרו) [שנשרו] במים או של זיתים כבושים כו':

ולא מן הכבושים ולא מן השלוקים. ולא תנן מבושל כדתנן בשאר דוכתי במשנה ז' פ"י דזבחים. ובמשנה ו' פ"ב דפסחים וגם בברייתא שהעתקתי לא תני מבושל. אבל בפירש"י או שנתבשלו. או שנשלקו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) ממה כו'. מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם. לפי שהזרעים מכחישים לאילנות. רש"י:

(ט) (על המשנה) הגרגרים. של זיתים שנפלו. רש"י:

(י) (על המשנה) שנשרו כו'. נראה דמלתא באפי נפשה היא, ולא קאי אגרגרים. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) הכבושים כו'. ולא תנן מבושל. אבל בפירש"י, או שנתבשלו או שנשלקו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תקוע:    גרסינן. הכא בלא הא והטעם פשוט:

אלפא לשמן:    שהשמן שלה ראשון ומובחר כאלף זו שהיא וכו' וכתוב בספר השרשים בשורש אלף וכן מפרשים וצלע האלף (יהושע י״ח:כ״ח) ר"ל הגדולה ע"כ:

שניה לה רגב בעבר הירדן:    ירושלמי פ' חומר בקדש דף ע"ט:

אין מביאין אגפיקנון וכו':    פי' אנפיקנון שמן זית שלא הביא שליש שמשיר את השיער ומעדן את הבשר וי"מ שמשחיר את השער. ובגמרא פריך והתניא אין מביאין אנפיקנון ואם הביא פסול מפני שהוא מוחל בעלמא ולא שמן והיכי חשיב ליה מתניתי' בהדי שמנים פסולים דמ"מ שמן קרי ליה וכ"ש דפריך שפיר לגרסת ר"ת דגריס במתני' ואם הביא כשר ומשני רב יוסף לא קשיא הא ר' חייא הא ר' שמעון בן רבי דר' חייא זריק לה ור"ש בן רבי מטביל לה וסימנך עשירים מקמצין ולדידיה הוי שמן וכשר:

מן הגרגרים. שֶנשְרוּ במים:    י"מ מאותם זיתים שאין מוציאין שמנים אא"כ נִשְרו במים או שצריך לשלקם או לכובשם קודום שיוציאו שמנם. ואפשר דגרסינן שֶנָשְׁרוּ הנו"ן קמוצה וכדמוכח מפי' רש"י ז"ל. וביד פ' ששי דהלכות איסורי מזבח סי' י"ד:


פירושים נוספים