פתיחת התפריט הראשי

משנה מנחות ג ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

הקומץ, מעוטו מעכב את רובו.

העשרוןכ, מעוטו מעכב את רובו.

היין, מעוטו מעכב את רובו.

השמן, מעוטו מעכב את רובו.

הסלת והשמן מעכבין זה את זה.

הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה.

נוסח הרמב"ם

הקומץ מיעוטו מעכב את רובו עישרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את רובו הסולת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה.

פירוש הרמב"ם

הקומץ מיעוטו מעכב את רובו העשרון מעוטו כו': אמר רחמנא מלא קומצו וכשהוא חסר ממנו שום דבר פסול וכן העשרון שאין מביאין מנחה אלא עמו כמו שזכרנו שאם היתה שום מנחה בפחות מעשרון היא פסולה וכן יין של נסכים ושמן של מנחות שכל זמן שיחסר שום דבר מן המנחה אפילו כל שהוא שזה מעכב וכבר זכרנו שיעור הנסכים בתחלת המסכת הזאת וכן בארנו בפרק הראשון שאינו פחות מלוג שמן לעשרון מנחה וכן סולת ושמן של מנחה מעכבים זה את זה שנאמר מגרשה ומשמנה אבל הקומץ והלבונה הוא ענין מבואר מפשוטו של מקרא והרים ממנו בקומצו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מיעוטו מעכב את רובו - שאם חסר כל שהוא פסול, דאמר רחמנא מלא קומצו יט:

העשרון - מנחה שהיא פחותה מעשרון אפילו כל שהוא פסולה:

היין - חצי ההין לפר, ושלישית ההין לאיל, ורביעית ההין לכבש. וכן השמן בין למנחת נסכים שהוא כשיעור היין, בין למנחת נדבה שהוא לוג אחד שמן:

הסולת והשמן - של מנחה:

מעכבים זה את זה - דכתיב (שם ב) מגרשה ומשמנה כא:

הקומץ והלבונה מעכבים זה את זה - דכתיב (שם ו) והרים ממנו בקומצו וגו' על כל לבונתה כב:

פירוש תוספות יום טוב

הקומץ מעוטו מעכב את רובו. כתב הר"ב דאמר רחמנא מלא קומצו. וכ"כ הרמב"ם וקשה דילמא למצוה ולא לעכב אבל בגמ' א"ק. מלא קמצו תרי זימני ופירש"י בויקרא חד במנחת נדבה וחד במנחת חוטא. חד למצוה. וחד לעכב. ע"כ:

עשרון מעוטו מעכב את רובו. גמרא מ"ט א"ק מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה. פירש"י מרבויא [דה"א]. כ"כ ד' י"ט:

היין מיעוטו מעכב את רובו. גמרא ככה פירש"י בנסכים [כתיב] ככה יעשה לשור האחד בפ' שלח לך:

השמן מעוטו מעכב את רובו. גמרא דמנחת נסכים ככה. דמנחת נדבה אמר קרא ומשמנה פירש"י דף י"ט ה"א יתירה:

הסלת והשמן מעכבין זא"ז. כתב הר"ב דכתיב מגרשה ומשמנה וכ"כ הרמב"ם. ולא ידעתי היאך שמעינן עיכובא ובגמרא מסלתה ומשמנה [בשאר מנחות] מגרשה ומשמנה [במנחת העומר] ופירש"י שנה עליו הכתוב לעכב ע"כ וכ"כ התוספות וכן בדף י"ט בד"ה ושאני התם:

הקומץ והלבונה מעכבים זה את זה. כתב הר"ב דכתיב והרים וגו' על כל לבונתה וכ"כ הרמב"ם. וקשה מנלן לעכב. ובגמרא על כל לבונתה ואת כל הלבונה אשר על המנחה פירש"י שנה הכתוב לעכב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) הר"מ. אבל בגמרא, אמר קרא מלא קומצו תרי זימני כו', חד למצוה וחד לעכב:

(כ) (על המשנה) העשרון כו'. היין כו' השטן כו'. כולהו יליף להו בגמרא מקראי:

(כא) (על הברטנורא) הר"מ. ולא ידעתי היאך שמעינן עיכובא. ובגמרא, מסלתה ומשמנה [בשאר מנחות], מגרשה ומשמנה [במנחת העומר]. פירש"י שנה עליו הכתוב לעכב:

(כב) (על הברטנורא) וקשה, מנלן לעכב. ובגמרא, על כל לבונתה ואת כל הלבונה אשר על המנחה, פירש"י שנה כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הסלת והשמן מעכבין זה את זה:    דכתיב גבי המנחות מסלתה ומשמנה דמשמע שיהו שניהם והדר כתיב נמי במנחת העומר מגרשה ומשמנה ישיהו שניהם שנה עליהן הכתוב לעכב וכתבו תוס' ז"ל לגבי עכובא דנפשיה דאם חסר לא בעי שנה הכתוב אבל למעכבים זה את זה בעי שנה הכתוב ע"כ:


פירושים נוספים