משנה מנחות ג ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה, כמדת רבי אליעזר, כשרה.

וכמדת רבי יהושע, פסולה.

שלא בכלי שרת, פסולה.

רבי שמעון מכשיר.

הקטיר קומצה פעמים, כשרה.

נוסח הרמב"ם

נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמידת רבי אליעזר כשרה כמידת רבי יהושע פסולה שלא בכלי שרת פסולה רבי שמעון מכשיר הקטיר קומצה פעמיים כשרה.

פירוש הרמב"ם

נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כו': שלא בכלי שרת פסולה רבי שמעון מכשיר כו': דעתו של ר"א שאפי' אין שם שיריים יקטיר הקומץ ורבי יהושע אומר אם יותר מהשיריים שום דבר אז יקטיר הקומץ אבל אם אין שם כלום היא פסולה ואם אין שם מקצת מהשיריים או נטמא מקצתו אפי' ר' יהושע אומר יקטיר הקומץ ולפיכך היא כשרה ור"ש אומר שהיא כשירה ואפילו לא היתה המנחה כולה בכלי שרת ואפילו לא נתן הקומץ בכלי שרת ולמידין זה ממה שנאמר במנחה כחטאת כאשם ר"ל כמו שמתעסק במעשה החטאת בידו בלתי כלים ר"ל הקטרת אימורים כך ג"כ הקטרת הקומץ ואין הלכה כר"ש והלכה כר' יהושע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כמדת ר' אליעזר כשרה - על דעתו של ר' אליעזר דאמר בפרק כיצד צולין, דם אע"פ שאין בשר, הכי נמי קומץ אע"פ שאין שיריים כשר להקטיר קומץ:

כמדת ר' יהושע - דאמר אם אין בשר אין דם, הכי נמי פסול להקריב הקומץ. והוא שלא נשתייר דבר מן השיריים שלא נטמא יז. והלכה כרבי יהושע:

שלא בכלי שרת - שלא קידש הקומץ בכלי שרת. אבל בתחלת המנחה כולי עלמא לא פליגי דבעי כלי, כדאמרינן בפרק שתי הלחם:

ורבי שמעון מכשיר - טעמא דר"ש מפרש בגמרא, משום דאמר קרא (ויקרא ו) קודש קדשים היא כחטאת וכאשם, ומדאקיש רחמנא מנחה לחטאת דעבודתו במתנה באצבע ממש, שמע מינה דקומץ המנחה נמי אם רצה עובדה בידו בלא כלי. ובלבד שיעבוד בידו הימנית, דומיא דחטאת שנאמר בו אצבע דכתיב ביה (שם ד) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, וכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין יח. ואין הלכה כר"ש:

הקטיר קומצה פעמים - חצי קומץ בפעם אחת וחצי קומץ בפעם אחרת. ודוקא נקט פעמים ותו לא, דאין קומץ פחות משני זיתים וכי פליג ליה לשתי פעמים נמצא שאין הקטרה בפחות מכזית ולפיכך כשרה, אבל אם חילקה לשלש או לארבע פעמים, דעביד להו הקטרה פחותה מכזית, פסולה:

פירוש תוספות יום טוב

וכמדת ר"י פסולה. כתב הר"ב והוא שלא נשתייר דבר מן השירים שלא נטמא. הכי אמר רב בגמרא. דשיורא מילתא היא ואסיקנא דה"ה לשרוף ואבוד. והאי דקאמר נטמא רישייהו נקט. ומ"ש הר"ב והלכה כר"י ובצבור מודה כדתנן בפ"ז דפסחים מ"ד דהכי פסיק התם בגמרא דף ע"ח. עיין עוד מ"ש שם במ"ז בס"ד:

רבי שמעון מכשיר. כתב הר"ב דא"ק קדש קדשים היא כחטאת כו' וכ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין וכ"כ רש"י והדין עמהם דהכי מסקינן בפ"ק דמכילתין דף י"ח ובפרק ב' דזבחים דר"ש לא סגי ליה בכהונה לחוד אלא בעי אצבע בהדי כהונה דלא כדכתבינן במ"ה פרק ז' דזבחים דאו אצבע או כהונה דהתם אליבא דרבנן. [*וע' במ"ט פ"ג דמסכת פרה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) בגמרא. ואסיקנא דה"ה לשרוף ואבוד. והאי דקאמר נטמא, רישייהו נקט:

(יח) (על הברטנורא) דר"ש לא סגי ליה בכהונה לחוד, אלא בעי אצבע בהדי כהונה. דלא כדכתיבנא במ"ה פ"ז דזבחים ראו אצבע או כהונה, דהתם אליבא דרבנן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נטמאו שייריה וכו':    פי"א דהל' פסולי המוקדשין סי' ט"ו כ' ומייתי לה בירושלמי פ' כיצד צולין דף ל"ד. ומה שכתב רעז"ל דאמרי' בפ' כיצד צולין הוא שם בבבלי בברייתא בדף ע"ז. ואיתה למתני' התם ובפ"ק דמכלתין דף ט'. ועיין במה שכתבתי בשם ספר יראים בפ' לולב הגוזל סי'. ג': בפי' רעז"ל והוא שלא נשתייר דבר מן השירים שלא נטמא. אמר המלקט הכי מפ' לה רב דאם נשתייר מקצת מודה ר' יהושע דכשרה דשיורא מילתיה היא וכדתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שנשתייר מהם כזית בשר או זית חלב זורק את הדם ובעולה אפילו כחצי זית בשר וכחצי דית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל:

שלא בכלי שרת:    ירושלמי פ' שני דיומא דף ל"ט ובבבלי פ"ק דמכלתין דף י"א ובפ' קבלה דף כ"ה: בפי' רעז"ל שלא בכלי שרת שלא קדש וכו' עד כדקאמרי' בפ' שתי הלחם. אמר המלקט בגמרא בברייתא בפ' שתי הלחם (מנחות בדף צ"ו) יליף לה רבי מקרא והכי תניא התם שאלו את רבי זו מנין שהמנחות טעונות כלי אמר להם הרי הוא אומר ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה. מנחה דומיא דחטאת ואשם מה חטאת ואשם טעונים כלי דהא כתיב אשר יבשלו ואין בישול בלא כלי אף מנחה נמי טעונה כלי ובפנים משתעי קרא דכתיב ביה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה. וכתבו שם תוס' ז"ל וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו ואי למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה וקמיצה הא נפקא לן בס"פ התודה דמה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקדוש קומץ כנגד קבלה: עוד בפי' רעז"ל ור"ש מכשיר טעמא דר"ש וכו' עד כחטאת וכאשם. אמר המלקט הרמב"ם ז"ל פי' שההקש הוא כך שכמו שמתעסק במעשה החטאת בידו בלתי כלים רוצה לומר הקטרת אימורין כן ג"כ הקטרת הקומץ. ולפירושו צ"ע לע"ד בסוגית התלמוד דקאמר בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם דלהכי אתקשא נמי לאשם ואי בהקטרת אימורים גם האשם לא שייך למימר דמקטיר אמוריו בכלי דבין חטאת בין אשם תרוייהו הקטרת אימוריהם בכלים רשות ולא חובה וכמו שכתב הוא ז"ל רפ"ז דהלכות מעשה הקרבנות וברפ"ט אלא גבי זריקת הדם הוא דשאני לן חטאת מאשם דחטאת מתן דמו באצבע ואשם בזריקה בכלי. ובגמרא ר' ינאי מפרש טעמא דר' שמעון דס"ל דכיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקדה של חרס. ורב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קדוש וכי מכשר ר' שמעון בהקטרה שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר ופרכינן מברייתא עליה דרב נחמן וקאי בתיובתא [הגה"ה לשון הרגמ"ה ז"ל ור' ינאי אמר כר' שמעון. דלא בעי הולכה בכלי שרת ומוסיף על דבריו דמכשר בין בשמאל בין בימין ע"כ ובגמרא איכא נמי תנא דס"ל כוותיה דר' ינאי]: עוד בפי' רעז"ל דאין קומץ פחות משני זיתים. אמר המלקט זהו דוקא אליבא דר' יהושע בן לוי ורבא אבל ר' יוחנן בן נורי ואביי סברי דיש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחות מכזית עיין בגמרא פרק חמישי דמפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית וכו':

תפארת ישראל

יכין

אבדו שיריה:    קודם שהקטיר הקומץ:

כמדת רבי אליעזר כשרה:    ר"ל לפי דעת ר"א דס"ל [פסחים דע"ז א'] דזורקין הדם אף שאבד הבשר. ה"נ במנחה מקריב הקומץ אף שאבדו או נטמאו שיריים:

וכמדת רבי יהושע פסולה:    דרבי יהושע ס"ל התם אם אין בשר אין דם. ה"נ פסול להקריב הקומץ. מיהו בנשאר קצת משיריים או בקרבן צבור. כשר לכ"ע:

שלא בכלי שרת:    ר"ל אם לא קידש הקומץ בכלי שרת קודם הקטרה והקטירו כך:

רבי שמעון מכשיר:    מיהו בלא קידש המנחה תחילה בכלי שרת. אז לכ"ע פסול:

הקטיר קומצה פעמים:    שהקטיר הקומץ לחצאין:

כשרה:    ודוקא בהקטירו בב' חצאין. דמדאין קומץ פחות מב' זיתים. נמצא שהיה בכל הקטרה כזית. אבל בהקטירו ביותר מב' חלקים. פסול. דאין הקטרה פחות מכזית:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים