משנה מנחות ג רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) הקומץ את המנחה -

לאכל דבר שאין דרכו לאכל,
ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר - כשר.
רבי אליעזר - פוסל.
לאכל דבר שדרכו לאכל,
ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר,
פחות מכזית - כשר.
לאכל כחצי זית, ולהקטיר כחצי זית - כשר,
שאין אכילה והקטרה מצטרפין.


(ב) לא יצק, לא בלל, ולא פתת,

לא מלח, לא הניף, לא הגיש,
או שפתתן פתין מרובות, ולא משחן - כשרה.
נתערב קומצה בקומץ חברתה -
במנחת כהנים, במנחת כוהן משיח, ובמנחת נסכים - כשרה.
רבי יהודה אומר:
במנחת כהנים, במנחת כוהן משיח, ובמנחת נסכים - פסולה,
שזו בלילתה עבה, וזו בלילתה רכה - והן בולעות זו מזו.


(ג) שתי מנחות שלא נקמצו, נתערבו זו בזו -

אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה, ומזו בפני עצמה - כשרות,
ואם לאו - פסולות.
קומץ, שנתערב במנחה שלא נקמצה - לא יקטיר,
ואם הקטיר -
זו שנקמצה - עלת לבעלים,
וזו שלא נקמצה - לא עלת לבעלים.
נתערב קומצה בשיריה,
או שיריה בשל חברתה - לא יקטיר,
ואם הקטיר - עלת לבעלים.
נטמא הקומץ, והקריבו - הציץ מרצה.
יצא, והקריבו - אין הציץ מרצה.
שהציץ מרצה - על הטמא,
ואינו מרצה - על היוצא.


(ד) נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה -

כמידת רבי אליעזר - כשרה.
כמידת רבי יהושע - פסולה.
שלא בכלי שרת - פסולה.
רבי שמעון - מכשיר.
הקטיר קומצה פעמיים - כשרה.


(ה) הקומץ - מיעוטו מעכב את רובו.

עישרון - מיעוטו מעכב את רובו.
היין - מיעוטו מעכב את רובו.
השמן - מיעוטו מעכב את רובו.
הסולת, והשמן - מעכבין זה את זה.
הקומץ, והלבונה - מעכבין זה את זה.


(ו) שני שעירי יום הכיפורים - מעכבין זה את זה.

שני כבשי עצרת - מעכבין זה את זה.
שתי חלות - מעכבות זו את זו.
שני סדרים - מעכבין זה את זה.
שני בזיכין - מעכבין זה את זה.
הסדרים, והבזיכים - מעכבין זה את זה.
שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה,
ארבעה שבתודה, ארבעה שבלולב,
ארבעה שבמצורע - מעכבין זה את זה.
שבע הזיות שבפרה - מעכבות זו את זו.
שבע הזיות -
שעל בין הבדים, שעל הפרוכת,
שעל מזבח הזהב - מעכבות זו את זו.


(ז) שבעה קני מנורה - מעכבות זו את זו.

שבעה נרותיה - מעכבות זו את זו.
שתי פרשיות שבמזוזה - מעכבות זו את זו,
אפילו כתב אחד - מעכבן.
ארבע פרשיות שבתפילין - מעכבות זו את זו,
אפילו כתב אחד - מעכבן.
ארבע ציציות - מעכבות זו את זו,
שארבעתן - מצוה אחת.
רבי ישמעאל אומר: ארבעתן - ארבע מצוות.


הדף הראשי של משנה מנחות ג