משנה מנחות ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א) הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה
לֶאֱכֹל שְׁיָרֶיהָ אוֹ לְהַקְטִיר קֻמְצָהּ לְמָחָר,
מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזֶה
שֶׁהוּא פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
פִּגוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
אָמְרוּ לוֹ:
מַה שָּׁנָה זוֹ מִן הַזֶּבַח?
אָמַר לָהֶם:
שֶׁהַזֶּבַח – דָּמוֹ וּבְשָׂרוֹ וְאֵמוּרָיו אֶחָד,
וּלְבוֹנָה אֵינָהּ מִן הַמִּנְחָה:
(ב) שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים
לֶאֱכֹל אַחַת מִן הַחַלּוֹת לְמָחָר,
הְקְטִיר שְׁנֵי בָּזִיכִין
לֶאֱכֹל אֶחָד מִן הַסְּדָרִים לְמָחָר,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אוֹתָהּ הַחַלָּה וְאוֹתוֹ הַסֵּדֶר שֶׁחִשֵּׁב עָלָיו –
פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת,
וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
זֶה וְזֶה – פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחַלּוֹת אוֹ אֶחָד מִן הַסְּדָרִים,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה,
שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר חָלוּק;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ, וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל:
(ג) הַתּוֹדָה מְפַגֶּלֶת אֶת הַלֶּחֶם,
וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְפַגֵּל אֶת הַתּוֹדָה.
כֵּיצַד?
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה לְמָחָר,
הִיא וְהַלֶּחֶם מְפֻגָּלִין;
לֶאֱכֹל מִן הַלֶּחֶם לְמָחָר,
הַלֶּחֶם מְפֻגָּל,
וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ מְפֻגֶּלֶת.
הַכְּבָשִׂים מְפַגְּלִין אֶת הַלֶּחֶם,
וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְפַגֵּל אֶת הַכְּבָשִׂים.
כֵּיצַד?
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַכְּבָשִׂים לֶאֱכֹל מֵהֶן לְמָחָר,
הֵם וְהַלֶּחֶם מְפֻגָּלִין;
לֶאֱכֹל מִן הַלֶּחֶם לְמָחָר,
הַלֶּחֶם מְפֻגָּל,
וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְפֻגָּלִין:
(ד) הַזֶּבַח מְפַגֵּל אֶת הַנְּסָכִין מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר,
וְהַנְּסָכִין אֵינָן מְפַגְּלִין אֶת הַזֶּבַח.
כֵּיצַד?
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר,
הוּא וּנְסָכָיו מְפֻגָּלִין;
לְהַקְרִיב מִן הַנְּסָכִין לְמָחָר,
הַנְּסָכִין מְפֻגָּלִין,
וְהַזֶּבַח אֵינוֹ מְפֻגָּל:
(ה) פִּגֵּל בַּקֹּמֶץ וְלֹא בַּלְּבוֹנָה,
בַּלְּבוֹנָה וְלֹא בַּקֹּמֶץ,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין בּוֹ כָּרֵת,
עַד שֶׁיְּפַגֵּל אֶת כָּל הַמַּתִּיר.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר
בְּמִנְחַת חוֹטֵא וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת,
שֶׁאִם פִּגֵּל בַּקֹּמֶץ,
שֶׁהוּא פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת,
שֶׁהַקֹּמֶץ הוּא הַמַּתִּיר.
שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִׂים
לֶאֱכֹל שְׁתֵּי חַלּוֹת לְמָחָר,
הִקְטִיר אֶחָד מִן הַבָּזִיכִים
לֶאֱכֹל שְׁנֵי סְדָרִים לְמָחָר,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין פִּגּוּל,
עַד שֶׁיְּפַגֵּל אֶת כָּל הַמַּתִּיר.
שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִים
לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר,
הוּא פִּגּוּל, וַחֲבֵרוֹ כָּשֵׁר.
לֶאֱכֹל מֵחֲבֵרוֹ לְמָחָר,
שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים: