משנה מכשירין ד ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ד · משנה ג | >>
הכופה קערה על הכותל -
- בשביל שתידוח - הרי זה בכי יותן.
- אם בשביל שלא ילקה הכותל - אינה בכי יותן.
זה מבואר ממה שהקדמנו:
בשביל שתודח. בפרק קמא דחולין (דף טז.)מקשה רישא אסיפא דמשמע בשביל שתודח הקערה הרי זה בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל אין זה בכי יותן והדר תני בשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל הרי זה בכי יותן ומשני ר' אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו ופליגי בתלוש ולבסוף חיברו אי הוי כתלוש או לא משום דבעינן ניחא ליה לשם דבר תלוש ולא לשם דבר מחובר ורב פפא משני כולה חד תנא הוא וה"ק אם בשביל שתודח הקערה הרי הוא בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל אינו בכי יותן בד"א בכותל מערה אבל בכותל בניין בשב ל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל הרי הוא בכי יותן וצריך לדקדק אמאי לא שנו בלשון נעש' כלומר הא בשביל שיודח הכותל נעשה כבשביל שלא ילקה הכותל ואינו בכי יותן דכה"ג משני בפ"ק דקדושין (דף ה:) גבי נתן הוא ואמרה היא ושמא משום דכאן אין שייך זה בזה שיאמר דבשביל שיודח נעשה כבשביל שלא ילקה דמה עניין זה אצל זה האי ניחא ליה אלא דניחותא משום דבר מחובר והאי לא ניחא ליה כלל והא דמשמע לעיל גבי רגליו מליאות טיט ועבר בנהר דאם שמח בכי יותן וכן בפ' ב' דחולין (דף לא:) גבי בשביל שיודחו ידיו אלמא לעני הכשר לא חשיב אדם כמחובר ולענין שחיטה דפסלינן במחובר בפרק קמא דחולין (דף טו.) חשבינן נמי אדם כמחובר דפסלינן (שם יח.) צפורן מחוברת אין לדמותן זה לזה דהא תלוש ולבסוף חיברו מיבעיא ליה לרבא התם מהו ולענין הכשר קאמר תנאי היא:
' -אין פירוש למשנה זו
הכופה קערה על הכותל וכו'. בפ"ק דחולין דף י"ז מייתי לה. וכתב רש"י וז"ל אי אחשבינהו לגשמים בירידתן לצורך שום דבר. ואח"כ נפלו פירות לתוכה אע"פ שלא ידע כשהוכשרו אותן פירות. ולא ניחא ליה בההיא הכשר. הוו מוכשרין. דתנן בתחלת מסכת מכשירין כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון מכשיר. והני מילי כי אחשבינהו בירידתן לצורך דבר תלוש. אבל אי אחשבינהו לצורך מחובר לא מכשרי דהכי תני בת"כ אשר יבא עליו מים. אין לי אלא מים וכו' יכול אפילו הן בבורות שיחין ומערות יהו מכשירים. ת"ל כלי. אין לי אלא שמלאן בכלי. מנין לגבל בהן את הטיט. ולכבס בהן את הכלים ת"ל בכל יטמא. אי בכל יטמא. יכול אפילו בבורות שיחין ומערות. ת"ל כלי. מה כלי שהוא מיוחד שהיא תלוש מן הקרקע. אף כל כו'. יכול אפילו חישב עליהם שירדו בבורות שיחין ומערות יהו מכשירין ת"ל אשר ישתה. אין לי אלא שמלאו לשתייה. מניין שאם חישב עליהן להדיח עצים ואבנים ת"ל מים כו'. אלמא אחשבינהו לצורך תלוש. מכשרי. לצורך מחובר לא מכשרי. אא"כ ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן. דהיינו הדר אחשבינהו לתלוש ע"כ:
אם בשביל שלא ילקה הכותל כו'. גמ' הא גופה קשיא אמרת בשביל שתודח הקערה הרי זה בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל אין זה בכי יותן. והדר תני בשביל שלא ילקה הכותל אינן בכי יותן. הא בשביל שיודח הכותל הרי זה בכי יותן. ומשני רב פפא (ופסקו הרמב"ם בפי"ב מהט"א) הא בכותל מערה. פירש"י שהוא עשוי מאליו שחוקק הקרקע וכותל עומד מאליו. ומחובר מעיקרו הוא. ע"כ. הא בכותל בנין. וה"ק הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח הרי זה בכי יותן. הא בשביל שיודח הכותל אין זה בכי יותן. בד"א בכותל מערה. אבל בכותל בנין בשביל שלא ילקה הכותל הוא דאינו בכי יותן. הא בשביל שיודח הכותל הרי זה בכי יותן:
שלא ילקה הכותל כו'. עיין מ"ש במ"ה פ"ק:
(א) (על המשנה) קערה. זה לשון רש"י, אי אחשיב לגשמים בירידתן לצורך. דבר תלוש, ואח"כ נפלו פירות לתוכה אפילו שלא מדעת ולא ניחא ליה, הוו מוכשרין, דתחילתן לרצון. אבל לצורך מחובר, לא מכשרי, אלא אם כן ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן דהדר אחשבינהו לתלוש:
(ב) (על המשנה) שתודח. הא בשביל שיודח הכותל אינו בכי יותן. במה דברים אמורים, בכותל מערה [פירש"י, שחוקק הקרקע ונעשה כותל מאליו], אבל בכותל בנין, בשביל שלא ילקה הכותל הוא דאינו בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל בכי יותן. גמרא. וניחא הדיוקים דלא סתרי אהדדי:
הכופה קערה וכו': בפ"ק דשבת דף י"א ובפ"ק דחולין דף ט"ז ופי' רש"י ז"ל התם בשביל שתודח הקערה הרי הם בכי יותן אם נפלו אחר כן על הפירות אפילו לאחר זמן הוכשרו דאחשבינהו להנך משקים להדחת קערה וניחא ליה בהך נפילה ואפילו לא אחשבינהו לצורך הנך פירות כי יתן קרינן ביה דניחא ליה בהך נפילה בשביל שלא ילקה הכותל ונפלו על הקערה וממנה לפירות לא הוכשרו דלא ניחא ליה בהנך גשמים ובנפילתן ע"כ. והתם בחולין פריך הא גופה קשיא אמרת בשביל שתודח ה"ז בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל כגון שהיו נופלין סמוך לכותל ונתן שם קערה שתביאם לכותל אינם בכי יותן אע"ג דאחשבינהו לצורך חשיבות דמחובר לאו חשיבות הוא עד דליחשבינהו לצורך דבר תלוש והדר חני בשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן הא בשביל שיודח הרי זה בכי יותן ומשני א"ר אלעזר תברה מי ששנה זו לא שנה זו מר חשיב ליה תלוש להאי כותל הואיל ולאו מחובר מעיקרו ומר חשיב ליה מחובר ורב פפא אמר כולה חד תנא הוא ודכ"ע תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש רישא בכותל מערה וסיפא בכותל בנין. וכתבו תוס' והר"ש ז"ל דליכא לשנויי הכא בלשון נעשה כלומר הא בשביל שיודח הכותל נעשה כבשביל שלא ילקה הכותל ואינו בכי יותן משום דכאן אין שייך לחלות זה בזה דמה ענין זה לוה הא ניחא ליה אלא דניחותא משום דבר מחובר והאי לא ניחא ליה כלל ול"ד לנתן הוא ואמרה היא דבפ"ק דקדושין דמשני התם נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא דחד טעמא הוא משום דכתיב כי יקח איש אשה ולא שתקח את עצמה ע"כ ועיין בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ו.) והתימה על רעז"ל שלא פירש דבר במשנה זו. ובהלכות טומאת אוכלין פי"ב סי' ג' פסק כרב פפא:
יכין
אינן בכי יותן: דתחלת עקירתן לצורך מחובר אינו מכשיר. מיהו בנפלו אח"כ בכוונה על פירות מכשיר. דבהא אחשבינהו למהוי תלושין. מיהו סיפא איירי בכותל בנין אבל כותל מערה שהוא מחובר ממש. אפילו כדי שתודח הכותל אינו מכשיר. והיינו דיוקא דרישא. ולא ק' דיוקא דסיפא ורישא אהדדי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת