משנה מכשירין ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) השוחה לשתות -
- המים העולין בפיו, ובשפמו - בכי יותן,
- בחוטמו, ובראשו, ובזקנו - אינן בכי יותן.
- הממלא את החבית -
- המים העולין אחריה,
- ובחבל שהוא מכונן על צווארה,
- ובחבל שהוא לצורכה - הרי זה בכי יותן.
- כמה הוא צורכה?
- רבי שמעון בן אלעזר אומר: טפח.
- כמה הוא צורכה?
- נתנה תחת הצינור - אינן בכי יותן.
(ב) מי שירדו עליו גשמים -
- אפילו אב הטומאה - אינן בכי יותן.
- אם ניער - בכי יותן.
- עמד תחת הצינור להקר, או לידוח -
- בטמא - טמאין,
- ובטהור - בכי יותן.
(ג) הכופה קערה על הכותל -
- בשביל שתידוח - הרי זה בכי יותן.
- אם בשביל שלא ילקה הכותל - אינה בכי יותן.
(ד) חבית שירד הדלף לתוכה -
- בית שמאי אומרין: ישבר.
- בית הלל אומרין: יערה.
- מודים,
- שהוא פושט את ידו, ונוטל פירות מתוכה - והן טהורין.
(ה) עריבה שירד הדלף לתוכה -
- הניתזין והצפין - אינן בכי יותן.
- נטלה לשופכה -
- בית שמאי אומרין: בכי יותן.
- ובית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
- הניחה שירד הדלף לתוכה -
- הניתזין והצפין -
- בית שמאי אומרין: בכי יותן.
- ובית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
- נטלה לשופכה - אלו ואלו מודים, שהן בכי יותן.
- הניתזין והצפין -
[ו] *הערה 1: המטביל את כליו, והמכבס את כסותו במערה -
- המים העולין בידיו - בכי יותן,
- ברגליו - אינן בכי יותן.
- רבי אלעזר אומר:
- אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו -
- אף העולין ברגליו - בכי יותן.
- אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו -
(ו) [ז] קופה שהיא מלאה תורמוסין, ונתונה לתוך המקוה -
- מושיט ידו, ונוטל תורמוסין מתוכה - והן טהורין.
- העלה מן המים -
- הנוגעין בקופה - טמאין,
- ושאר כל התורמוסין - טהורין.
- צנון שבמערה -
- נידה מדיחתו - והוא טהור.
- העלתו כל שהוא מן המים - טמא.
(ז) [ח] פירות שנפלו לתוך המים -
- פשט מי שהיו ידיו טמאות, ונטלן -
- ידיו - טהורות,
- ופירות - טהורין.
- ואם חשב שידוחו ידיו -
- ידיו - טהורות,
- ופירות - בכי יותן.
- פשט מי שהיו ידיו טמאות, ונטלן -
(ח) [ט] קדירה שהיא מלאה מים, ונתונה לתוך המקוה -
- פשט אב הטומאה את ידו לתוכה - טמאה.
- מגע טומאות - טהורה.
- ושאר כל המשקין - טמאין,
- שאין המים מטהרין את שאר המשקין.
- פשט אב הטומאה את ידו לתוכה - טמאה.
(ט) [י] הממלא בקילון -
- עד שלשה ימים - טמאין.
- רבי עקיבה אומר:
- אם ניגבו מיד - טהורין,
- ואם לא ניגבו, אפילו עד שלשים יום - טמאין.
(י) [יא] עצים שנפלו עליהן משקין,
- וירדו עליהן גשמים -
- אם רבו - טהורין.
- הוציאן שירדו עליהן גשמים -
- אף על פי שרבו - טמאין.
- בלעו משקין טמאין -
- אף על פי שהוציאן שירדו עליהן גשמים - טהורין.
- ולא יסיקם - אלא בידים טהורות בלבד.
- רבי שמעון אומר: אם היו לחין והסיקן,
- ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו - טהורין.
- וירדו עליהן גשמים -
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה מכשירין ד
משנה מכשירין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב