משנה מכשירין ב יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה יא | >>
פירות שניה שרבו על של שלישית, ושל שלישית על של רביעית, [ ושל רביעית על של חמישית ]יט, ושל חמישית על של ששית, ושל ששית על של שביעית, ושל שביעית על של מוצאי שביעית, הולכין אחר הרוב.
מחצה למחצה, להחמיר.
נוסח הרמב"ם
פירות שניה שרבו על של שלישית,
- ושל שלישית על של רביעית,
- ושל חמישית על של שישית,
- ושל שישית על של שביעית,
- ושל שביעית על של מוצאי שביעית - הולכין אחר הרוב,
- מחצה למחצה - להחמיר.
פירוש הרמב"ם
כבר ביארנו פעמים בספר זה בסדרים הקודמין, כי מה שמוציאין בשנה ראשונה של שמיטה ובשנית וברביעית ובחמישית הוא מעשר ראשון ואחר כך מעשר שני, ובשנה השלישית והששית מוציאין מעשר עני תחת מעשר שני, והוא אמרו יתברך "כי תכלה לעשר"(דברים כו, יב) וגו'. ודיני פירות שנת שביעית ידועים, ורובם לשון מקרא, וכבר ביארנו במקומן.
ואמרו מחצה למחצה להחמיר - רוצה לומר שאם היה העירוב בין פירות השנה השלישית והשניה אשר לפניה או לאחריה, או בין הפירות הששית והחמישית, ראוי שיוציא מן הפירות ההם מעשר ראשון התמידי ואחר כך מעשר שני, כי מעשר עני אין בו קדושה ומעשר שני קדוש וטעון הבאת מקום, כמו שביארנו במקומו. ואם היה העירוב מחצה למחצה בין הפירות שביעית והשנה אשר לפניה או לאחריה, התערובת ההוא ידונו בו דין פירות שביעית ויאכל בקדושת שביעית:
פירוש רבינו שמשון
פירות שנייה. שנה ראשונה ושנייה של שמטה מעשר ראשון ומעשר שני וכן רביעית וחמישית אבל שנה שלישית וששית מעשר ראשון ומעשר עני. של שביעית יש בו קדושת שביעית ופטור מן המעשר ולענין כל הנך דיני קתני דהולכין אחר הרוב:
להחמיר. לענין ספיקא דמעשר שני ומעשר עני יפריש מעשר אחד ויחלל המעשר על המעות ויחלק הפירות לעניים והמעות יאכל בירושלים והיינו שני עישורין דר"ע דפ"ק דעירובין (דף ז.) ולענין ספיקא דשביעית חייבין במעשר וחייבין בקדושת שביעית שלא לעשות בהן סחורה ומלוגמא וחייבין בביעור:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פירות שניה שרבו על של שלישית - שנה ראשונה ושניה של שמיטה נוהג בהן מעשר ראשון ומעשר שני, וכן רביעית וחמישית. אבל שנה שלישית וששית, מעשר ראשון ומעשר עני:
ושל שביעית - יש בו קדושת שביעית ופטור מן המעשר. ולענין כל הנך דיני קתני דהולכים אחר הרוב:
מחצה למחצה להחמיר - ולענין ספיקא דמעשר שני ומעשר עני, יפריש מעשר אחד, ויחלל הפירות על המעות, ויחלק הפירות לעניים, והמעות יאכל בירושלים. ולענין ספיקא דשביעית, חייבין במעשר וחייבין בקדושת שביעית שלא לעשות בהן סחורה ומלוגמא, וחייבין בביעור:
פירוש תוספות יום טוב
ושל רביעית על של חמישית. בכדי נקטו. דבשתיהן מעשר שני. והרמב"ם בפ"א מהלכות מעשר שני (הלכה י"א) לא העתיק אלא שניה בשלישית ושלישית ברביעית. ובדברי מהר"ם ולענין ספיקא דרביעית בשל חמישית אין תורמין עליהם. לא משל פירות רביעית דה"ל מן הישן על החדש. ולא משל חמישית דהוי ליה מן החדש על הישן. עד כאן. ואע"ג דלפי זה הוי מצי למתני נמי מן הראשונה על השניה. אלא דהך דרביעית על חמישית. אגב גררא. לא רצה לדלוג:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על המשנה) רביעית על של חמישית. בכדי נקטו, דבשתיהן מעשר שני. ומהר"מ כתב, לענין מעשר מחדש על הישן או להיפך. והוה מצי למימר נמי מן הראשונה על השניה, אלא דהך רביעית על חמישית אגב גררא לא רצה לדלוג:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מחצה למחצה להחמיר: ר"ל שאם היה העירוב בין פירות השלישית והשנית אשר לפני' או לאחרי' או בין פירות הששית והחמישית ראוי שיוציא מן הפירות ההן מעשר ראשון התמידי ואח"כ מעשר שני כי מעשר עני אין בו קדושה ומעשר שני קדוש וטעון הבאת מקום כמו שביארנו במקומו ואם היה העירוב מחצה בין פירות השביעית והשנה אשר לפניה או לאחריה התערובת ההוא ידינו בו דין פירות שביעית ויאכל בקדושת שביעית. הרמב"ם ז"ל. ודקתני מתני' ושל רביעית על של חמישית צריך לומר דאגב אחריני נקטי' דהא אין בהם שנוי לא לקולא ולא לחומרא דשניהם מעשר שני נוהג בהן. כך נלע"ד. ומצאתי בכתב החכם הר"ם אוחנא ז"ל וז"ל ושל שביעית על של מ"ש הולכים אחר הרוב קשה ממתני' דשביעית ספ"ז דתנן שביעית אוסרת כל שהוא במינה ושלא במינה בנ"ט ואי אפשר לפרש דלא מיירי לענין אכילה בקדושת שביעית אלא לענין פיטור המעשרות דשביעית פטורה מן המעשרות שגם זה קשה דהא קיימא לן דטבל אוסר בכל שהו דהפירות שלפני שביעית ושל אחריה הם טבל ואם נתערבו בשל שביעית אינם בטלים. ומיהו נראה לתרץ דמיירי בפירות ששית ומוצאי שביעית בפירות חולין מתוקנים שאין כאן איסור טבל אלא איסור שביעית ואזלינן בהו בתר רובא ומ"מ עדיין קשה מששית לשביעית דהכא קתני דאזלינן בתר רובא והתם קתני דשביעית אוסרת במינה בכל שהוא וי"ל דהכא מיירי בשנתערב יבש ביבש דבטל ברוב והתם מיירי בדבר לח אבל קשה לסברת הרשב"א ז"ל שסובר שאינו בטל ברוב יבש ביבש אלא בדבר שאיסורו בששים אבל דבר שאיסורו למעלה מס' כגון תרומה שנתערבה בחולין וכגון חמץ בפסח אין חילוק בין דבר יבש לדבר לח עיין ביורה דעה סימן ק'. עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
פירות שניה שרבו על של שלישית: שנת א' ב' ד' ה' בשמיטה. נותן מעשר ראשון ושני. ושנת ג' ו' מעשר ראשון ומעשר עני. ונתערבו תבואה של שנה זו בזו ומיירי בלח דיש בו בילה. או בס' מזה או מזה:
ושל רביעית על של חמישית: בכדי נקטיה. או משום דאין תורמין מישן על החדש:
ושל שביעית על של מוצאי שביעית: דחייב בקדושת שביעית. ופטור ממעשר:
להחמיר: ובס' שביעית. חייב במעשר ובביעור. ובס' בשאר שנים. נותן מעשר א' לעני. אחר שחללו אמעות שיאכלן בירושלים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת