משנה מכשירין ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה ב | >>
מרחץ טמאה, זיעתה טמאה.
וטהורה, בכי יותן.
הבריכה שבבית, הבית מזיע מחמתה, אם טמאה, זיעת כל הבית שמחמת הבריכה, טמאה.
מרחץ טמאה -
- זיעתה - טמאה,
- וטהורה - בכי יותן.
- הבריכה שבבית, והבית מזיע מחמתה -
- אם טמאה - זיעת כל הבית שמחמת הבריכה טמאה.
מבואר הוא כי הדלף הדולף מן המרחץ שהוא מימי המרחץ, על כן כשיהיו המים טמאין יהיה הדלף טמא. וכשנכנס בדבר למרחץ ונבלל זה ברצונו הוא וכבר הוכשר, כי מן הידוע יבלל בהכרח.
ושאר המאמר פשוט הוא:
מרחץ טמאה. של מים שאובין:
זיעתה טמאה. מכשרת את הפירות ומטמאתן:
וטהורה. כלומר וזיעת מרחץ טהורה כגון מרחץ של מי מעיין דלאו מים שאובין נינהו:
בכי יותן. שהזיעה מכשרת את הפירות:
אם טמאה. הבריכה כל זיעה שיזיע הבית מחמת הבריכה מכשרת ומטמאה אבל שלא מחמתה הויא זיעה מבתים וטהורה:
מרחץ טמאה - של מים שאובין:
זיעתה טמאה - מכשרת את הפירות ומטמאתן ג:
וטהורה - כלומר, וזיעת מרחץ טהורה, כגון מרחץ של מי מעין דלאו מים שאובים נינהו, הרי הוא בכי יותן, שהזיעה מכשרת את הפירות:
אם טמאה - הבריכה. כל זיעה שיזיע הבית מחמתה, מכשרת ומטמאה. אבל שלא מחמתה, הויא לה זיעת הבית וטהורה:
מרחץ טמאה. פי' הר"ב של מים שאובים זיעתה טמאה מכשרת את הפירות ומטמאתן וכ"פ הר"ש. וקשה דאע"ג דשאובים הם. לא מפני כן מטמאין אעפ"י שמכשירין. וצ"ל דשאובים וטמאים הן. והרמב"ם מפרש דמרחץ שזיעתו בא מן המים שבתוכה משא"כ זיעת בתים ובורות דלעיל ואם היתה המרחץ טמאה זיעתה טמאה וכו':
(ג) (על הברטנורא) הר"ש. וקשה לי, דאע"ג דשאובים הם, לא מפני כן הן מטמאים אע"פ שמכשירים. וצריך לומר דשאובים וטמאים הם. והר"מ מפרש, דמרחץ שזיעתו הוא מן המים שבתוכה ואם היתה המרחץ טמאה זיעתה טמאה כו':
אם טמאה: הבריכה ששפך לתוכה מים טמאים:
יכין
מרחץ טמאה: ר"ל של מים שאובים טמאים:
זיעתה טמאה: דמכשיר ומטמא כאחת:
וטהורה: מחוברין וטהורין:
בכי יותן: מכשיר:
הבריכה: חפירה מלא מים:
הבית מזיע מחמתה: דשלא מחמתו. הו"ל זיעת בתים דטהור כר"פ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת