משנה מכות ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק ב · משנה ד | >>
להיכן גולין, לערי מקלט.
לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען, שנאמר (במדבר לה יד): "את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען" וגו'.
עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל, לא היו שלש שבעבר הירדן קולטותכב, שנאמר (שם, יג): "שש ערי מקלט תהיינה", עד שיהיו ששתן קולטות כאחד.
משנה מנוקדת
לְהֵיכָן גּוֹלִין?
- לְעָרֵי מִקְלָט:
- לְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵן וּלְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן,
- שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, יד):
- "אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנּוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" וְגוֹמֵר.
- עַד שֶׁלֹא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
- לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה",
- עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאֶחָד.
נוסח הרמב"ם
לאיכן גולין - לערי מקלט,
- לשלש שבעבר הירדן, ולשלש שבארץ כנען -
- שנאמר: "את שלש הערים תיתנו מעבר לירדן,
- ואת שלש הערים תיתנו בארץ כנען,
- ערי מקלט תהיינה" (במדבר לה יד).
- עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל -
- לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות,
- שנאמר: "שש ערי מקלט, תהיינה לכם" (במדבר לה יג),
- עד שיהו ששתן קולטות - כאחת.
פירוש הרמב"ם
וכן השתים וארבעים עיר ערי הלוים כולם קולטות.
אלא שאלה השש כל מי שנכנס לשם בין בכוונה בין שלא בכוונה ניצל, ואותן אם הגיע באחת מהן וידע שהיא קולטת תצילהו, ואם אינו יודע שהיא קולטת אינו מצילתו, אלא הורג אותו גואל הדם לשם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
להיכן גולין לערי מקלט - ומ"ב עיר של לוים נמי כולן קולטות כ אלא שאלו שש כא ערי מקלט בין נכנס שם רוצח לדעת שתקלטנו ובין נכנס שלא לדעת, קולטות. ושנים וארבעים עיר, לדעת קולטות, שלא לדעת אינן קולטות, ואם הרגו גואל הדם לשם פטור:
פירוש תוספות יום טוב
לשלש שבעבר הירדן וכו'. כתב הר"ב. ומ"ב עיר וכו'. בגמ' דכתיב (במדבר ל"ה) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. ומסיים בה הרמב"ם פ"ח מה' רוצח כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר. הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט. ע"כ. [*ובזה מתיישב דלא תקשה שאמר הכתוב (שם י"ח) בארצכם לא תנחל. וללוים אמר (שם) בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה הואיל ולצורך ישראל הופרשו. וכ"כ הרמב"ן ז"ל שם בפי' החומש] ומ"ש הר"ב אלא שאלו שש ערי מקלט בין נכנס וכו'. גמ' לתרוצי דלא תנן אלא שש. והאיכא עוד מ"ב. והוה מצי למימר נמי דאיכא בינייהו פלוגתא דר"י ור"מ דסוף פרקין:
לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות. ומפני מה הבדילם משה אמר מצוה שבאה לידי אקיימנה. גמ':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על הברטנורא) דכתיב ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר, וכתיב כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר, הקישן הכתוב זו לזו לקלוט. הר"מ. ועתוי"ט:
(כא) (על הברטנורא) גמרא. לתרוצי דלא תנן אלא שש. ועתוי"ט:
(כב) (על המשנה) לא היו כו'. ומפני. מה הבדילם משה, אמר מצוה שבאה לידי אקיימנה. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
עד שלא נבחרו שלש שבארץ: כנען היינו כל י"ד שנה שכבשו וחלקו ואח"כ הבדילן יהושע לא היו שלש שהבדיל משה בעבר הירדן קולטות. וביד שם פ"ח סימן ג' ולשונו שם סימן ט'. כל ערי הלוים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא שנאמר ועליהם תתנו מ"ב עיר כל הערים אשר תתנו ללוים מ"ח עיר הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט ע"כ אלא משום חלוק שכתב רעז"ל שיש בין שש ערי מקלט לארבעים ושתים עיר מש"ה לא תני במתני' אלא ששה בלבד הכי משני לה אביו בגמרא ונלע"ד דהא דלא משני דרוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר ביתו והדר בשאר ערי הלוים נותן שכר לבעל הבית וכמו שכתבה הרמב"ם ז"ל שם פ"ח משום דפלוגתא היא בסוף פירקין בין ר"מ ור' יהודה אלא דהלכה כר' יהודה:
תפארת ישראל
יכין
את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו': דאע"ג דעבר הירדן היה רק חלק החמישי מא"י, אפ"ה היה להם ג' ערי מקלט כמו בא"י, משום דבגלעד נפישי רוצחים, שהיו מרי נפש.
עד שיהיו ששתן קולטות כאחד: ואף דמה דהוה הוה [ועי' תוס' סנהדרין דט"ו ב' ד"ה שור]. והכא ליכא לתרוצי כמ"ש תוס' [סנהדרין דנ"א ב'] בשם ר"ח כהן, שכתב דאילה"ק הלכתא למשיחא רק בשא"א להך דינא רק בשיעשה איסור, הכא א"א לומר כן דהרי ה"נ עשה איסור. וכ"ש בקושית מה דהוה הוה, דאז לא נקט ליה כלל רק היכא דבעי למסבר קראי [כיומא ד"ה ע"ב]. ונ"ל דאף דכבר שמעינן מצוה שבא לידו אל יחמיצנה מדכתיב ושמרתם מצותי [כיומא דל"ג א'], עכ"פ סד"א דהיינו רק באפשר לקיימה. ומה"ט נמי המתחיל במצוה א"ל גמור [כירושלמי ספ"ק דר"ה]. להכי קמ"ל הכא דאע"ג דהפרשת כל הו' ערים מצוה א' היו, ומשרע"ה לא היה בידו לגמור כל המצוה, ואפ"ה הפריש מה שהיה יכול. ואף שלא קלטו עדיין]. מיהו גם שאר מ"ב ערי הלוים קלטו. רק שאלו הוה קלטו בין נכנס לדעת או שלא לדעת. אבל שאר מ"ב ערי לוים רק בנכנס לדעת קלטו, ואם לאו, פטור הגואל הדם כשהרגו שם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת