משנה כתובות ט דפוסים
משנה כתובות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
הכותב לאשתו: דין ודברים אין לי בנכסייך, הרי זה אוכל פירות בחייה.
ואם מתה, יורשה.
אם כן, למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך? שאם מכרה ונתנה, קיים.
כתב לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן, הרי זה אינו אוכל פירות בחייה.
ואם מתה, יורשה.
רבי יהודה אומר: לעולם אוכל פירי פירות, עד שיכתוב לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם.
כתב לה: דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן (ובפירי פירותיהן) בחייך ובמותיך, אינו אוכל פירות בחייה.
ואם מתה, אינו יורשה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם מתה, יירשנה, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל.
משנה ב עריכה
מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים.
רבי טרפון אומר, ינתנו לכושל שבהן.
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין; אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה, ואין היורשין צריכין שבועה.
משנה ג עריכה
הניח פירות תלושין מן הקרקע, כל הקודם, זכה בהן.
זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר, רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן.
רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשים, שכולם צריכין שבועה, ואין היורשים צריכין שבועה.
משנה ד עריכה
המושיב את אשתו חנוונית או שמינהּ אפוטרופא, הרי זה משביעה כל זמן שירצה.
רבי אליעזר אומר: אפילו על פלכה ועל עיסתה.
משנה ה עריכה
כתב לה: נדר ושבועה אין לי עלייך, אינו יכול להשביעה.
אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה.
נדר ושבועה אין לי עלייך ועל יורשייך ועל הבאים ברשותיך, אינו יכול להשביעה, לא היא ולא יורשיה ולא את הבאים ברשותה.
אבל יורשיו משביעין אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה.
נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עלייך ועל יורשייך ועל הבאים ברשותיך, אינו יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה.
משנה ו עריכה
הלכה מקבר בעלה לבית אביה, או שחזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופא, אין היורשין משביעין אותה.
ואם נעשית אפוטרופא, היורשין משביעין אותה על העתיד לבוא ואין משביעין אותה על מה שעבר.
משנה ז עריכה
הפוגמת כתובתה, לא תיפרע אלא בשבועה.
עד אחד מעידה שהיא פרועה, לא תיפרע אלא בשבועה.
מנכסי יתומים ומנכסים משועבדין, ושלא בפניו, לא תיפרע אלא בשבועה.
משנה ח עריכה
הפוגמת כתובתה כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה: התקבלת כתובתיך, והיא אומרת: לא התקבלתי אלא מנה, לא תיפרע אלא בשבועה.
עד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה: התקבלת כתובתיך, והיא אומרת: לא התקבלתי, ועד אחד מעידה שהיא פרועה, לא תיפרע אלא בשבועה.
מנכסים משועבדים כיצד? מכר נכסיו לאחרים, והיא נפרעת מן הלקוחות, לא תיפרע אלא בשבועה.
מנכסי יתומים כיצד? מת והניח נכסיו ליתומים, והיא נפרעת מן היתומים, לא תיפרע אלא בשבועה.
ושלא בפניו כיצד? הלך לו למדינת הים, והיא נפרעת שלא בפניו, אינה נפרעת אלא בשבועה.
רבי שמעון אומר: כל זמן שהיא תובעת כתובתה, היורשין משביעין אותה.
ואם אינה תובעת כתובתה, אין היורשין משביעין אותה.
משנה ט עריכה
הוציאה גט ואין עמו כתובה, גובה כתובתה.
כתובה ואין עמה גט, היא אומרת: אבד גיטי, והוא אומר: אבד שוברי, וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול, הרי אלו לא יפרעו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: מן הסכנה ואילך, אשה גובה כתובתה שלא בגט, ובעל חוב גובה שלא בפרוזבול.
שני גיטין ושתי כתובות, גובה שתי כתובות.
שתי כתובות וגט אחד, או כתובה ושני גיטין, או כתובה וגט ומיתה, אינה גובה אלא כתובה אחת, שהמגרש את אשתו והחזירה, על מנת כתובה הראשונה מחזירה.
קטן שהשיאו אביו, כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה.
גר שנתגייר ואשתו עמו, כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה.
משנה כתובות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב