משנה כלים כה ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כה · משנה ה | >>

[עריכה]

נטמא הרובע, הרובע ואחוריו טמאין, חצי הרובע ואחוריו טהורין.

נטמא חצי הרובע, חצי הרובע ואחוריו טמאין, הרובע ואחוריו טהורין.

נטמאו אחורי הרובע, אחורי חצי הרובע טהורין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין חולקין את הגביין.

וכשהוא מטביל, מטביל את כולו^ו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נִטְמָא הָרֹבַע,

הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,

חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין.

נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע,

חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,

הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין.

נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע,

אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע טְהוֹרִין,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵין חוֹלְקִין אֶת הַגַּבַּיִין;

וּכְשֶׁהוּא מַטְבִּיל,

מַטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

נטמא הרובע -

הרובע ואחוריו - טמאין,

חצי הרובע ואחוריו - טהורין.

נטמא חצי הרובע -

חצי הרובע ואחוריו - טמאין,

הרובע ואחוריו - טהורין.

נטמאו אחורי הרובע -

אחורי חצי הרובע טהורין - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אין חולקין את הגביין.

כשהוא מטביל - מטביל את כולו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אמרו נטמא הרובע - רוצה לומר כאשר נטמא תוכו. וכן אמרו נטמא חצי הרובע.

אין חולקין את הגביין - לא נעמיד הצדדין עד שנאמר קצת זה השטח טהור וקצתו טמא, אבל אחורי הרובע והחצי רובע טמא (ואף על פי) שהוא שטח אחד.

עוד חזר על אלו הפרקים הקודמים כולן, והוא אמרו "הרובע טמא וחצי הרובע טהור" או "הרובע טהור וחצי הרובע טמא".

ואמר כשהוא מטביל מטביל את כולו - ואף על פי שאינו כי אם אחד משני החלקים אותו שנטמא, לפי שהוא עצם אחד.

ואין הלכה כרבי מאיר:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

הרובע ואחוריו. הרובע היינו תוכו ואחוריו היינו דפנות המקיפות את הרובע מבחוץ אבל דופן המפסיק בין שניהם בכלל תוכו של חצי הרובע ודופן המפסיק צד שכלפי הרובע בכלל תוכו של רובע:

נטמאו אחורי הרובע. היינו דפנות המקיפות מבחוץ:

את הגביים. היינו אחורים וכל האחורים טמאין כשנטמא אחד מן האחורים:

מטביל את כולו. רובע וחצי רובע: דין עובי דופן האמצעי המפסיק אינו מפורש כאן אבל לעיל בספ"ב תנן ר' יוחנן בן נורי אומר חולקין את עוביו המשמש לטמא טמא והמשמש לטהור טהור:

תניא בתוספתא [פ"ג דב"ב] הרובע וחצי הרובע חקק את הרובע (וחצי הרובע חקק את הרובע) ועתיד לחוק את [חצי] הרובע טהור עד שיחוק את חצי הרובע נטמאו אחורי הרובע במשקין אחורי חצי הרובע טמאין וכשהוא מטביל את הרובע צריך להטביל את חצי רובע. היה עליו דבר חוצץ והטבילו לא עשה כלום:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הרובע ואחוריו טמאים - הרובע היינו תוכו, ואחוריו היינו הדפנות המקיפות את הרובע מבחוץ. אבל דופן המפסיק בין שניהם, בכלל תוכו של חצי רובע ^ה, וטהור צד שכלפי חצי רובע. וכן כשנטמא חצי הרובע, חצי רובע ואחוריו טמאין. חצי הרובע היינו תוכו, ואחוריו היינו דפנות המקיפות חצי הרובע מבחוץ, ודופן המפסיק, צד של כלפי הרובע בכלל תוכו של רובע:

נטמאו אחורי הרובע - היינו דפנות המקיפות מבחוץ:

אין חולקין את הגביים - היינו האחוריים, וכל האחוריים טמאין כשנטמא אחד מן האחוריים:

מטביל את כולו - רובע וחצי רובע. ואין הלכה כרבי מאיר. ודין דופן האמצעי מפורש לעיל בסוף פרק ב', דר' יוחנן בן נורי אומר חולקין את עביו, המשמש לטמא טמא והמשמש לטהור טהור:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הרובע ואחוריו טמאין. פי' הר"ב היינו הדפנות המקיפות כו'. אבל דופן המפסיק כו'. בכלל תוכו כו'. ולאו כולו בכלל תוכו אלא צד שכלפי חצי רובע. כן צריך לפרש ודברי הר"ב מדברי הר"ש הן מועתקין. וכן הא דסיים וכתב. ודין דופן האמצעי מפורש לעיל בספ"ב דריב"ן אמר חולקי' כו' כ"כ הר"ש. ואני תמה על הר"ב דהא פסק התם שאין הלכה כמותו. וכן לא הזכיר הרמב"ם חלוקת דופן האמצעי לא התם בדריב"ן כמ"ש שם ולא הכא כשהעתיק משנתינו בסוף הל' כלים [הל"ו] ועיין ברפ"ד דאהלות. ובפ"ו משנה ד:

[*וכשהוא מטביל מטביל את כולו. אתאן לרישא. וכן העתיקה הרמב"ם ברישא בסוף ה' כלים]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על הברטנורא) ולא כולו בכלל תוכו, אלא צד שכלפי חצי רובע. כצ"ל למאי דמסיק. אלא דקשה, דהתם פסק דלא כר' יוחנן בן נורי:

(ו) (על המשנה) כולו. אתאן לרישא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בפי' ר"ע ז"ל. צ"ל ואחוריו היינו שלש דפנות המקיפות וכו':

עוד בסוף פי' ר"ע ז"ל ודין דופן האמצעי מפורש לעיל בס"פ שני דר' יוחנן בן נורי אומר חולקי' את עביו וכו'. וקשה לע"ד שהוא ז"ל פסק דאין הלכה כריב"נ וניחא לי קצת במה שכתבתי לעיל פ' ששי סי' ג':

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

הרובע ואחוריו טמאין:    ר"ל אחורי דפנות הרובע טמאין. דנגד התוך ההוא ודאי מחשבו הנך אחוריים. אבל אחורי השוליים שהן תוך החצי רובע. טהורים וכלעיל. ואף דהיה פנים לומר דדוקא בדפנות של החצי רובע מטהרינן לעיל בין כלפי פנים או כלפי חוץ. אבל שולים. כיון דפני השולים שכלפי הרובע ודאי טמאים. הרי לא קיי"ל כריב"נ לעיל [ספ"ב] דחולקין את עביו. וי"ל התם רק לענין דפנות מחמרינן. מדאפשר להשתמש בב' הב"ק כאחת. שפיר שדינן כל הדופן לחומרא להחלול הטמא. אבל הכא בשוליה שא"א שישתמש בהחלול הטמא בשעה שמשתמש בהחלול הטהור. מודו דחולקין עובי השולים. ולהרא"ש ולרמב"ם הנ"ל סי' כ"ב דהכא נמי מיירי בשמפסיק הדופן בין הרובע לחצי רובע. י"ל דוקא בעובי שפת הדופן. אין חולקין את עוביו מדאין ניכר חילוק בין חציו לחציו השני. לפיכך כולו טמא אבל ב' תוכין של זה וזה הרי מחולקין ועומדין הן. לפיכך בנטמא אחד השני טהור [ועי' סי' כ"ט]. ואפשר עוד דכולה מתניתין ר"מ היא דקאמר הכי. וס"ל באמת כריב"נ אבל רבנן מדקאמרו בסוף אין חולקין את הגביין גם ארישא פליגי דאין חולקין גבי השוליים. וכולן טמאין:

וחכ"א אין חולקין את הגביין:    ר"ל אין חולקין גובה המשך האחוריים אלא בנטמא אחוריו של א'. גם אחוריו של הב' טמאין. מיהו י"ל דדוקא בנטמאו האחוריים מצ"ע מחמרי רבנן אבל כשנטמאו האחוריים רק מדהן טפל להתוך שנטמא. אפשר דמודו לר"מ. ואפשר דגם בהא פליגי עליה. [וא"כ יהיה קצת סיוע להרא"ש הנ"ל. אולם להרמב"ם [סוף הל' כלים] נראה דרק אסיפא פליגי]:

וכשהוא מטביל מטביל את כולו:    בנטמא האחוריים פשיטא דצריך להטביל כל האחוריים. דהרי ס"ל דכל האחרים טמאין. וכ"כ בנטמא תוכו פשיטא דצריך להטביל כולו דהרי כולו טמא אלא לעולם אנטמא אחוריו קאי. והא דקאמר מטביל כולו היינו גם תוכו ודברי הכל היא דאע"ג דקיי"ל דכלי שנטמא מגבו אז אם הוא ריקן בשעת טבילה. א"צ להטביל תוכו. עכ"פ בשיש בתוך הכלי בשעת טבילה משקין שחס מלערבן במי מקוה. יש לחוש שעי"ז לא יטביל שפת הכלי יפה. לפיכך צריך להטביל בכה"ג גם תוכו [כזבחים ע"ח א' וכלעיל סי' כ']:

ולפ"ז לרבנן הנ"ל דכשנטמא אחורי א' גם אחורי הב' טמאין צריך להטביל גם תוכו של הב'. עכ"פ תוכו של זה שנטמא אחוריו. אם יש בו משקין צריך להטביל גם תוכו:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

• כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
• דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
• מהדורת ויקיטקסט המבוארת