משנה כלים כה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כה · משנה ד | >>
הרובע וחצי הרובע, נטמא הרובע, לא נטמא חצי הרובע.
נטמא חצי הרובע, לא נטמא הרובע.
אמרו לפני רבי עקיבא, הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע, כלי שנטמא תוכו לא נטמא אחוריו.
אמר להן, של כת קודמין היא; או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע, כלי שנטמאו אחוריו לא נטמא תוכו.
משנה מנוקדת
הָרֹבַע וַחֲצִי הָרֹבַע,
- נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע;
- נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא הָרֹבַע.
- נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע;
- אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא:
- הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע,
- כְּלִי שֶׁנִּטְמָא תּוֹכוֹ, לֹא נִטְמָא אֲחוֹרָיו?
- הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע,
- אָמַר לָהֶן:
- שֶׁל כַּת קוֹדְמִין הִיא;
- אוֹ שֶׁמָּא הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לַחֲצִי הָרֹבַע?
- כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ:
נוסח הרמב"ם
הרובע וחצי הרובע -
- נטמא הרובע - לא נטמא חצי הרובע,
- נטמא חצי הרובע - לא נטמא הרובע.
- אמרו לפני רבי עקיבה:
- הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע,
- כלי שנטמא תוכו - לא נטמאו אחוריו?
- אמר להן: של בת קודמין היא,
- או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע,
- כלי שנטמאו אחוריו - לא נטמא תוכו.
פירוש הרמב"ם
הרובע וחצי הרובע - הוא שיעשו שני כלים חקוקים מעץ אחד או משני עצים מחוברין, על דמיון זאת הצורה:
ואמרו לפני רבי עקיבא, שזאת המידה הקטנה כאילו היא אחוריים למידה הגדולה, והשורש בו "כלי שנטמא תוכו נטמאו אחוריו" כמו שבארנו בתחילת הפרק, וכאשר נטמא הרובע במשקין טמאין הנה ההיקש שיטמא חצי הרובע.
אמר להן רבי עקיבא, שיחס אחד מהם לשני יחס אחד, ושהוא כמו שאמר שחצי הרובע אחוריים לרובע כן הרובע אחוריים לחצי הרובע, שלא יקדם אחד מהן לשני בדבר מהדברים. וזהו עניין אמרו של כת קודמים, עניין זה הסיפור אשר אפשר בו שישים הקודם אי זה מהן שירצה והאחר נמשך אליו, וכל מה שיתקיים בו קודם אפשר שיאמר בו שהוא מאוחר.
ודברי רבי עקיבא אמיתיים:
פירוש רבינו שמשון
כלי אחד דומיא דשני כלים כגון חתיכת עץ עבה וארוכה ובו ב' מדות חקוקות זו אצל זו ומפסיק בין שניהם כותל. אחד מחזיק רובע הקב ואחד חצי רובע אי נמי כעין כלי כסף שיש להם חקק בית מושב שמצד אחד רובע וכופהו על פיו וחקוק מאחוריו חצי רובע והיינו דקאמר חצי רובע אחורים לרובע:
כלי שנטמא תוכו. בתמיהה וכי כלי שנטמא תוכו לא נטמאו אחוריו ואמאי תנן לא נטמא חצי רובע:
של כת קודמין. התלמידים היו יושבין לפניו שורות שורות כמה כיתות של תלמידים זו אחר זו והשיב להם שכבר שאלוהו כת הקודמת להם וישאלו מהם ויאמרו להם טעם כדמפרש דהרובע נמי נחשב אחורים לחצי הרובע:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרובע וחצי הרובע - כגון חתיכת עץ עבה וארוכה ובו שתי מדות חקוקות זו אצל זו, אחד מחזיק רובע ואחד מחזיק חצי רובע, ודופן מפסיק בין זו לזו:
כלי שנטמא תוכו - בתמיה. וכי כלי שנטמא תוכו לא נטמאו אחוריו, ואמאי תנן לא נטמא חצי רובע, והלא אחוריו של רובע היא:
[שלות] קודמין היא - כל אחת מהן לותה הקדימה מחברתה, כלומר שאין להם קדימה זו על זו. וכשם שאתה אומר שחצי רובע אחוריים לרובע, כך תאמר שהרובע אחוריים לחצי רובע. וכשנטמא הרובע, אחוריו של חצי רובע נטמאו ולא תוכו. וגירסת רבותי, של כת קודמים היא, לפי שכתות של תלמידים היו יושבים לפניו שורות, אמר להם שאלה זו כבר שאלוה ממני הכת של תלמידים יושבים בשורה הקודמת, וכך השבתי להם או שמא וכו':
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הרובע וחצי הרובע: כזה %
של כת: בקצת ספרים לפי' הרמב"ם ז"ל מצאתי שלוות קודמין היא כדפי' ר"ע ז"ל וברוב הספרים כתוב של בת בבי"ת וז"ל בספר ישן נושן של יותר משלש מאות ושלשים שנה וזהו שאמר של בת קודמין היא כלומר אתה יכול להקדים איזה שתרצה ולאחר האחר ואותו שתרצה להקדים אפשר לומר שהוא המאוחר ודברי ר' עקיבא אמתיים ע"כ ובערוך הביאה בערך שלחת וכתב ספר אחר של בת קודמין פי' הבת מדת המשקי' היא ומחזקת כמו האיפה שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם וקמתמה ר' עקיבא בית הרובע קודמת כדי שיהא חצי הרובע אחוריים לה ע"כ גם הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הניחו בספרו בבי"ת כמו שהיה כתוב. ואני הדיוט מצאתי דוגמתה בירוש' ס"פ בתרא דתרומות בבי"ת. אח"כ הגיעו לידי משניות ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וראיתי שגם הוא כתב בלשון הזה בירוש' דסוף תרומות. יש לשון כזה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
הרובע וחצי הרובע: הוא כלי שבצדו א' יש ב"ק כמדת רובע ובצד שכנגדו יש בית קבול שמחזיק חצי רובע. והשוליים מפסיק בין זה לזה כזה [ציור] H ולהרא"ש ולהרמב"ם [סוף הל' כלים] מיירי ששני מיני המדות הם זה בצד זה. ויש דופן מפסי' ביניהן כזה [ציור] ושניהן עשויין למדידת מין אחד:
נטמא הרובע: במשקין טמאין:
לא נטמא חצי הרובע: דמדשניהן עשויין למין אחד. הו"ל שניהן כל אחד עיקר בפ"ע אפי' לר"מ וכמ"ש לעיל [סי' יד] משא"כ בשאחד עשוי למוד יין. ואחד למוד שמן. חזינן איזה מין רגיל למוד טפי. ואז הוא חשוב כעיקר:
אמרו לפני ר' עקיבא הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע: ר"ל הרי שמו העיקרי הוא רובע מדהוא היותר גדול שבב' מיני ב"ק שבכלי זה:
לא נטמא אחוריו: בתמיה ואפשר דר"ל דעכ"פ לחומרא הול"ל שהרובע מחשב כתוך:
אמר להן של כת קודמין היא: ר"ל כבר שאלו ממני כת הקודמין כן. והשבתי או שמא וכו':
או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע: ור"ל שאין חילוק בין ב"ק הגדול להקטן. ובשניהן יש להסתפק אי נחשבינהו כעקריים. וכיון דטומאת משקין דרבנן. ספק דרבנן לקולא. ואמרינן דשניהן דינן כאחוריי'. ורב"א גרס של בת הקודמין. ור"ל וכי הרובע קודמת בתשמישה וחצי הרובע דנימא זו עיקר וזו טפל. וכיון דשניהן שוין ספיקא הוה. וספק דרבנן לקולא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת