עיקר תוי"ט על כלים כה

משנה כלים, פרק כ"ה:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) והוא בית כניסת האבנט, ושמו תובריות. ואית דאמרי, תופרות. הר"ש. ועתוי"ט:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) ופירוש אחורים ותוך, שהכלי עצמו חלוק, וכמו שחלוקים שאר כלים לענין אחורים ותוך בדינייהו ה"נ המרדע חלוק הוא בעצמו לענין דין אחר כו'. וי"ל דהר"ש והר"מ לא פליגי אלא מר אמר חדא כו'. עתוי"ט:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) ולכף יש תוך ואחורים. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) וממילא דמאי דקאמר ר"ש וצריך להטביל כהלכה היא:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ה) (על הברטנורא) ולא כולו בכלל תוכו, אלא צד שכלפי חצי רובע. כצ"ל למאי דמסיק. אלא דקשה, דהתם פסק דלא כר' יוחנן בן נורי:

(ו) (על המשנה) כולו. אתאן לרישא:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(ז) (על הברטנורא) הר"מ. וה"נ מפרש לעריבה. ופירוש הר"ב בעריבה הוא מהר"ש. והוא מפרש הכא, דאם אחורים טמאים ובית הצביטה טהור או איפכא, לא גזרינן האי אטו האי שלא יטלנו בזה פן יגע בזה:

(ח) (על המשנה) בלבד. וטעמו דר' יוסי, דכשהוא וידיו טהורות אז נזהר היטב שלא יבוא לידי ריבוי טומאה לא הוא ולא כליו. אבל כשידיו טמאות אינו נזהר כל כך וחיישינן. מהר"מ:

(ח)

(ט) (על המשנה) קומקום. שהיו אחוריו טמאין. הר"מ:

(ט)

(י) (על המשנה) צביעה. אתאן לר"מ דמשנה ז'. אבל לר' יוסי, באין להם אחורים ותוך סגי. הר"ש. והיינו לפירושו התם. אבל לפירוש הר"מ ניחא. ודו"ק. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) מחשבה. כל שכן הוא כו'. ונקטה משום סיפא, דדוקא מעשה כו' ולא מחשבה מיד מחשבה. הר"ש:

(יב) (על המשנה) מחשבה. בשלמא מיד מעשה לא מפקא, לא אתי דיבור ומבטל מעשה, אלא מיד מחשבה מיהא תיפוק. שאני מחשבה דטומאה, דכי מעשה דמי, דכתיב יתן וקרינן יותן כו', מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה, ואע"ג דנפלו ממילא אלא דניחא ליה, במחשבה הוי הכשר, וקרו ליה כי יתן והיינו בידים. גמרא [קדושין נט]. ומדאמרינן לא אתי דבור, נראה לי דדוקא דבור ולא סגי במחשבה. ועיין פרק ג' דעוקצין משנה י"א: