מלאכת שלמה על כלים כה
<< · מלאכת שלמה · על כלים · כה · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
כל הכלים יש להם וכו': וכתב הרא"ש ז"ל ואע"ג דתנן לקמן בפירקין כל הכלים יש להם אחוריים ותוך איצטריך למיתני הני דלא תימא דוקא שאר כלים שאין גבן ראוי לתשמיש הוא דאמור רבנן נטמא גבו לא נטמא תוכו אבל הני שראוי להפכן ולהשתמש באחוריהן אימא אין חילוק בין גבו לתוכו קמ"ל דאפי' הני יש להם דין אחוריים ותוך אי נמי משום ר"מ נקטינהו דפליג בין יש להם תוברות לאין להם ע"כ. וכן תרצו תוס' ז"ל שם בפ"ק דפסחים:
תוברות: אית ספרים תופרות אבל הרמב"ם ז"ל פירש קורא השפה הכפופה תובר מחמת כפיפתה ושבירתה תרגום שובר תובר:
בפי' ר"ע ז"ל. דכיון דיש לו תוברות לא חזי להפכו. אמר המלקט כן פי' הר"ש ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' שהדבר ששפתו כפולה בזה התבר ניכרים האחוריים ואז נאמר נטמאו אחוריו לא נטמא תוכו וקרובין דבריהם:
השלחן והדולפקי: קסבר ר' יהודה וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט והכי תניא בתוספתא ר' יהודה אומר כל שיש לו פנים פניו הם תוכו:
ר"מ אומר אין להם אחוריים: פי' אין להן דין אחוריים חלוקים מתוכן אלא אם נטמאו אחוריו נטמא תוכו. וי"ס דגרסי ר"מ אומר אין להם וכן וכו' ול"ג מלת אחוריים:
המרדע יש לו אחוריים ותוך: ומצאתי כתוב פי' ה"ר מנחם ז"ל חלוק תוך וגב דמרדע לא הוי כשאר כלים דאם נטמא תוכו נטמא אחוריו אלא ה"ק חלוק תוכו מאחוריו דאם נטמא זה לא נטמא זה ע"כ:
לא הוזכרו שבעה וארבעה אלא לשיריים: כך מצאתי מוגה גם ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:
בפי' ר"ע ז"ל. אלא לשיריים כשנתנו חכמים שיעור וכו'. אמר המלקט כדתנן לקמן פכ"ט שירי הדרבן וכו' שירי חרחור וכו'. תניא בתוספתא המרדע שנפלו משקים על מקצתו כולו טמא דברי ר"מ וחכמים אומרים נפלו על חרחור אינו טמא אלא ז' ועל הדרבן אינו טמא אלא ד' פי' חכמים היינו ר' יהודה דמתני'. ה"ר שמשון ז"ל:
זומא ליסטרא: אית דגרסי זומא ניסטרא והיא היא. נ"א וזומייסטרא: והרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה זומי ליסטרא. והיינו זומא ליסטרא דאסבריה רב סחורה לרבא כדכתבינן לעיל בפי"ג סי' ב':
ר' יהודה אומר אין להם: פי' הרא"ש ז"ל דטעמא דר' יהודה משום דתשמיש אלו הכלים בלח ועיקר תשמישן במשקים ונדבקין באחורי הכלים ומשום הכי לא פליג להו בין אחוריים לתוך:
ר' שמעון אומר יש להם נטמאו מאחוריהן וכו': פי' שאם נטמאו מאחוריהם מה שבתוכן וכו' וכדפי' ר"ע ז"ל:
הרובע וחצי הרובע: כזה %
של כת: בקצת ספרים לפי' הרמב"ם ז"ל מצאתי שלוות קודמין היא כדפי' ר"ע ז"ל וברוב הספרים כתוב של בת בבי"ת וז"ל בספר ישן נושן של יותר משלש מאות ושלשים שנה וזהו שאמר של בת קודמין היא כלומר אתה יכול להקדים איזה שתרצה ולאחר האחר ואותו שתרצה להקדים אפשר לומר שהוא המאוחר ודברי ר' עקיבא אמתיים ע"כ ובערוך הביאה בערך שלחת וכתב ספר אחר של בת קודמין פי' הבת מדת המשקי' היא ומחזקת כמו האיפה שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם וקמתמה ר' עקיבא בית הרובע קודמת כדי שיהא חצי הרובע אחוריים לה ע"כ גם הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הניחו בספרו בבי"ת כמו שהיה כתוב. ואני הדיוט מצאתי דוגמתה בירוש' ס"פ בתרא דתרומות בבי"ת. אח"כ הגיעו לידי משניות ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וראיתי שגם הוא כתב בלשון הזה בירוש' דסוף תרומות. יש לשון כזה ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל. צ"ל ואחוריו היינו שלש דפנות המקיפות וכו':
עוד בסוף פי' ר"ע ז"ל ודין דופן האמצעי מפורש לעיל בס"פ שני דר' יוחנן בן נורי אומר חולקי' את עביו וכו'. וקשה לע"ד שהוא ז"ל פסק דאין הלכה כריב"נ וניחא לי קצת במה שכתבתי לעיל פ' ששי סי' ג':
וידות הכלים המקבלים: פי' הרא"ש ז"ל ידות הכלים אפי' יש ליד בית קבול מנגבן והן טהורים דכל כלי שחלוק תוכו מאחוריו לא גזרו לו טומאת משקים אלא כשנפלו משקים על אחוריו אבל לא על הבסיס והאוגן והאוזן והיד אפי' יש לו בית קבול לעולם טהור כי לא נעשה לקבלה אבל שאר כלים שאין אחוריהם חלוק מתוכן בכל מקום שנפלו עליו משקים כולו טמא ע"כ והוא פירוש הרמב"ם ז"ל: מלות שאינם יכולים לקבל רמונים לא גרסי' להו:
ואוגנו: פי' רש"י ז"ל שם בחגיגה שפתו הכפולה לצד חוץ:
בית הצביטה: גרסי' דכי האי גירסא מוכח בפ' חומר בקדש אבל בפ' בתרא דהלכות כלים כתב הרמב"ם ז"ל מקום אצבע השוקע בשפת הכלי:
בפי' ר"ע ז"ל. ואין חושש שמא יגע במשקים וכו'. אמר המלקט מפני שטומאת משקים הבאים מחמת ידים קלה עד מאד:
ר' עקיבא אומר לכוסות: הרמב"ם והרא"ש ז"ל פירשו דר' עקיבא סבר לכוסות דוקא וכן משמע מן התוספתא שאכתוב בסמוך בס"ד:
אלא לידים הטהורות בלבד: אבל לידים טמאות חיישינן שמא יגע במשקי' ולאו אדעתיה אבל כשיהיו ידיו טהורות נזהר מליגע במשקים שלא יטמאו ידיו. הרא"ש ז"ל: ובירוש' דברכות פ"ח דף י"א א"ר יוחנן אתיא דב"ש דאמרי נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס כר' יוסי דאמר הכא לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד וב"ה דהתם כר"מ דהכא:
אינו חושש שמא נטמא וכו': בתוספתא משמע דר' עקיבא פליג אמתני' וקסבר דחיישי' וז"ל התוספתא אמר ר' עקיבא לא הזכירו בית הצביעה אלא לכוסות שלא יהא שותה וראשון ראשון מיטמא ע"כ:
כלי הקדש אין להם אחוריים ותוך ואין להם בית הצביעה: עיין בפי' הר"ש ז"ל שפירש על התוספתא דקתני כי האי לישנא דלא שייך למיתני האי לישנא לר' יוסי דמתני' דלעיל אלא דוקא לר"מ:
יורדין לידי טומאתם במחשבה: פי' הר"ש והרא"ש ז"ל כגון עור שחשב עליו לעשותו שטיח טמא ואם אח"כ חשב לחותכו לרצועות ולסנדלים לא נטהר עד שיתחיל לחתוך כדתנן בס"פ שאחר זה:
שהמעשה: מחק ה"ר יהוסף ז"ל השי"ן:
מבטל מיד מעשה: כדתנן לקמן פכ"ח חמת שעשאה שטיח ושטיח שעשאו חמת טהור: