משנה כלים ג דפוסים
משנה כלים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שיעור כלי חרס ליטהר, העשוי לאוכלין, שיעורו בזיתים.
העשוי למשקין, שיעורו במשקין.
העשוי לכך ולכך, מטילין אותו לחומרו בזיתים.
חבית, שיעורה בגרוגרות, דברי רבי שמעון.
רבי יהודה אומר, באגוזים.
רבי מאיר אומר, בזיתים.
הלפס והקדירה, שיעורן בזיתים.
הפך והטפי, שיעורן בשמן.
והצרצור, שיעורו במים.
רבי שמעון אומר, שלשתן בזרעונים.
נר, שיעורו בשמן.
רבי אליעזר אומר, בפרוטה קטנה.
נר שניטל פיו, טהור.
ושל אדמה שהוסק פיו בפתילה, טהור.
חבית שניקבה ועשאה בזפת, ונשברה, אם יש במקום הזפת מחזיק רביעית, טמאה, מפני שלא בטל שם כלי מעליה.
חרס שניקב ועשאו בזפת, אף על פי שמחזיק רביעית, טהור, מפני שבטל שם כלי מעליו.
חבית שנתרועעה וטפלה בגללים, אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים, טמאה, מפני שלא בטל שם כלי מעליה.
נשברה ודיבק ממנה חרסית, או שהביא חרסית ממקום אחר וטפלן בגללים, אף על פי שהוא נוטל הגללים והחרסין עומדים, טהורה, מפני שבטל שם כלי מעליה.
היה בה חרס מחזיק רביעית, כולה מטמא במגע, וכנגדו מטמא באויר.
הטופל כלי חרס הבריא, רבי מאיר ורבי שמעון מטמאים.
וחכמים אומרים, הטופל את הבריא, טהור.
ואת הרעוע, טמא.
וכן בחידוק הקרויה.
יבלית שטופלין בה את הפיטסין, הנוגע בה, טמא.
מגופת חבית אינה חיבור.
הנוגע בטיפולו של תנור, טמא.
מיחם שטפלו בחומר ובחרסית, הנוגע בחומר, טמא.
ובחרסית, טהור.
קומקום שניקב ועשאו בזפת, רבי יוסי מטהר, שאינו יכול לקבל את החמין כצונן.
וכן היה אומר בכלי זפת.
כלי נחושת שזיפתן, טהורין.
ואם ליין, טמאין.
חבית שניקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה, הנוגע בצרכה, טמא.
יתר מצרכה, טהור.
זפת שנטפה על החבית, הנוגע בה, טהור.
משפך של עץ ושל חרס שפקקו בזפת, רבי אלעזר בן עזריה מטמא.
רבי עקיבא מטמא בשל עץ, ומטהר בשל חרס.
רבי יוסי מטהר בשניהם.
משנה כלים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב