משנה טהרות י ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק י · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור ונתזה צנורא מפיו, ספק הגיעה לבור ספק לא הגיעה, ספיקו טהור.

נוסח הרמב"ם

מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור וניתזה צנירה מפיו ספק הגיעה לבור ספק לא הגיעה ספקו טהור.

פירוש הרמב"ם

ר"ל הטמא שהיה עומד על שפת הבור של גת וניתזה צינורא מפיו בעת דבריו ספיקו טהור:

פירוש רבינו שמשון

וניתזה צינורא מפיו. של עם הארץ המדבר ולא ידיע אי נפלה לבור של יין או לא וצנורא דעם הארץ טמאה כדפירשנו לעיל פ״ז:

טהור. בתוספ' (שם) קתני של שמן ספיקו טמא של יין ספיקו טהור מפני ששפת הבור קולטת כלומר כשניתזה הצינורא על שפת הבור של יין קולטה השפה ומונעת מלירד ליין ובבור סיד שאינו מקבל טומאה אבל בבור של שמן שלפני הבד מתוך שהשמן מחליק ומצחצח שפת הבור הצינורא מחלקת ויורדת עד למטה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וניתזה צנורא - ניתז רוק מפיו של עם הארץ המדבר, ורוק היוצא מפי עם הארץ מטמא אדם וכלים מירבנן, וכל שכן אוכלים ומשקים:

ספיקו טהור - דאמרינן שפת הבור קלטה הצנורא ומנעתה מלרדת לתוך היין. ומתניתין איירי בבור סיד שאינו מקבל טומאה. ובתוספתא אמרו, דבבור של שמן. טמא ו, לפי שהשמן מחליק שפת הבור [והצנורא] מחלקת ויורדת למטה לשמן שבבור:

פירוש תוספות יום טוב

ספיקו טהור. כתב הר"ב ובתוספתא אמרו דבור של שמן. טמא ברשות היחיד. הרמב"ם סוף פרק י"ח מהא"ה [הלכה יו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) ברשות היחיד. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ספקו טהור:    אע"ג דספק טומאה ברה"י ספקו טמא הכא ספקו טהור לפי דאמרינן שפת הבור וכו' כדמפ' רעז"ל:

תפארת ישראל

יכין

מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור:    ר"ל שע"ה היה עומד על שפת בור של יין. והע"ה ההוא לא טיהרו בעה"ב והרי הוא מוחזק לנו במעיינותיו כזב:

ונתזה צינורא מפיו:    ורוק ע"ה מטמא אדם וכלים מד"ס כאילו הוא זב ומכ"ש שמטמא רוקו אוכלין ומשקין [וכלעיל סימן א']:

ספק הגיעה לבור ספק לא הגיעה:    רק לחוץ נפלה ונבלע בארץ [ונקט ספק ספק. לאשמעינן דהספיקות שוין. שלא הי' בה הכרע לכאן או לכאן. וכן בכל דוכתא]:

ספקו טהור:    מדהו"ל כספק מגע מטומאה הנזרקת שאין לטומאה מקום. דאז אפילו בספק טומאה ברה"י טהור [כרפ"ד רב"א]. מיהו בשמן בכה"ג טמא. דאע"ג דנמי הו"ל ספק שבטומאה הנזרקת. אפ"ה כיון דשמן שבתוך הבור מחליק שפת הבור. להכי אפילו נפל בחוץ מהבור. שוב מחליק ויורד להבור. ואינו סט"ו. רק ודאי טומאה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים