משנה זבים ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ה · משנה ד | >>
מקצת טמא על הטהור ומקצת טהור על הטמא, חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא, טמא.
רבי שמעון אומר, מקצת טמא על הטהור, טמא.
ומקצת טהור על הטמא, טהור.
מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, חִבּוּרֵי טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וְחִבּוּרֵי טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, טָמֵא. וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָהוֹר.
מקצת טמא על הטהור,
- ומקצת טהור על הטמא,
- חיבורי טמא על הטהור,
- וחיבורי טהור על הטמא - טמא.
- רבי שמעון אומר:
- מקצת טמא על הטהור - טמא,
- ומקצת טהור על הטמא - טהור.
כבר נקדם בפרק הזה, כי האדם כשיהיה נישא על גבי הזב או הזב נישא על גביו, טמא.
ואמר בכאן, כי כשיהיה הטהור נושא מקצת הזב או היה הזב נושא מקצת הטהור, שהוא טמא, לפי שלא נצטרך שינשא או ישא הרוב אלא במשכב לבד לא באדם, כמו שנתבאר. ורבי שמעון אומר, כי אפילו באדם כשהטמא נושא את הטהור צריך שישא רובו ואז יטמא אותו, וכן נתבאר בתוספתא.
וחבורי טמא, וחבורי טהור - כגון השיער והצפרנים. ולשון התוספתא (פ"ה) "ואלו הן [חיבורין], השינים והצפרנים והשיער שלהן, ואלו הן מקצתן, ראשי אצבעות ידים ורגלים", רוצה לומר ואפילו ראשי אצבעות הן מקצת. וכבר נקדם לך אמרו "אצבעו של זב תחת הנדבך, והטהור מלמעלן, מטמא שנים ופוסל אחד".
ואין הלכה כרבי שמעון:
מקצת טמא. כגון אצבעו של זב על הטהור או אצבעו של טהור על הזב או חיבורי טמא כגון שערו של זב על הטהור או שערו של טהור על הזב טמא אף על גב דליכא אלא מיעוט ורבי שמעון מטהר במקצת טהור על הטמא דבעי רובו:
תני"א בתוספת"א [פ"ה] ואלו הן חיבורין השיניים והצפרנים והשיער שלהן ואלו הן מקצתיים ראשי אצבעות ידים ורגלים:
מקצת טמא על הטהור - אפילו אצבעו של זב על הטהור, או אצבעו של טהור על הזב, או חיבורי טמא, כגון שערו וצפרניו ושיניו, כל אלו נקראין חיבורי, אע"ג דליכא אלא מיעוט הטמא על הטהור או מיעוט הטהור על הטמא, נטמא הטהור, דלא בעינן שינשא רובו של זב אלא על המשכב ולא על האדם:
ומקצת טהור על הטמא טהור - דבעינן שינשא רובו. ואין הלכה כר' שמעון:
מקצת טמא על הטהור כו'. כתב הר"ב דלא בעינן שינשא רובו וכו' וכ"כ הרמב"ם. וכבר כתבתי בזה לעיל במשנה ב':
.אין פירוש למשנה זו
מקצת טמא וכו': ספ"ח דהלכות מטמאי משכב ומושב. וכתב שם הרמב"ם ז"ל דיראה לו דטומאה זו של חבורי שיער צפרנים ושינים מדבריהם היא. וי"ס ומקצת טהור על הטמא טמא חבורי וכו'. תניא בתוספתא ואלו הן חבורין השנים והצפרנים והשער שלהם ואלו הן מקצתיים ראשי אצבעות ידים ורגלים ע"כ:
יכין
מקצת טמא על הטהור: בזב קמיירי אפילו היה מקצתו על אדם טהור או איפכא:
חבורי טמא: ר"ל שערו צפרניו ושניו:
ומקצת טהור על הטמא טהור: דבעי שינשא רובו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת