משנה זבחים ח יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה יא | >>

הניתנין בפנים שנתערבו עם הניתנין בחוץ, יישפכו לאמה.

נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, כשרכז.

בפנים וחזר ונתן בחוץ, רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירים.

שהיה רבי עקיבא אומר, כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל, פסול.

וחכמים אומרים, חטאת בלבד.

רבי אליעזר אומר, אף האשם, שנאמר (ויקרא ז) כחטאת כאשם.

משנה מנוקדת

הַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם הַנִּתָּנִין בַּחוּץ,

יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה.
נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים,
כָּשֵׁר.
בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ,
רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל,
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים.
שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כָּל הַדָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל, פָּסוּל;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
חַטָּאת בִּלְבַד.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הָאָשָׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ז): "כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם":

נוסח הרמב"ם

הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ - ישפכו לאמה.

נתן בחוץ, וחזר ונתן בפנים - כשר.
בפנים, וחזר ונתן בחוץ -
רבי עקיבה - פוסל.
וחכמים - מכשירין.
שהיה רבי עקיבה אומר: כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל - פסולין.
וחכמים אומרין: החטאת בלבד.
רבי אליעזר אומר: אף האשם - שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז ז).

פירוש הרמב"ם

אומר שאם נמלך אומרים לו ישפך לאמה, ואם לא שאל ונתן מן הדם המתערב בפנים מה שיהיה ראוי לתת מדם של חוץ, כשר.

ואמר רבי עקיבא, שהדמים כל זמן שנכנסו להיכל לכפר נפסלו, ולא ינתן מהן אחר כן בחוץ כל עיקר.

וחכמים אומרים, החטאת בלבד, לפי שנאמר "וכל חטאת, אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש"(ויקרא ו, כג) וגו', אי זה מין שתהיה, ואפילו חטאת יחיד הניתנת על מזבח הנחושת, אם נכנס דמה לפנים נפסל להזות ממנו על מזבח החיצון.

והלכה כחכמים בכולן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הנתנין בפנים כו' ישפכו לאמה. דלא אמרינן רואים, ואסור לשנות את אלו מפני הכשרן של אלו. ורבי אליעזר דסבר אמרינן רואין, לא פליג הכא. דהיכי לעביד? ניתיב לחוץ והדר לפנים, כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנימי לחיצון, דפנימי חשוב. ניתיב בפנים והדר ניתיב בחוץ, כיון דאיכא חטאת ואשם, שאם נתערב דמם בדמים הפנימים לא מצי למימר יתן בפנים ואחר כך יתן בחוץ, משום דמפסלי חיצונים, לא פסיקא ליה. וא"ת לפסלינהו לחיצונים כדי להכשיר פנימים? למפסלינהו בידים לא קאמר ר' אליעזר, ומוטב להמתין עד שקיעת החמה ויפסלו מאליהן וישפכו לאמה:

נתן בחוץ. כהן שלא נמלך ונתן מתערובת זו בחוץ, כשר:

ר' עקיבא פוסל. החיצון, שכל דמים החיצונים שנכנסו לפנים נפסלו:

וחכמים מכשירים. בכל הקרבנות, חוץ מחטאת החיצונה, דמיפסלא משום "וכל חטאת אשר יובא" כו'. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר וכגון דיהיב דמי הפנימית בחוץ לשם מים. דאל"ה היאך חוזר ונותן בפנים. והלא כבר נתכפר [כמ"ש במשנה ב' פ"ג] וכה"ג מיירי בסיפא בפנים ונתן בחוץ שהכניס דמים החיצונים לשם מים. וקצת קשה אמאי פסול כשמכניס לשם מים דלכפר כתיב. תוספות. ואני תמה דלעיל אמתניתין ט'. ואם לא נמלך ונתן כשר. ויחזור ויתן למטה. הניחו בתימה דהרי נתכפר. ולא אמרו דיהיב לשם מים. משום דהא שמעינן לרבנן דלית להו רואין. כמפורש בהדיא בדבריהם. והכא מוקמינן ליה בנתנן לשם מים. ומאי חזית דדמים דלעיל סומק טפי ולא נתנם לשם מים. אלא נ"ל דבין הכא בין לעיל לא קשיא. דלא אמרו אין רואין אלא לכתחילה ובנמלך. אבל בנתן ולשם מים. מהניא הכא והתם:

שהיה ר"ע אומר כל הדמים כו' דתניא חטאת אין לי אלא חטאת. קדשי קדשים מנין. ת"ל כל חטאת. קדשים קלים מנין. ת"ל וכל חטאת דברי ר"ע. א"ל ר"י הגלילי אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך אלא כל מיני חטאות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כז) (על המשנה) כשר. וכגון דיהיב דמי הפנימיות בחוץ לשם מים. דאי לאו הכי היאך חזר ונתן בפנים, והלא כבר נתכפר. וכהאי גוונא מיירי בסיפא בפנים ונתן בחוץ, שהכנים דמים החיצונים לשם מים. תוספ'. ועתוי"ט דכן צריך נמי לפרש לעיל במשנה ט':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הניתנין בפנים וכו' ישפכו לאמה:    דלא אמרינן רואין וכו' לשון ר"ע ז"ל עד כיון דאיכא חטאת ואשם שאם נתערב וכו'. אמר המלקט כן מצאתי הלשון כיון דאיכא חטאת ואשם שאם נכנס דמן לפנים פסולין לר' אליעזר כדקתני סיפא דמתניתין אם נתערב דמים בדמים הפנימיים וכו':

נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר:    וכגון דיהיב דמים הפנימיים בחוץ לשם מים דאי לאו הכי היאך חוזר ונותן בפנים והלא כבר נתכפר לשמואל לפי מה שפירשתי בגמרא לעיל פ' שני דמזבח חיצון לדמים הפנימיים כמקומו דמי וכי ה"ג מיירי סיפא בפנים וחזר ונתן בחוץ שהכניס דמים החיצונים לשם מים וקצת קשה אמאי פסול כשמכניס לשם [מים] דלכפר כתיב י"ל דכיון דאיערוב בדמים הפנימיים ואינהו אתו לכפר הבאה לכפר איכא ואשר יובא לכפר קרינן ביה תוס' וריב"א ז"ל:

שהיה ר' עקיבא אומר כל הדמים וכו':    פ' המקבל (בבא מציעא דף קי"ד) ובפ"ק דזבחים דף י"א. ועיין בספר קרבן אהרן רפ"ח דפ' צו:

וחכמים מכשירין:    בכל הקרבנות חוץ מחטאת החיצונה דמפסלה משום וכל חטאת אשר יובא וכו' לשון ר"ע ז"ל אמר המלקט מדמה אתא למעוטי ולא דם האשם ור' אליעזר סבר דמה למעוטי בשרה ורבנן סברי דם דמה דרשינן ור' אליעזר סבר דם דמה לא דרשינן ולרבנן להכי אתקש אשם לחטאת דמה חטאת טעונה סמיכה כדכתיב וסמך ידו על ראש החטאת אף אשם טעון סמיכה:

תפארת ישראל

יכין

הנתנין בפנים:    דם חטאת פנימית:

שנתערבו עם הנתנין בחוץ:    בדם הנזרקין במזבח החיצון:

ישפכו לאמה:    הכא לא פליג ר"א.. משום דבכלל הנתנין בחוץ דנקט תנא משמע נמי דם חטאת ואשם, והרי כמו שמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כך מצוה להקדים פנימיים לחיצונים, וא"כ כשיכניס דם חטאת, או דם אשם לדידיה בסיפא, הרי יפסלו אפילו כשיכניסם לשם מים. מיהו בשאר דם קרבנות שנתערב עם דם פנימיים, באמת ס"ל לר"א שיזרוק תחלה בפנים, ויתכוון שיהיה דם החיצונים שם כמים, ואח"כ יזרוק בחוץ, ויהיו שניהן כשרין, כדס"ל לעיל בדם עליונים שנתערב בדם תחתונים:

כשר:    ר"ל שניהן כשרין לגמרי, שנתכפרו הבעלים, והבשר ג"כ מותר באכילה או בהקרבה, דאותן שבחוץ הרי לא הכניס דמן רק אחר שנתכפרו הבעלים, ולא נפסל הבשר, ואותן שבפנים ג"כ לא נפסלו מהזריקה שבחוץ תחלה מדהיה בתערובות וכלעיל סי' ס"ה:

וחכמים מכשירים:    ג"כ שניהן כשרין לגמרי כלעיל סי' ס"ה, חוץ מדם חטאת שנתערב עם דם פנימיים, מדכבר נפסל כשהכניסו קודם שכיפר ממנו בחוץ. והכי קיי"ל:

שנאמר כחטאת כאשם:    והלכה כחכמים:

בועז

פירושים נוספים