משנה זבחים ח רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) כל הזבחים -

שנתערבו בחטאות המתות,
או בשור הנסקל,
אפילו אחד בריבוא - כולם ימותו.
נתערבו בשור שנעברה בו עבירה,
או שהמית את האדם - על פי עד אחד, או על פי הבעלים,
ברובע ובנרבע, ובמוקצה, ובנעבד,
ובאתנן, במחיר, ובכלאים,
ובטריפה, וביוצא דופן -
ירעו עד שיסתאבו,
וימכרו - ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין.
נתערב בחולין תמימים -
ימכרו החולין - לצריכי אותו המין.


(ב) קדשים בקדשים, מין במינו -

זה יקרב לשם מה שהוא,
וזה יקרב לשם מה שהוא.
קדשים בקדשים, מין בשאינו מינו -
ירעו עד שיסתאבו, וימכרו,
ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה,
ובדמי היפה שבהן ממין זה,
ויפסיד המותר מביתו.
נתערבו בבכור, ובמעשר -
ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו כבכור וכמעשר.
הכל יכולין להתערב - חוץ מן החטאת, ומן האשם.


(ג) אשם שנתערב בשלמים -

רבי שמעון אומר: שניהם ישחטו בצפון - ויאכלו כחומר שבהן.
אמרו לו: אין מביאין קדשים לבית הפסול.
נתערבו חתיכות בחתיכות,
קודשי קדשים בקדשים קלים,
הנאכלין ליום אחד בנאכלין לשני ימים -
יאכלו כחומר שבהן.


(ד) אברי חטאת שנתערבו באברי עולה -

רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
ורואה אני את בשר חטאת מלמעלן - כאילו הוא עצים.
וחכמים אומרין: תעבור צורתו - ויצא לבית השריפה.


(ה) איברים באברי בעלי מומין -

רבי אליעזר אומר:
אם קרב ראש אחד - יקרבו כל הראשים,
כרעו של אחד - יקרבו כל הכרעים.
וחכמים אומרין:
אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן - יצא לבית השריפה.


(ו) דם שנתערב במים -

אם יש בו מראה דם - כשר.
נתערב ביין -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
נתערב בדם בהמה, או בדם החיה -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.


(ז) נתערב בדם פסולין - ישפך לאמה.

בדם תמצית - ישפך לאמה.
ורבי אליעזר - מכשיר.
ואם לא נמלך, ונתן - כשר.


(ח) דם תמימין בדם בעלי מומין - ישפך לאמה.

כוס בכוסות -
רבי אליעזר אומר: אם קרב כוס אחד - יקרבו כל הכוסות.
וחכמים אומרין: אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן - ישפך לאמה.


(ט) הניתנין למטן שנתערבו בניתנין למעלן -

רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
ורואה אני את הניתנין למעלן, כאילו הן מים - ויחזור ויתן למטן.
וחכמים אומרין: ישפכו לאמה.
ואם לא נמלך, ונתן - כשר.


(י) הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת - ינתנו מתנה אחת.

מתן ארבע במתן ארבע - ינתנו מתן ארבע.
מתן ארבע במתנה אחת -
רבי אליעזר אומר: ינתנו מתן ארבע.
ורבי יהושע אומר: ינתנו מתנה אחת.
אמר רבי אליעזר:
והרי הוא עובר על "בל תגרע" (ראה דברים יג א).
אמר רבי יהושע:
והרי הוא עובר על "בל תוסף" (ראה שם).
אמר רבי אליעזר:
לא נאמר "בל תוסף" - אלא כשהוא עצמו.
אמר רבי יהושע:
לא נאמר "בל תגרע" - אלא כשהוא עצמו.
ועוד אמר רבי יהושע:
כשנתת - עברת על "בל תוסף", ועשית מעשה בידך,
וכשלא נתת - עברת על "בל תגרע", ולא עשית בידך.


(יא) הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ - ישפכו לאמה.

נתן בחוץ, וחזר ונתן בפנים - כשר.
בפנים, וחזר ונתן בחוץ -
רבי עקיבה - פוסל.
וחכמים - מכשירין.
שהיה רבי עקיבה אומר: כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל - פסולין.
וחכמים אומרין: החטאת בלבד.
רבי אליעזר אומר: אף האשם - שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז ז).


(יב) חטאת שקיבל דמה בשני כוסות -

יצא אחד מהן לחוץ - הפנימי כשר.
נכנס אחד מהן לפנים -
רבי יוסי הגלילי - מכשיר בחיצון.
וחכמים - פוסלין.
אמר רבי יוסי הגלילי:
מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ, לא עשה את המשואר - כיוצא,
מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים, אינו דין שלא נעשה את המשואר - כנכנס.
נכנס לכפר -
אף על פי שלא כיפר - פסול,
דברי רבי אלעזר.
רבי שמעון אומר: עד שיכפר.
רבי יהודה אומר: אם הכניס שוגג - כשר.
כל הדמים הפסולין שניתנו על גבי המזבח -
לא ריצה הציץ - אלא על הטמא,
שהציץ מרצה על הטמא - ואינו מרצה על היוצא.


הדף הראשי של משנה זבחים ח