משנה זבחים ח ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ח · משנה ו | >>

דם שנתערב במיםיג, אם יש בו מראה דםטו, כשר.

נתערב ביין, רואין אותו כאילו הוא מים.

נתערב בדם בהמה או בדם חיה, רואין אותו כאילו הוא מים.

רבי יהודה אומר, אין דם טז מבטל דם.

דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם,

אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם,
כָּשֵׁר.
נִתְעָרֵב בְּיַיִן,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם חַיָּה,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:

דם שנתערב במים -

אם יש בו מראה דם - כשר.
נתערב ביין -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
נתערב בדם בהמה, או בדם החיה -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.

רואין אותו כאילו הוא מים - פירושו כמו שאבאר. והוא שאם נפל מן היין או מדם החולין על דם הקדשים, והוא דבר מועט עד שאילו היה מים עמד הדם בעינו אדום, אז הוא כשר. ואם היה הרבה עד שאילו היה מים בטל מראית הדם, בטל הדם במיעוטו ואסור לעשות ממנו הזייה.

ורבי יהודה אומר, אין דם מבטל דם, אלא אפילו נפל כמו עשר ליטרין דם חולין על משקל דרכמון אחד מדם קדשים, מותר להזות ממנו, ולא נאמר בטל במיעוטו, שפשוט אצלו בכל דבר מין במינו לא בטיל. וכבר נתבאר מדבריו שזה העירוב הוא שיפלו המים או הדומה להן על דם הקרבן, ולא שיפול דם הקרבן במים או ביין או בדם אחר. וכן נאמר בתלמוד "לא שנו אלא שנפל מים לתוך דם, אבל דם למים ראשון ראשון בטל". וזה כבר מבואר וראוי.

ואין הלכה כרבי יהודה:


אם יש בו מראה דם כשר. והני מילי כשנפלו המים לתוך דם של קדשים. אבל אם נפל דם של קדשים לתוך מים, אמרינן קמא קמא בטיל יד, ואפילו יש בו מראה דם פסול:

נתערב ביין. שהוא אדום:

רואין אותו כאילו הוא מים. ואם היה דם זה ניכר באותן המים, כשר:

בדם בהמה. של חולין:

רואין אותו. דם של חולין כאילו הוא מים, ואם היה מראה אדמומית של דם הכשר ניכר בהם, כשר, ואע"פ שהדם הפסול מרובה עליו הרבה:

אין דם מבטל דם. דמין במינו לרבי יהודה לא בטיל, ואפילו טפה לתוך כלי גדול יז. אע"פ שאילו היה הדם מים, אין הדם הכשר ניכר בהם, אפילו הכי כשר לזריקה. ואין הלכה כר' יהודה:

דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר. אפילו רבנן מודו דלא אסרו לשם עצים ולשם מים אלא במידי דהקרבה כגון אברי חטאת ואברי עולה. וכן נתנין למעלה כו' כדלקמן אבל חולין גמורין שרי לכ"ע. לשם עצים ולשם מים. וכן נתערב בדם פסולים בדם התמצית. מדלא מפרשים התם דפליגי ברואה אני. תוספות. ומ"ש הר"ב וה"מ כשנפלו כו'. אבל אם נפל דם קדשים לתוך מים. אמרינן קמא קמא בטיל. [ועיין פ"ו דחולין משנה ה'] ובמשנה ט' פ' בתרא דע"ז מפרש התם לענין יין נסך. דהיינו כשנפל מתוך כלי קטן שאינו מוציא אלא טפה טפה. וכן פירשו התוספות אדהכא בכאן ובמנחות:

אם יש בו מראית דם כשר. לאו באדמימות מעט מתכשר. אלא מראית דם גמור קאמר. למעוטי היכא דדיהא מראיתו. דהא אי לאו טעמא דעולין או מין במינו. היה דם הפר מבטל דם השעיר כדלקמן אעפ"י שאם היה דמו של פר מים היה בו מראית דם קצת. תוספות: נתערב בדם בהמה כו' רואין כו'. רי"א אין דם מבטל דם. אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו ולקח מדם הפר ומדם השעיר (ויקרא י"ו) הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר. רבנן סברי מכאן לעולים שאין מבטלין זה את זה [והני דמים דמתניתין לא עולין נינהו ולהכי מבטלין אהדדי]. ור' יהודה סבר מכאן למין במינו שאינו בטל. ורבנן דלמא משום דמין במינו הוא. אי אשמועינן מין במינו ולא אשמועינן עולין כדקאמרת. השתא אשמועינן דעולין משום עולין הוא. ודלמא עד דאיכא מין במינו ועולין. קשיא. ורבי יהודה דלמא משום עולין הוא. אי אשמועינן כו' ודלמא כו' קשיא. גמרא פ"ג דמנחות דף כ"ב:

רי"א אין דם מבטל דם. לשון הר"ב דמין במינו לר"י לא בטיל. ואפילו טיפה לתוך כלי. גדול וכן לשון רש"י. ומדבריהם למדנו דר"י בקמא קמא בטיל נמי פליג. והדין עמהם ממתניתין ה' פ"ג דאהלות כדפירש הר"ב שם. ומסוגיא דפרק בתרא דנדה דף ע"א פירשו כך. ותימה על הרמב"ם שנראה מלשונו שבפירושו דאף ר"י מודה בקמא קמא בטיל:

(יג) (על המשנה) במים כו'. אפילו רבנן מודו דלא אסרי לשם עצים ולשם מים אלא במידי דהקרבה, כו' אבל חולין גמורין שרי לכולי עלמא לשם עצים ולשם מים. וכן דם פסולין והתמצית. תוספ':

(יד) (על הברטנורא) והיינו כשנפל מתוך כלי קטן. שאין מוציא אלא טפה טפה:

(טו) (על המשנה) מראה כו'. לאו באדמימות מעט מתכשר אלא מראית דם גמור קאמר כו'. תוספ'. ועתוי"ט:

(טז) (על המשנה) אין דם. ושניהם מקרא אחד דרשו. ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדמו של פר מרובה משל שעיר. רבנן סברי מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה [והני דמים דמתניתין לא עולין נינהו ולהכי מבטלין אהדדי]. ור"י סבר, מכאן למין במינו שאינו בטל כו'. בגמרא:

(יז) (על הברטנורא) רש"י. ומדבריהם למדנו דר"י בקמא קמא בטיל נמי פליג. ועתוי"ט:

דם שנתערב במים:    פ' הקומץ רבא דף כ"ב ובפ' כסוי הדם (חולין דף פ"ז) ותוס' פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק'.) וביד כולה מתניתין עד סוף סימן ח' פ' שר דהלכות פסולי המוקדשין סימן כ"ב כ"ג:

אם יש בו מראה דם כשר:    וה"מ כשנפלו המים לתוך דם של קדשים אבל אם נפל דם של קדשים לתוך מים אמרינן קמא קמא בטיל עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט ולענין כיסוי הדם אינו כן דאין דיחוי אצל מצות אלא בדבר קדושה כדכתבינן בפ' כסוי הדם בס"ד:

נתערב בדם בהמה או בדם החיה:    חיה ממש וי"מ חיה בהמה בחייה שיצא ממנה דם הקזה תוספות חיצוניות. וז"ל תוס' אחרות נתערב בדם וא"ת כ"ש בדם החיה וי"ל דלהידיעך כחו דר' יהודה תנייה ע"כ גליון:

נתערב בדם בהמה או בדם החיה רואין אותו כאילו הוא מים:    והא דאמר רבא בגמרא אמור רבנן מין במינו ברובא כתבו תוס' ז"ל דהיינו דלא כתנא דמתניתין דאית ליה רואין אפילו דם בדם. עוד הקשו תוס' ז"ל וא"ת דם בהמה וחיה היכי זריק ליה למזבח נהי דאמרינן רואין אותו כאילו הוא מים ולא מבטל דם אחר מ"מ מים גמורין לא הוו ולא בטל ממנו שם חולין והעלו דלמאן דאמר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא גם העלאתן לאו דאורייתא ושרי להעלותן והוכיחו זה מפרק ואני:

ר' יהורה אומר אין דם וכו':    פ' כל הפסולין (זבחים דף ל"ה) ודף ל"ו ובפ' תנוקות דף ע"א. ובגמ' בברייתא אמרה ר' יהודה משום ר"ג דאין דם מבטל דם לעניין זריקה וכסוי הדם ואין רוק טהור מבטל רוק הזב. ואין מי רגלים טהורים מבטלין מי רגלים של זב. וכתבו תוס' ז"ל דש דפעמים רואין מן המבטל כגון במתניתין שנתערב בדם בהמה. נתערב ביין ופעמים מן הבטל גבי ההיא ברייתא דקתני דלי טמא שהוא מלא יין לבן וחלב והטבילו רואין אותו כאילו הוא יין אדום ופעמים דאמרינן רואין להחמיר כי ההיא דדלי ופעמים להקל כגון במתניתין דמכשרינן ליה לזריקה וי"ל דהכל תלוי בבטל דבשביל המיעוט שלא יתבטל רואין המיעוט או הרוב בין להקל בין להחמיר ע"כ:

יכין

אם יש בו מראה דם:    מראית דם גמור, ולא מהני אדמימות לבד:

כשר:    ודוקא שנפל מים לתוך דם, או אפילו איפכא רק שנפל מכלי גדול שמערה בשפע רב, אבל בעירה דם לתוך מים מכלי שפיו צר ומוציא טפה טפה, אז אפילו יש מראית דם פסול, דקמא קמא דמטי הדם להמים נתבטל, ונראה ונדחה אינו חוזר ונראה:

נתערב ביין:    תנא בא"י קאי [כשבת דע"ג ב], שסתם יין שם הוא אדום. כמ"ש ובדם ענבים סותה:

רואין אותו כאילו הוא מים:    ואם היה לו אז מראה דם כשר:

נתערב בדם בהמה:    ר"ל בדם חולין:

אין דם מבטל דם:    דס"ל מין במינו לח בלח לא בטל אפילו א' באלף. ואפילו אם היה מים לא היה הדם ניכר, אפ"ה כשר לר"י, דס"ל לר"י דמדכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר, שמעינן דאע"ג דמעורבין הן, ודם הפר מרובה על דם השעיר, אפ"ה עדיין שם דם שעיר עליו ולא בטיל, ועל כרחך משום דהו"ל לח בלח מין במינו. ולרבנן התם ה"ט משום דעולין אין מבטלין זה את זה [מנחות כ"ב]:

בועז

פירושים נוספים