משנה הוריות ב
הוריות פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת הוריות • פרק שני ("הורה כוהן") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
הורה כהן משיח לעצמו; שוגג ועשה שוגג -- מביא פר, שוגג ועשה מזיד, מזיד ועשה שוגג -- פטור, שהוראת כהן משיח לעצמו, כהוראת בית דין לצבור.
הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו, מתכפר לו בפני עצמו. הורה עם הצבור ועשה עם הצבור, מתכפר לו עם הצבור.
שאין בית דין חייבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, וכן המשיח. ולא בעבודה זרה, עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת.
אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן המשיח.
ולא בעבודה זרה אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.
אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. וכן המשיח.
ולא בעבודה זרה, עד שיורו על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש, ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש.
אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה, ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה.
איזו היא מצות עשה שבנדה? פרוש מן הנדה. ומצות לא תעשה? לא תבוא אל הנדה .
אין חייבין על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקדשיו .
והנשיא כיוצא בהם, דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי עקיבא אומר, הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול, שהמלך לא דן ולא דנין אותו, [ לא מעיד ולא מעידין אותו ].
כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת -- היחיד מביא כשבה ושעירה, והנשיא שעיר, ומשיח ובית דין מביאין פר.
ובעבודה זרה -- היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה, ובית דין פר ושעיר, פר לעולה ושעיר לחטאת.
אשם תלוי -- היחיד והנשיא חייבין, ומשיח ובית דין פטורים.
אשם ודאי -- היחיד והנשיא והמשיח חייבין, ובית דין פטורין.
על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו -- בית דין פטורין, והיחיד והנשיא והמשיח חייבין, אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו, דברי רבי שמעון.
ומה הן מביאין? קרבן עולה ויורד.
רבי אליעזר אומר, הנשיא מביא שעיר.
- שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג,
- מֵבִיא פַּר;
- שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד,
- מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג,
- פָּטוּר;
- שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ,
- כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר:
- מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ;
- הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר,
- מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר.
- שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים,
- עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת,
- וְכֵן הַמָּשִׁיחַ;
- וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה,
- עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת:
- עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת,
- וְכֵן הַמָּשִׁיחַ;
- וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵין חַיָּבִין,
- אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה.
- אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין,
- עַד שֶׁיּוֹרוּ בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת;
- וְכֵן הַמָּשִׁיחַ.
- וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה,
- עַד שֶׁיּוֹרוּ עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:
- עַד שֶׁיּוֹרוּ בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת;
- וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
- אֲבָל חַיָּבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה,
- וּמְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה.
- אֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה?
- פְּרֹשׁ מִן הַנִּדָּה;
- וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה,
- לֹא תָבוֹא אֶל הַנִּדָּה:
- וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם,
- וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
- וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָּהֶם,
- דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן,
- חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל;
- שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ,
- לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ:
- הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן,
- שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת,
- הַיָּחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה,
- וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר,
- וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר.
- וּבַעֲבוֹדָה זָרָה,
- הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה,
- וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר:
- פַּר לְעוֹלָה,
- וְשָׂעִיר לְחַטָּאת:
- הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּבִין,
- וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִים.
- אָשָׁם וַדַּאי,
- הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין,
- וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
- עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל,
- וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם,
- וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,
- בֵּית דִּין פְּטוּרִין,
- וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין;
- אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,
- דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
- וּמָה הֵן מְבִיאִין?
- קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:
נוסח הרמב"ם
(א) הורה כהן משיח לעצמו -
- שוגג ועשה שוגג - מביא פר.
- שוגג ועשה מזיד, מזיד ועשה שוגג - פטור.
- שהורית כהן משיח לעצמו - כהורית בית דין לציבור.
(ב) הורה בפני עצמו, ועשה בפני עצמו - מתכפר לו בפני עצמו.
- הורה עם הציבור, ועשה עם הציבור - מתכפר לו עם הציבור.
- שאין בית דין חייבין - עד שיורו לבטל מקצת, ולקיים מקצת.
- וכן המשיח.
- ולא בעבודה זרה - עד שיורו לבטל מקצת, ולקיים מקצת.
- שאין בית דין חייבין - עד שיורו לבטל מקצת, ולקיים מקצת.
(ג) אין חייבין אלא - על העלם דבר, עם שגגת המעשה.
- וכן המשיח.
- ולא בעבודה זרה -
- אין חייבין אלא - על העלם דבר, עם שגגת המעשה.
[ד] *הערה 1: אין חייבין אלא - על דבר שזדונו כרת, ושגגתו חטאת.
- וכן המשיח.
- ולא בעבודה זרה -
- אין חייבין אלא - על דבר שזדונו כרת, ושגגתו חטאת.
(ד) [ה] אין חייבין - על עשה ועל לא תעשה, שבמקדש.
- ואין מביאין אשם תלוי - על עשה ועל לא תעשה, שבמקדש.
- אבל חייבין - על עשה ועל לא תעשה, שבנידה,
- ומביאין אשם תלוי - על עשה ועל לא תעשה, שבנידה.
- ואיזו היא מצות עשה שבנידה? - פרוש מן הנידה.
- בלא תעשה - אל תבוא על הנידה.
- ומביאין אשם תלוי - על עשה ועל לא תעשה, שבנידה.
(ה) [ו] אין חייבין - על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקודשיו.
- והנשיא כיוצא בהם - דברי רבי יוסי הגלילי.
- רבי עקיבה אומר:
- הנשיא - חייב בכולן,
- חוץ משמיעת הקול - שהמלך לא דן, ולא דנין אותו.
(ו) [ז] כל המצוות שבתורה, שחייבין על זדונן כרת, ועל שגגתן חטאת -
- היחיד מביא - כשבה, או שעירה,
- והנשיא - שעיר,
- ומשיח, ובית דין מביאין - פר.
- ובעבודה זרה -
- היחיד, והנשיא, והמשיח מביאין - שעירה,
- ובית דין - פר ושעיר,
- פר - לעולה,
- ושעיר - לחטאת.
(ז) [ח] אשם תלוי -
- היחיד, והנשיא - חייבין,
- ומשיח, ובית דין - פטורין.
- אשם ודאי -
- היחיד, והנשיא, והמשיח - חייבין,
- ובית דין - פטורין.
- על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקודשיו -
- בית דין - פטורין,
- והיחיד, והנשיא, והמשיח - חייבין.
- אלא, שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקודשיו - דברי רבי שמעון.
- ומה הן מביאין? - קרבן עולה ויורד.
- רבי אליעזר אומר: הנשיא מביא - שעיר.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה הוריות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב