משנה דמאי ו ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ו · משנה ד | >>
ישראל שקבל מכהן ומלוי, המעשרות לבעלים.
רבי ישמעאל אומר, הקרתני שקבל שדה מירושלמי, מעשר שני של ירושלמיה.
וחכמים אומרים, יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלים.
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִיְּרוּשַׁלְמִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִירוּשָׁלָיִם.
ישראל, שקיבל שדה מכוהן ולוי - המעשרות לבעלים.
- רבי ישמעאל אומר:
- הקרתני, שקיבל שדה מירושלמי - מעשר שני של ירושלמי.
- וחכמים אומרים:
- יכול הוא הקרתני - לעלות, ולאכלו בירושלים.
קרתני - איש מיוחד לכפר. וירצה לומר, איש משאר ארץ ישראל, חוץ מירושלים.
והלכה כחכמים, שאמרו יקח כל אחד מהם ממעשר שני, כפי חלקו בחולין:
המעשרות לבעלי'. בהא אפילו רבנן מודו כיון דגוף השדה שלהן מקום מעשר שיורי משייר:
קרתני.על שם עירו כמו ירושלמי על שם ירושלים ובערוך פי' לשון קריה שדרך בני הכפרים לקבל שדות מבני הכרכים:
ירושלמי (הל' ג) על דעתיה דר' ישמעאל אילו כהן טמא שהיה שותף עם כהן טהור שמא אין חולקין במעשרות תמן יכול הוא למכרה לכהן טהור ברם הכא יכול הוא הקרתני לעלות ולאוכלו בירושלים פירוש אבל למוכרו אינו יכול למכור דאין מעשר שני נמכר ובירושלים אין דעתו לטרוח מסתמא:
' -אין פירוש למשנה זו
רבי ישמעאל אומר וכו' מעשר שני וכו'. כתב הר"ש ירושלמי על דעתיה דרבי ישמעאל אילו כהן טמא שהיה שותף עם כהן טהור שמא אין חולקים במעשרות. תמן יכול הוא למכרו לכהן טהור ברם הכא יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלים. פירוש אבל למכרו אינו יכול למכור דאין מעשר שני נמכר בירושלים ע"כ:
[הקרתני. פירש הר"ב ל' קריה וכו' בכפרים. ומצאת. בפירוש שהזכרתי פעמים ובלשון ערבי קורין לכפר אלקוריא"ה]
(ה) (על המשנה) הקרתני. מודה בכהן טמא שהוא שותף עם הטהור דאפילו הכי חולק עמו דהרי יובל למוכרו לטהור. אבל הכא אין רשאי למכור חוץ לירושלים:
המעשרות לבעלים: מפ' בתוספתא דהיינו תרומה ומע"ר. והכי תניא התם ישראל שקבל שדה מכהן תרומה לכהן ומע"ר ומע"ש חולקין בשוה. לוי שקבל שדה מכהן תרומה לכהן מע"ר ומע"ש חולקין בשוה. כהן שקבל שדה מלוי מעשר ללוי תרומה ותמ"ע חולקין בשוה ע"כ:
הקרתני: יש גורסין אף הקרתני. קרתני פי' ע"ש עירו כמו ירושלמי ע"ש ירושלים הר"ש והרא"ש ז"ל והרמב"ם ז"ל פי' קרתני איש מיוחס לכפר וירצה לומר איש משאר א"י חוץ מירושלים וכן פי' בערוך. ירושלמי. על דעתיה דר' ישמעאל כו' עד ולאכלו בירושלים. פי' אבל למכרו אינו יכול למכור דאין מע"ש נמכר ובירושלים אין דעתו לטרוח מסתמא. הר"ש ז"ל. וכמדומה לי שנפל טעות בס' תוי"ט:
יכין
ישראל שקבל מכהן: או:
ומלוי המעשרות לבעלים: בהא כ"ע מודו. דמעשרות שיורא שייר:
ר' ישמעאל אומר הקרתני: בן כפר שחוץ לירושלים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת