משנה דמאי ו ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ו · משנה ג | >>
כהן ולוי שקבלו שדה מישראל, כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה.
רבי אליעזר אומר, אף המעשרות שלהן, שעל מנת כן באו.
כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל,
- כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אַף הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.
כוהן ולוי, שקיבלו שדה מישראל -
- כשם שחולקין בחולין - כך חולקין בתרומה.
- רבי אליעזר אומר:
- המעשרות שלהם - שעל מנת כן באו.
כשם שחולקין בחולין, כך חולקין בתרומה - רוצה לומר, שזה הלוי או הכהן, כשיפסוק עם ישראל בעל השדה, לתת לו שלישית התבואה או רביעיתה, צריך לתת לו שלישית התרומה והמעשר כפי החלק ההוא, ויקחנה ישראל, ויתן החלק ההוא אשר נפל לו מן התרומה והמעשר, למי שירצה מן הכוהנים והלויים.
ואמר רבי אליעזר, לא, אלא אותו הכהן יקח כל התרומה, ואם יהיה המקבל לוי, יקח כל המעשר.
שעל מנת כן באו - רוצה לומר, שהם לא יקבלו זה השדה מישראל, אלא לזה העניין, להיות המתנות האלה להם.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
המעשרות שלהן. ותחלה נוטלין תרומה ומעשר מכל השדה והשאר חולקין למחצה לשליש ולרביע:
ירושלמי (הל' ב) מתיבין רבנן לר' אליעזר במה קנו אמר להם אף אתם מודים שאם התנו ביניהם שהמעשרות שלהן אפי' התנו במה קנו סתמן נעשה כאומר לו תלוש מקרקע זה שתקנה לך מעשרותיך :
כשם שחולקין בחולין כר חולקים בתרומה - כשנוטל בעל השדה מחצה ושליש ורביע ממה שהוציאה השדה נוטל גם כן מחצה ושליש ורביע מן התרומה והמעשרות המוטלות עליה ונותנן הוא לכל כהן ולוי שירצה:
אף המעשרות שלהן - אם המקבל כהן כל התרומה שלו, ואם לוי הוא כל המעשר שלו:
שעל מנת כן - ירדו לקבל שדה זו באריסות. ואין הלכה כרבי אליעזר דאע"ג דעל מנת כן ירדו במה קנו: ד
ד המעשרות לבעלים - בהא אפילו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר מודו, דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה:
הקרתני - לשון קריה, כלומר האיש היושב בקריה בכפרים. שכן דרך בני הכפרים לקבל שדה מבני הכרכים:
יכול הוא הקרתני וכו' - הלכך כל אחד נוטל חלקו במעשר שני. וכן הלכה:
כך חולקים בתרומה. ובמעשרות כן לשון הרמב"ם בפרק ו מהלכות מעשר. ואע"ג דבנוסחי המשניות ליתא לרבותא נקט דאפי' תרומה שאינה ראויה כלל לזר
אף המעשרות שלהן. כבר כתבתי בריש פ"ד שהושאל שם מעשר לכלל המתנות ועוד דהוי הכא רבותא דאפי' המעשר הראוי לזר שיאכלה כמו הלוי אפי' הכי אין חולקין ועיין במשנה ה:
שעל מנת כן באו. וכתב הר"ב דאין הלכה דבמה קנו. ירושלמי התיבון רבנן לרבי אליעזר במה קנו. אמר להם אף אתם מודים שאם התנו ביניהם שהמעשרות שלהם אפי' התנו במה קנו. סתמו נעשה כאומר לו תלוש מקרקע זה שתקנה לך מעשרותיך. [ובהכי קני כדתנן במשנה ז פרק (ח) [ה] דב"ב]:
(ד) (על הברטנורא) ורבנן סתמו בהתנה שהמעשרות שלהם דהוה ליה כאומר לו תלוש מקרקע ותקנה לך. ובהכי קני:
כך חולקין בתרומה: כתב הח' הר"ר יהוסף ז"ל פי' ולא אמרי' כיון שא"א לגרן שתעקר בלתי הפרשת תרומה לא יחלקו אלא במה שנותר אחר הפרשת התרומה אלא אע"פ שמפרישין התרומה חולקין אותה ג"כ. ור"א אומר לא זו בלבד שנוטלים חלקם אלא שגם חלקו של בעה"ב בתרומה שע"מ כן באו בודאי שהוא יחזיק עמהם טובה זו ויתננה להם והוי כאילו התנו. ולא תרומה בלבד אלא אף המעשרות אמרי' הכי ואע"ג דבכל הספרים לא מצאתי הגי' אף המעשרות מ"מ אינו ר"ל דוקא מעשרות ולא תרומה אלא בכלל תיבת המעשרות יש ג"כ תרומה. כי גם התרומה נכללה בתיבה כמו שמצינו בכ"מ בתלמוד שכשמזכיר תרומה ומעשרות אינו אומר תיבת תרומה אלא כוללה בתיבת מעשרות כההיא דתנו לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות וכן ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות וכו' וכן מה שאמרו יש קנין לנכרי בא"י להפקיע מן המעשרות וכן כדומה לזה הרבה שכולם ר"ל גם התרומה וכן צריך לפרש בכל הפרק כשאמר המעשרות לבעלים שר"ל תרומה ומעשרות. ע"כ. וכתב הרש"ש ז"ל והא דנקטי רבנן תרומה רבותא אשמעי' דאע"ג דתרומה לא חזיא לזרים וה"א דשיירה למקבל דחזי' ליה קמ"ל. ור"א נקט מעשר לרבותא דאע"ג דמעשר חזי לזרים וחזי לבעל השדה וה"א דמעשר מיהת שניהם שוין בו קמ"ל כיון דבעי ליתנו ללוי אחר משום גזל השבט מקבל קדים ע"כ וכן בתוי"ט. ויש גורסים במשנה במילתיה דר"א אף וא"כ פשיטא דלרבותא נקט מעשרות:
יכין
כהן: או:
ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין: הבעה"ב והאריס:
בחולין כך חולקין בתרומה: ובמעשרות. רק נקט תרומה. מדנפרשת ראשונה:
רבי אליעזר אומר אף המעשרות שלהן: התרומה לכהן והמעשר ללוי. ובמלת מעשרות נכלל נמי תרומה בהרבה מקומות. מיהו אפשר דלעיל נקט תרומה לרבותא. דאפילו תרומה שנתנה בעוד שלא נעקר הגורן. וכל התבואה עדיין היא בשדה (המוכר). אפ"ה נוטל הנותן חלקו מהתרומה. ור"א נקט מעשרות לרבותא. דאפילו המעשרות. שרגיל הנותן ליתן בביתו. אפ"ה צריך ליתנו להמקבל:
שעל מנת כן באו: ירדו לשדהו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת