משנה גיטין ז ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ז · משנה ח | >>
הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש, אינו גט.
הרי זה גיטך מעכשיו כא אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש, הרי זה גטכב.
הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- אֵינוֹ גֵּט.
- וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- הֲרֵי זֶה גֵּט:
- וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
הרי זה גיטיך,
- אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
- מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.
- מעכשיו -
- אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
- ומת בתוך שנים עשר חודש - הרי זה גט.
- אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
אבל אינה מותרת לאחרים אלא בחליצה, עד שישלמו שנים עשר חדש:
אינו גט - דכיון דלא אמר מעכשיו, משמע לאחר שנים עשר חודש יהא גט, והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:
הרי זה גטך אם לא באתי כו' הרי זה גטך מעכשיו כו'. לשון הר"ן. ותמיהני הך מתניתין יתירתא היא. דתרי גווני דידה. מאם מתי אינו גט. ומעכשיו אם מתי הרי זה גט. דתנא לעיל [מ"ג] שמעינן להו. ונ"ל דה"ק דסד"א נהי דאם מתי כלאחר מיתה משמע. הני מילי היכא דתלה במיתה דכיון דלא מגרש לה. אלא כי היכי דלא תפול קמיה יבם. אף הוא אינו רוצה שיחול גטה אלא לאחר מיתה. דסבור הוא דיש גט לאחר מיתה. אבל הכא דתלה באם לא באתי סד"א דמעכשיו משמע. קמ"ל. א"נ סד"א התם משום הכי אמרינן דכי לא אמר מעכשיו כלאחר מיתה דמי. דחיישינן דלמא אינו רוצה בגירושיה כלל. דידוע הוא שאין גט לאחר מיתה ולפיוסה איכוין. אבל הכא דאפילו נימא דלאחר שלא יבא משמע. מ"מ כי לא מת גירושיה חיילו ולגרשה מכוון. סד"א שאם לא באתי גרידא מעכשיו משמע. קמ"ל. ע"כ.
הרי זה גט. ובגמ' איכא מאן דמתני אמתני' דה"נ שצריך שיאמינה אם תאמר שלא בא. וכן פסק הרא"ש. ואיכא דלא מתני הכי אמתני' דכיון שלא ראינו שבא לעיר משיצא לא חיישינן שמא בא. והר"ב שלא כתב כן במתני' סובר כהרמב"ם שפסק בפ"ט מה"ג כלישנא דלא מתני אמתני'. וטעמו כתב המגיד שסובר שחששות אלו שמא פייס ושמא בא אינן מדאורייתא מפני שבדין תורה העמד דבר על חזקתו וכיון שנתגרשה אין חוששין לדבר אחר שאין אנו רואים אותו. ואין ספק מוציא מידי ודאי אלא שחכמים חששו בערוה החמורה כו'. וכיון שכן נמצא שמחלוקת לשונות אלו בדרבנן והלך אחר המיקל:
הרי זה גט. ובגמ' איבעיא להו אם מותרת מיד שמת. שהרי ודאי לא יבא עוד. ויש כאן קיום תנאי או דלמא לאחר י"ב חדש דאתקיים תנאה. ופי' התוס' משום דאיכא למגזר אטו לא מת. והר"ן פירש דאיכא למימר דאיהו ודאי לא הוי חייש למיתה דידיה ולא היה גומר ומגרש אלא לאחר י"ב חדש. ע"כ. ולא אפשיטא ופסקו לחומרא.
(כא) (על המשנה) מעכשיו. אע"ג דכבר תנן לה לעיל מ"ג, סלקא דעתך אמינא נהי דאם מתי לאחר מיתה משמע, ה"מ היכא דתלה במיתה, דכיון דלא מגרש לה אלא כי היכי דלא תפול קמי יבם אף הוא אינו רוצה שיחול גיטה אלא לאחר מיתה רסבור הוא דיש גט לאחר מיתה, אבל הכא דתלה באם לא באתי סד"א רמעכשיו משמע. קמ"ל כו'. הר"נ. וע"ע:
(כב) (על המשנה) ה"ז גט. ובגמרא איכא דמתני אמתניתין דהכא נמי שצריך שיאמינה אם תאמר שלא בא ואיכא דלא מתני הכי אמתניתין דכיון שלא ראינו שבא לעיר משיצא לא חיישינן שמא בא. והר"ב שלא פירש משמע שסובר ד. א"צ. וכ"פ הר"מ. עוד אבעיא להו, אם מותרת מיד שמת, שהרי ודאי לא יבא עוד. ויש כאן קיום תנאי או דלמא לאחר יב"ח דאתקיים תנאה ; פירשו התוכפ', משום ד. איכא למיגזר אטו לא מת, ולא איפשטי, ופסקו לחומרא:
הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש ומת: וכו'. ר"פ בתולה נשאת וד' ג' ובפירקין דף ע"ב ב' ובפ' אין מעמידין (עבודה זרה ד' ל"ז) כולה מתני':
הרי זה גיטיך מעכשיו: כו'. וכתב הר"ן ותמיהני הך מתניתין יתירתא כו' [עי' בתוי"ט] ובהכי מיתרצא לי לישנא דנקט אביי בגמרא גבי פלוגתא דר' יהודה נשיאה ורבנן דמתני' הכל מודים כל היכא דאמר לה לכשתצא חמה מנרתקה וכו' עד לא נחלקו אלא באם תצא וכו' דאמאי לא נקטה בגוונא דמתני' ולימא הכל מודים היכא דאמר לה לאחר שלא אבוא דלאחר י"ב חודש אמר לה ואי מאית בתוך י"ב חדש הוי גט לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה על מנת שלא אבוא לאחר י"ב חדש מעכשיו קאמר לה וה"ל גט מחיים דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי לא נחלקו אלא באם לא באתי ר' יהודה נשיאה ס"ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואפילו בתנאי על פה כגון האי שאינו כתוב בשטר וה"ל כמהיום אם מתי או כמו מעכשיו אם מתי ורבנן לא ס"ל כר' יוסי וה"ל כאם מתי גרידא אלא מש"ה נקט בההוא גוונא לאשמועינן רבותא דמתני' דלא מיבעיא דבתולה גיטא בתנאי שאפשר שלא יתקיים כגון הכא דבמתני' דלרבנן אומר אם לאו כאומר מעכשיו דמי אלא אפי' תלה בתנאי המתקיים ודאי כגון אם תצא חמה מנרתקה דסד"א דמודו רבנן דמעכשיו גמר ומגרש קמ"ל דאפ"ה לרבנן אומר אם לאו כאומר מעכשיו דמי עכ"ל ז"ל: עוד כתב לעיל בפירקין סוף ד' תק"ץ דאע"ג דלר"מ יליף מתנאי בני גד ובני ראובן חמשה דקדוקי תנאים כדכתיבנא בפ' האומר דקדושין אנן לא קיי"ל כותיה אלא בשנים שיהא אפשר למעשה להתקיים על ידי שליח ושיהא התנאי קודם למעשה. [הגה"ה וכי תימא מ"ש הני י"ל מאי דמשמע לן מסברא מסמכינן ביה ואידך לא ילפינן מיניה ותדע וכו' כמו שכתב הוא ז"ל בפ' האומר דקדושין ע"ש או בתוס' פ' המדיר (כתובות דף ע"ד)]: וא"ת הא תנן בפירקין כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש והא הכא דמעשה קודם לתנאי ואפ"ה תנאי קיים איכא למימר דמתני בהדי שליח שאני דכל תנאי מהני ביה לפי שאינו נעשה שלוחו אלא במה שנראה מתוך גלוי דבריו ומ"מ צ"ל דהא דתנן בפירקין ה"ז גיטיך אם לא באתי ופרכינן עלה וליחוש שמא בא דאלמא התנאי קיים שהמשנה שנוייה שלא בדקדוק וכן הרבה כיוצא בה דאי לא ה"ל מעשה בתחלתו ותנאו בטל ע"כ. אבל מתוך דברי הרמב"ם ז"ל בהלכות אישות פרק ששי נראה דלא מקרי מעשה קודם לתנאי אא"כ נעשה המעשה תחלה אבל בדבור המעשה תחלה אין חשש ולדבריו המשניות שנויות בדקדוק וכבר השיגו עליו הראב"ד והר"מ הכהן ז"ל בהגהותיהם גם אלה דברי הר"ן ז"ל בפ' האומר דקדושין וכן כתב שם המגיד משנה ובגמרא אמרינן דר' יהודה נשיאה בן ר"ג בנו של רבינו הקדוש דהוא הוה בי דינא דשרו משחא התירוה להנשא דאע"ג דלא אמר מעכשיו כמ"ד מעכשיו דמי וסבר לה כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו גבי הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינו צריך וכדכתיבנא לעיל בפירקין סי' ג' וכיון דזמנו של שטר מוכיח עליו ה"ל כשאומר אם לא באתי כאומר מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי דאמרינן לעיל ריש סי' ג' גבי אם מתי דשתי לשונות במשמע משמע מעכשיו וגם משמע לכשיגיע ומ"ס פי' דרבנן דמתני' סברי דלא אמרינן כר' יוסי וה"ל כאם מתי גרידא דאמרן לעיל דלאחר מיתה הוא לכשאמות והכא נמי משמע לכשלא אבוא לאחר י"ב חדש:
מעכשיו: וכו'. פ"ד דנדרים ד' כ"ז ובפ' כל הגט (גיטין ד' כ"ט) ובפירקין סמוך לה באותו עלה קודם מקומה. ובגמרא איבעיא לן אימת שרינן לה להאי איתתא דאמר לה מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש לאלתר שרינן לה ואפילו קודם י"ב חדש דהא ודאי לא אתי עוד ויש כאן קיום התנאי או דילמא לאחר י"ב חדש שרינן לה לכי מיקיים תנאה ולא אפשיטא וכתב הרי"ף ז"ל ולחומרא עבדינן ולא פטרינן לה בלא חליצה ולא שרינן לה לעלמא אלא לאחר י"ב חדש לכי מיקיים תנאה ע"כ. ותו איכא בגמרא מאן דמתני הכא נמי דבעינן שיאמיננה אם תאמר שלא בא:
יכין
הרי זה גט: אף דכבר שמעינן לרישא וסיפא ממ"ג. אפ"ה קמ"ל הכא ברישא רבותא, אף דלא תלה תנאו במיתה, אפ"ה אמרינן אין גט לאחר מיתה. וסיפא נמי נראה לי דרבותא קא משמע לן, דבאמר מעכשיו, אף שהוא לא התנה רק סתם, לא אמרינן דמסתמא נתכוון רק כשיתעכב בחייו מלחזור, ולא לכשיתעכב מלחזור מחמת מיתה, דהרי מיתה לא שכיח [כגיטין דכ"ח ב'], ואיך יתכוון לעיכוב כזה. אפ"ה כשמת הוה גט:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת