משנה גיטין ז ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ז · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום, והיה הולך מיהודה לגליל, הגיע לאנטיפטרס וחזר, בטל תנאו.

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותנאי וחזר, בטל תנאויח.

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך למדינת הים, והגיע לעכו וחזר, בטל תנאו.

הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום, היה הולך ובא, הולך ובא, הואיל ולא נתייחד עמה, הרי זה גט.

משנה מנוקדת

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,

וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל,
הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרָס וְחָזַר,
בָּטֵל תְּנָאוֹ.
הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה,
וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר,
בָּטֵל תְּנָאוֹ.
הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם,
וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר,
בָּטֵל תְּנָאוֹ.
הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם,
הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא,
הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ,
הֲרֵי זֶה גֵּט:

נוסח הרמב"ם

הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
היה הולך מיהודה - לגליל,
הגיע לאנטיפטרס וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
והיה הולך מגליל - ליהודה,
והגיע לכפר עתני וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
והיה הולך למדינת הים,
הגיע לעכו וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
כל זמן שאעבור מכנגד פניך - שלשים יום,
היה הולך ובא - הולך ובא,
הואיל ולא נתיחד עימה - הרי זה גט.

פירוש הרמב"ם

אנטיפטרס - מקום בארץ יהודה.

וכפר עתני - מקום בארץ הגליל.

ועכו - שכנה לארץ ישראל על המיצר.

וזאת המשנה בנויה על שתי תנאין, וזה כשהוא אמר לה אם הגעתי לגליל הרי הוא גט, ואם לא הגעתי לגליל אלא נשתהתי ביהודה שלשים יום הרי הוא גט, ואם לאו אינו גט. לפיכך כשהגיע לאנטיפטרס וחזר בתוך שלשים יום אינו גט, לפי שאנטיפטרס מארץ יהודה הוא ולא שהה שלשים יום. וכמו כן הדין באמרו גליל ומדינת הים.

ומה שאמר היה הולך ובא - רוצה לומר בזה שהוא גט כשר ואינו גט ישן, ולא תתגרש בשום פנים אלא עד שלא יהיה מצוי במדינה שלשים יום רצופים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הגיע לאנטיפטרס - מפרש בגמרא משנה זו, כגון דאתני שני תנאים, אי מטינא לגליל, לאלתר ליהוי גיטא. ואי לא מטינא לגליל, אי משתהינן תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא, ואי לא, לא ליהוי גיטא יז. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל מטא, ולא אשתהי תלתין יומין:

וכן אם היה הולד מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי - שהוא בקצה גבול הגליל:

וכן אם היה הולר למדינת הים והגיע לעכו - שהוא בקצה גבול של א"י יט וחזר בתוך ל' יום, בטל הגט. שהרי לא הלך למדינת הים וגם לא נשתהה ל' יום:

כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום - כשאשתהוז ל' יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:

והיה הולו ובא וכו' - לאחר מכאן כשישתהה ל' יום עובר מנגד פניה, יהא גט. ולא אמרינן הואיל ומעיקרא היה הולך ובא, ניחוש שמא פייס קטטה שביניהם ובטל גיטא, דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא, לא חיישינן שמא פייס כ. וכי מקיים תנאיה ושהה ל' יום עובר מנגד פניה, הוי גיטא. ובגמרא מוקי לה באומר בשעת התנאי ע"מ כן אני מוסר לה הגט, שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי. וכן הלכה. שאם לא אמר כן בשעת התנאי, חיישינן שמא יבא בעל ויערער ויאמר פייסתי:

פירוש תוספות יום טוב

הרי זה גטך אם לא באתי. עיין מ"ש בזה בסוף פ"ז דב"מ:

והיה הולך מיהודה לגליל. כתב הר"ב מפרש בגמ' משנה זו. כגון דאתני ב' תנאין כו' והכי משמע מתני' הרי זה גטך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום. מיום שאצא מכאן. והיה הולך מיהודה לגליל ותלה הגט גם בביאתו לגליל. ר"ן:

בטל תנאו. ואין כאן עוד לקיימו וכו'. ואפילו קיימו לאחר זמן הרי לא התנה אלא על מהלך ראשון. ר"ן וכן פירש"י.

והגיע לעכו כו'. כתב הר"ב שהרי לא הלך למ"ה. דעכו מא"י היא אע"ג דלענין מביא גט ממ"ה עכו כח"ל לת"ק דמתני' ב' דפ"ק:

ה"ז גט. כתב הר"ב ובגמ' מוקי לה כו'. וכן הלכה שאם לא אמר כן בשעת התנאי חיישינן שמא יבא הבעל ויערער ויאמר פייסתי. גמ'. ופירוש רש"י כלשון הר"ב שכתב ונתייחדתי [דמשמע] שיחדה עמו ובעל ה"ל גט ישן. ע"כ. כלומר ותנן במ"ד פרק דלקמן דב"ה אוסרין לגרש בו. ופירש הר"ן והכא תנן הרי זה גט. דמגרשים בו לכתחלה. ע"כ. לפי שמחשב קיום התנאי לנתינת הגט. ול"נ לפרש דהכא לאו חששא זו היא. אלא חששא דכשיאמר פייסתי ונתייחדתי ה"ל גט ישן וקי"ל דלא תנשא לכתחלה. אלא כשהלך למ"ה כמו שפירש הר"ב לקמן וכן פירש"י ואף הר"ן ז"ל. ועיין בהרא"ש פרק דלקמן. דמפרש דהא דגט ישן תנשא לכתחלה. דוקא בנתנו לה הבעל אחר היחוד דאז ליכא למיחש. דבא עליה ויאמרו גטה קודם לבנה. דאיהו גופיה לא יתן לה משום פגם בנו אלא יכתוב גט אחר. אבל הרא"ש אינו מפרש דתנשא לכתחלה דוקא כשהלך למ"ה. והרמב"ם בפ"ג מה"ג לא כתב שהלך למ"ה. ואפ"ה לא כתב כדברי הרא"ש. וטעמא לאו דמפרש כפירוש הר"ן אלא שיש לו פירוש אחר בענין פייסתי דכלומר שמחלה התנאי כמפורש בדבריו פ"ט מה"ג. וכתבו התוספות לעיל פ"ב דף י"ח דמדכתב רש"י [וכ"כ הר"ב] שמא יבא בעל ויערער [משמע] שהחששא זו אינו אלא משום לעז בעלמא שיוציא הבעל לעז. וכיון שהאמינה עליו לא יוציא לעז דכסיפא ליה מלתא. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) והכי משמע מתניתין, הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום מיום שאצא מכאן, והיה הולך מיהודה לגליל ותלה הגט גם בביאתו לגליל. הר"נ:

(יח) (על המשנה) בטל תנאו. ואין כאן עוד תנאי לקיימו כו'. ואפילו קיימו לאחר זמן, הרי לא התנה אלא על מהלך ראשון. רש"י:

(יט) (על הברטנורא) דעכו מא"י הוא. אע"ג דלענין מביא גט ממדינת הים עכו כחוצה לארץ לת"ק דמשנה ב' דפ"ק:

(כ) (על הברטנורא) וכ"פ רש"י, כשיחדה עמו ובעל הו"ל גט ישן. ע"כ. כלומר ותנן במ"ד לקמן דבית הלל אוסרין לגרש בו. והכא תנן ה"ז גט דמגרשים בו לכתחלה. הר"נ. לפי שמחשב קיום התנאי לנתינת הגט כו'. וכתבו התוספ' דמלשון רש"י (וכ"כ הר"ב) ויערער, משמע שחששא זו אינה אלא משום שיוציא לעז, וכיון שהאמינה לא יוציא לעז, דכסיפא ליה מלתא. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ה"ז גיטיך אם לא באתי:    וכו'. עד סו' הפ' בטור א"ה סי' קמ"ד:

והיה הולך למד"ה והגיע לעכו:    שהיא סוף א"י אף על גב דלענין המביא גט ממדינת הים עכו כח"ל לת"ק דפ"ק במתני' ב' ואיתה בתוס' רפ"ק דמכלתין. וכולהו תלתא באבי קמייתא דמתני' מיירי בשהתנה עמה שני ותנאים וכדפי' ר"ב ז"ל וכתב הר"ן ז"ל והכי משמע מתני' ה"ז גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום מיום שאצא מכאן והיה הולך מיהודה לגליל ותלה הגט גם בביאתו לגליל:

בטל תנאו:    ואין כאן עוד לקיימו ואפי' קיימו לאחר זמן הרי לא התנה אלא על מהלך ראשון ע"כ:

כל זמן שאעבור מכנגד פניך:    תוס' פ' המביא תניין (גיטין דף י"ח) ובגמרא פריך והא לא עבר שלשים יום רצופים ואמאי הוי גט ורב הונא תירץ דמאי פניך תשמיש ולשנא מעלייא נקט והרי עבר שלשים יום רצופים בלא תשמיש כדקתני הואיל ולא נתייחד עמה ור' יוחנן אמר לעולם פניך ממש ודקשיא לך ואמאי הוי גט הא לא עבר שלשים יום רצופים מי קתני ה"ז מגורשת הרי זה גט קתני דלא הוי גט ישן כדפי' ר"ב ז"ל דלכי מקיים תנאיה להוי גיטא. וביד שם פ"ט סי' ט'. ושם במגיד משנה כתוב בשם הרמב"ן ז"ל שיש גורסין ע"מ. שאעבור מנגד פניך שלשים יום וכו' ע"ש וכן כתב ג"כ הר"ן ז"ל בתשובה בשם הגאונים ז"ל הביאה בית יוסף באבן העזר סי' קל"ד וסי' קמ"ג. גם בר"פ השולח פי' הר"ן ז"ל וז"ל לגרסת הגאון ז"ל שגורס על מנת כיון דקא מתני ע"מ שאעבור ושהיא נאמנת עלי הרי היא מתגרשת מעכשיו ע"מ שתאמר שעבר מכנגד פניה שלשים יום ושתהא היא נאמנת לומר לא פייס ולא בא ואפילו אתו סהדי דמסהדי דפייס או בא וידעי דמשקרא אפ"ה כיון שהיא אומרת שלא בא ולא פייס גיטיה גיטא דהא הכי אתני איהו דבדידה קאי למישרי האי תנאי דבעי בגיטא עכ"ל ז"ל. ועיין עוד שם. ומ"מ נראה מפי' הר"י ז"ל כאן שזו הגרסא היא על הברייתא דמייתי בגמרא לסיועי מינה לר' יוחנן שכן כתב כאן ויש נוסחאות שגורסין בהך ברייתא ע"מ שאעבור וכו'. ועיין ג"כ במ"ש לעיל בסי' ד' בשם הרשב"א ז"ל וז"ל כאן תניא כותיה דר' יוחנן ה"ז גיטיך כל זמן שאעבור מנגד פניך שלשים יום כך היא גרסת הספרים וק"ק דכיון דלא אמר מעכשיו ולא ע"מ אמאי איצטריך למיתני בסיפא ולאחר לא תנשא עד שלשים יום דהא ודאי פשיטא דהא לא הוי גיטא עד בתר תלתין יומין ונראה דע"מ שאעבור גרסינן וכן היא במקצת הנוסחאות והיינו דאיצטריך למימר ולאחר לא תנשא עד שלשים יום אע"פ שאם נתקיים התנאי נמצאת מגורשת מעכשיו אבל הרמב"ן נ"ר כתב דגרסת הספרים יש ליישבה ולומר דברייתא לפרושי הרי זה גט דמתני' אתא ולהכי קתני ה"ז גט ולא תנשא עד שיתקיים התנאי דשלשים יום כלומר דלכי מלו תלתין יומין הוא דהוי גיטא עכ"ל ז"ל. ותימה שלא הגיה ר"ש לוריא ז"ל וגם להרב בצלאל אשכנזי ז"ל בברייתא הנזכרת מלות ולאחר לא תנשא עד שיעברו שלשים ולגט ישן אין חוששין וכו' שהרי לא נתייחד עמה וכדאיתיה ג"כ ברב אלפס ובהרא"ש ז"ל. בסוף פי' ר"ב ז"ל כל זמן שתאמר שלא באתי ונתייחדתי ופייסתי וכו' אמר המלקט הוא פי' רש"י ז"ל וכן בטור סוף סי' קמ"ד אבל רוב המפרשים ז"ל סוברים שר"ל ליחוש שמא פייס בדברים ומחלה התנאי וכן ג"כ בהרמב"ם ז"ל שם פ"ט סי' י':

תפארת ישראל

יכין

הגיע לאנטיפטרס:    עיר שבין גבול יהודה לגליל, והיא בא"י וסמוך לה היה כפר עותנאי והיא עיר בגליל:

וחזר:    מיד:

בטל תנאו:    לפי מה דנקט מתניתין, שהתנה אם לא יחזיר מגליל, ק' למה הגט בטל, הרי לא הלך לגליל ונמצא שלא חזר משם. אלא מתניתין מיירי שהיה הולך לדרכו, והתנה מקודם ב' תנאים, שאם יבוא לגליל, תיכף יהיה גט, ואם לא ילך לגליל, עכ"פ כשישתהה ל"י יהיה גט. ולהכי כשחזר מאנטיפטרוס, בטל ב' התנאים, דלא לגליל הלך ולא שהה ג"כ ל"י:

והיה הולך מגליל ליהודה:    ולהכי התנה עוד, שבאם יגיע ליהודה תתגרש מיד:

והגיע לכפר עותנאי:    הוא סוף גבול גליל.

וחזר:    מיד:

בטל תנאו:    דלא ליהודה הלך וגם כן לא שהה ל"י:

והיה הולך למדינת הים:    ולהכי התנה עוד שכשיגיע למדה"י תתגרש מיד:

והגיע לעכו:    היא בסוף א"י:

בטל תנאו:    דלא למדה"י הלך וג"כ לא נשתהה ל"י. ובכל הג' בבות נפסל הגט לגמרי מלגרש בו עוד, אפילו קיים אח"כ תנאו, אפ"ה הרי לא התנה רק על מהלכו הראשון. ונ"ל דקמ"ל תנא דאע"ג דאם רק היה מתנה התנאי של ל"י, וחזר קודם הל"י היה יכול לקיים תנאו אח"כ, וכסיפא דמשנתינו, ואפ"ה אם התנה עוד תנאי שילך למקום פלוני במהלך ראשון, ולא הלך לשם במהלך ראשון, אז ביטל לגמרי גם התנאי של הל' יום. וכ"ש בהתנה רק תנאי המקום לבד והלך וחזר קודם שהגיע לאותו מקום, מיד ביטל הגט, ונפסל לגמרי, אפילו ילך אח"כ לשם, עכ"פ הוא לא התנה רק על מהלך הראשון. והא דנקט תרתי בבא, הלוכו לגליל והלוכו ליהודה. ה"ט, מדסד"א דדוקא בהתנה על הלוכו לגליל, כל שלא הגיע לגליל ממש, אע"ג שכבר הגיע קרוב לגליל ביטל תנאו ונפסל הגט, והיינו משום דיהודה חשיב טפי, דשם ירושלים מקום המקדש ומושב המלך והסנהדרין, להכי לא בטל עיר שבקצה גבולה לגבי גליל שהתכוון לילך לשם. אבל אי הוה איפכא שהתנה על הלוכו מגליל ליהודה, סלקא דעתך אמינא דאף על גב דעותנאי גליל הוא אפ"ה מדסמוך גם ליהודה, בטל לגבי חשיבות דיהודה שהתכוון לילך לשם, ונהוי כאלו כבר הגיע ליהודה ונהוי גט, קמ"ל דאין כל א' בטל לגבי חבירו. ונקט תו בבא דעכו לאשמעינן דאע"ג דלענין מביא גט דינו כח"ל [כפ"א מ"ב] אפ"ה הכא דינו כא"י:

הרי זה גטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום:    שאשהה ל"י מראות פניך.

הרי זה גט:    אם לאחר שהלך ובא, שוב שהה ל"י מראות פניה. ולא חיישינן כיון שלא גירשה מעכשיו, שמא יוציא לעז שפייס ביני ביני וביטל הגט. דמיירי באמר בשעת התנאי שתהא נאמנת עלי שלא פייסתי [תו' די"ח]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים