משנה גיטין ד דפוסים

משנה אעריכה

השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר לו, גט שנתתי לך בטל הוא, הרי זה בטל.

קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא, הרי זה בטל.

אם משהגיע הגט לידה, שוב אינו יכול לבטלו.

משנה בעריכה

בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו.

התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן, מפני תקון העולם.

בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה.

התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב, איש פלוני וכל שם שיש לו, אשה פלונית וכל שם שיש לה, מפני תקון העולם.

משנה געריכה

אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה.

נמנעו מלהשביעה, התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו, וגובה כתובתה.

העדים חותמים על הגט, מפני תיקון העולם.

הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.

משנה דעריכה

עבד שנשבה ופדאוהו, אם לשום עבד, ישתעבד.

אם לשום בן חורין, לא ישתעבד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, בין כך ובין כך ישתעבד.

עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו, שורת הדין אין העבד חייב כלום.

אלא מפני תקון העולם, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על דמיו.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אינו כותב אלא משחרר.

משנה העריכה

מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל.

אמרו להם בית שמאי, תיקנתם את רבו, ואת עצמו לא תיקנתם.

לשא שפחה אי אפשר, שכבר חציו בן חורין.

בת חורין אי אפשר, שכבר חציו עבד.

(יבטל), והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה, לשבת יצרה.

אלא מפני תיקון העולם, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו.

וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

משנה ועריכה

המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ, יצא בן חורין.

אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם.

ואין מבריחין את השבויין, מפני תקון העולם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, מפני תקנת השבויין.

ואין לוקחים ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם.

משנה זעריכה

המוציא את אשתו משום שם רע, לא יחזיר.

משום נדר, לא יחזיר.

רבי יהודה אומר, כל נדר שידעו בו רבים, לא יחזיר.

ושלא ידעו בו רבים, יחזיר.

רבי מאיר אומר, כל נדר שצריך חקירת חכם, לא יחזיר.

ושאינו צריך חקירת חכם, יחזיר.

אמר רבי אליעזר, לא אסרו זה אלא מפני זה.

אמר רבי יוסי ברבי יהודה, מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו, קונם אם איני מגרשיך, וגרשה.

והתירו לו חכמים שיחזירנה, מפני תקון העולם.

משנה חעריכה

המוציא את אשתו משום איילונית, רבי יהודה אומר, לא יחזיר.

וחכמים אומרים, יחזיר.

נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה, אמר רבי יהודה, אומרים לה, שתיקותיך יפה ליך מדיבוריך.

משנה טעריכה

המוכר את עצמו ואת בניו לגוי, אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן.

המוכר שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו (ישראל), הלוקח מביא ממנו ביכורים, מפני תקון העולם.