משנה גיטין ד רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) השולח גט לאשתו - והגיע בשליח,

או ששלח אחריו שליח,
ואמר לו: גט שנתתי לך - בטל,
הרי זה בטל.
קדם אצל אשתו,
או ששלח אצלה שליח,
ואמר לה: גט ששלחתי לך - בטל הוא,
הרי זה בטל.
אם משהגיע גט - על ידה,
אינו יכול לבטלו.


(ב) בראשונה -

היה עושה בית דין במקום אחר - ומבטלו,
התקין רבן גמליאל הזקן -
שלא יהוו עושין כן,
מפני תיקון העולם
בראשונה -
היה משנה שמו - ושמה,
שם עירו - ושם עירה,
התקין רבן גמליאל הזקן -
שיהא כותב:
איש פלוני - וכל שם שיש לו,
אישה פלונית - וכל שם שיש לה,
מפני תיקון העולם.


(ג) אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים - אלא בשבועה.

נמנעו - מלהשביע,
התקין רבן שמעון בן גמליאל,
שתהא נודרת ליתומים כל שירצו - וגובה כתובתה.
והעדים חותמין על הגט,
מפני תיקון העולם.
והלל תיקן פרוזבול,
מפני תיקון העולם.


(ד) עבד שנשבה -

ופדאוהו לשם עבד - ישתעבד,
לשם בן חורין - לא ישתעבד.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
בין כך ובין כך - ישתעבד.
עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים - ושיחררו,
שורת הדין - אין העבד חייב כלום,
אלא, מפני תיקון העולם -
כופין את רבו,
ועושה אותו - בן חורין,
וכותב שטר - על דמיו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
אינו כותב - אלא משחרר.


(ה) מי שחציו עבד, וחציו בן חורין -

עובד את רבו - יום אחד,
ואת עצמו - יום אחד,
כדברי בית הלל.
בית שמאי אומרין:
תיקנתם את רבו,
ואת עצמו - לא תיקנתם,
לישא שפחה - אינו יכול,
בת חורין - אינו יכול,
יבטל מפריה ורביה?
והלוא, לא נברא העולם - אלא לפריה ורביה,
שנאמר: "לא תוהו בראה, לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח),
אלא, מפני תיקון העולם -
כופין את רבו,
ועושה אותו - בן חורין,
וכותב שטר - על חצי דמיו.
חזרו בית הלל,
להורות - כדברי בית שמאי.


(ו) המוכר את עבדו - לגוים,

או לחוצה לארץ,
יצא בן חורין.
אין פודין את השבויים - יתר על דמיהן,
מפני תיקון העולם.
ואין מבריחין את השבויים,
מפני תיקון העולם.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
מפני תקנת שבויים.
אין לוקחין ספרים, ותפילין, ומזוזות מן הגוים - יתר על דמיהם,
מפני תיקון העולם.


(ז) המוציא את אשתו -

משום שם רע - לא יחזיר,
משום נדר - לא יחזיר.
רבי יהודה אומר:
כל נדר, שידעו בו רבים - לא יחזיר,
ושלא ידעו בו רבים - יחזיר.
רבי מאיר אומר:
כל נדר, שהוא צריך חקירת חכם - לא יחזיר,
ושאינו צריך חקירת חכם - יחזיר.
אמר רבי אלעזר:
לא אסרו - אלא מפני זה.
אמר רבי יוסי ברבי יהודה:
מעשה בצידן,
באחד שאמר לאשתו:
קונם שאני מגרשיך - וגירשה,
והתירו לו חכמים - שיחזירנה,
מפני תיקון העולם.


(ח) המוציא את אשתו - משום אילונית,

רבי יהודה אומר: לא יחזיר.
וחכמים אומרין: יחזיר.
נישאת לאחר - והיו לה בנים,
והיא תובעת כתובתה,
אמר רבי יהודה:
אומרין לה: שיתוקיך - יפה ליך מדיבוריך.


(ט) המוכר את עצמו, ואת בניו - לגוים,

אין פודין אותן,
אבל פודין את הבנים - לאחר מיתת אביהם.
המוכר שדהו - לנוכרי,
וחזר - ולקחה ממנו,
ישראל הלוקח - מביא בכורים,
מפני תיקון העולם.


הדף הראשי של משנה גיטין ד