משנה ברכות ו דפוסים

<< | משנה ברכות ו דפוסים | >>

כיצד מברכין על הפירות?

על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ , חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן.

ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ.

ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה.

רבי יהודה אומר, בורא מיני דשאים.

ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא .

ועל פירות הארץ בורא פרי העץ, לא יצא .

על כולם אם אמר שהכל (נהיה), יצא.

על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל.

על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל (על החלב ועל הגבינה ועל הביצים אומר שהכל).

רבי יהודה אומר, כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו.

היו לפניו מינים הרבה, רבי יהודה אומר, אם יש ביניהם ממין שבעה, מברך עליו.

וחכמים אומרים, מברך על איזה מהן שירצה.

ברך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון.

ברך על הפרפרת שלפני המזון, פטר את הפרפרת שלאחר המזון.

ברך על הפת, פטר את הפרפרת.

על הפרפרת, לא פטר את הפת.

בית שמאי אומרים, אף לא מעשה קדרה.

היו יושבין לאכול – כל אחד ואחד מברך לעצמו.

הסיבו – אחד מברך לכולן.

בא להם יין בתוך המזון – כל אחד ואחד מברך לעצמו;

לאחר המזון – אחד מברך לכולם.

והוא אומר על המוגמר,

אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה.

הביאו לפניו מליח בתחלה ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפלה לו .

זה הכלל, כל שהוא עקר ועמו טפלה, מברך על העקר ופוטר את הטפלה.

אכל תאנים ענבים ורמונים, מברך אחריהן שלש ברכות, דברי רבן גמליאל.

וחכמים אומרים, ברכה אחת (מעין שלש).

רבי עקיבא אומר, אפלו אכל שלק והוא מזונו, מברך אחריו שלש ברכות.

השותה מים לצמאו, אומר שהכל נהיה בדברו.

רבי טרפון אומר, בורא נפשות רבות.

<< | משנה ברכות ו דפוסים | >>